בוא לאורווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוא לאורווה
Come to the Stable
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על סיפור של קלייר בות' לוס
בימוי הנרי קוסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סמואל אנגל עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט קלייר בות' לוס, אוסקר מילרד עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ויליאם ה' ריינולדס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים לורטה יאנג
סלסט הולם
אלזה לנצ'סטר
מוזיקה סיריל מוקרידג'
צילום ג'וזף לאשל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פוקס המאה ה-20 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ספטמבר 1949
משך הקרנה 91 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט חג המולד עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 3,000,000 דולר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוא לאורווהאנגלית: Come to the stable) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1949 בבימויו של הנרי קוסטר, עם לורטה יאנג וסלסט הולם בתפקידים הראשיים.

התסריט מבוסס על סיפור מאת קלייר בות' לוס שעברה מנצרות פרוטסטנטית לקתולית לאחר מות בתה היחידה בתאונת דרכים ב-1944. הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי של שתי נזירות צרפתיות שהגיעו לאחר מלחמת העולם השנייה לעיירה בית לחם בקונטיקט כדי לבנות שם את מנזר רגינה לאודיס (אנ') אלא שבסיפור במקום מנזר, הן בונות בית חולים לילדים.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי נזירות מגיעות מצרפת לביתה של הציירת אמליה פוטס (אלזה לנצ'סטר) בעיירה בית לחם בקונטיקט - האות מרגרט (לורטה יאנג) ילידת שיקגו והאחות סכולסטיקה (סלסט הולם), ילידת צרפת. במלחמה הן שירתו כנזירות בבית חולים לילדים שהיה בחזית המערכה בנורמנדיה. הן הלכו למפקד האמריקאי שעמד להתקיף את המקום ובקשו שלא יפגיז את בית החולים. בקשתם התמלאה ובתמורה הן נדרו לבנות בית חולים לילדים בארצות הברית.

בתקופת המלחמה הן קיבלו גלוית דואר עם ציור של לידת ישו באורווה על ידי אמיליה פוטס עם הכתובת "בוא לאורווה" והחליטו ששם יקימו את בית החולים. אמיליה מתרשמת מסיפורן ומסכימה לארח אותן. הן פוגשות ברוברט מייסן (יו מלרו), רווק עשיר ומלחין שהשטח וביתה של אמיליה הם שלו. הוא מקבל אותן בחמימות. הן מוצאות גבעה בסביבה ומחליטות ששם יקום בית החולים סנט ג'וד.

הן מגיעות לבישוף (בזיל רויסדל) שהוא סקפטי לגבי בקשתן ונותן להן 50 דולר. בתחנת הרכבת הן פוגשות את אנתוני ג'יימס (דולי וילסון) משרתו של מייסן שמציע להן "טרמפ" בג'יפ. הוא מגלה להן ששטח הגבעה שייך ללואיג'י רוסי מניו יורק.

מייסן מסכים להשאיל להן את הג'יפ ומרגרט נוהגת עם סכולסטיקה לניו יורק כשכל האנשים מתסכלים עליהם ו. לאחר שהן מצליחות לעבור את שומר הראש של רוסי (מייק מזורקי) הן מתקבלות על ידי לואיגי רוסי (תומאס גומז)) שמסכים למסור להן את השטח תמורת קביעת חלון עם ויטראז' בכנסייה לזכרו של בנו שנהרג במלחמה.

הן מוצאות מבנה ישן למכירה ומחליטות להקים שם כנסייה זמנית. כדי לגייס את הסכום הראשון של 3,000 דולר הן מביאות למקום 11 נזירות ואב צרפתי שמייצרות דברי אריגה, עוגיות ומזכרות למכירה אך לא מצליחות לגייס את כל הכסף. הבישוף מראה להם כי בחוזה יש גם משכנתא בסך 25,000 דולר.

מייסון נוסע להוליווד עם חברתו קיטי (דורותי פטריק) כדי לפרסם את שירו החדש "לילה ארוך ללא שינה". בשובו הוא מוצא את ההמולה של כל הנזירות, מחליט לפנות אותן וקונה את המבנה בו הוקמה הכנסייה הזמנית.

כאשר חברתו קיטי שרה את שירו "לילה ארוך ללא שינה", נשמעת זמרת הנזירות מהכנסייה ומתברר שהשיר שלו מקורו במזמור גרגוריאני מלפני 1,200 שנים כששמע כנראה בהיותו בתקופת המלחמה בנורמנדיה.

הוא הולך לכנסייה בה שרות הנזירות את תפילתן האחרונה לפני פינויין. הוא פוגש במרגרט וסכולסטיקה ומתברר שהן שירתו לא רחוק מהמקום ששם לחם בנורמנדיה. הן משכנעות אותו לשאת תפילה למענן והוא נמלך בדעתו ומעביר את הבניין לרשותן.

לבסוף משתתפים כולם בתפילת הקדשה לבית החולים לילדים סנט ג'וד.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
לורטה יאנג האחות מרגרט נזירה
סלסט הולם האחות סכולסטיקה נזירה
אלזה לנצ'סטר אמליה פוטס ציירת
יו מארלו רוברט מייסן מלחין
דולי וילסון אנתוני ג'יימס משרת של מייסן
תומאס גומז לואיג'י רוסי
בזיל רויסדל בישוף
דורותי פטריק קיטי חברה של מייסן
מייק מזורקי סאם שומר ראש של רוסי

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]