בובי וינטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בובי וינטון
בובי וינטון בשנת 1965
מידע כללי
שם לידה סטנלי רוברט וינטון ג'וניור
תאריך לידה 16 באפריל 1935 (בן 80)
מקום לידה קאנונסברג, פנסילבניה, ארצות הברית
שנות פעילות 1959— היום
סוגה פופ

סטנלי רוברט וינטון ג'וניוראנגלית: .Stanley Robert Vinton, Jr; נולד ב-16 באפריל 1935) המוכר בשם בובי וינטון הוא מוזיקאי אמריקאי ממוצא פולני המתמחה במוזיקת פופ . הוא זכה לכינוי "הנסיך הפולני".

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינטון הוא בן יחיד לשני חברי להקה מקומית מצליחה, סטן וינטון ודורותי סטודזינסקי וינטון. הוריו עודדו את התעניינותו במוזיקה ונתנו לו מידי יום 25 סנט לאחר שהתאמן בנגינה על הקלרנית שלו. בגיל 16 הקים להקה אשר הופיעה במועדונים באזור פיטסבורג, פנסילבניה. בעזרת הכסף שהרוויח מהופעותיו, מימן את לימודיו באוניברסיטת דיוקיין, שם למד מוזיקה וקיבל תואר ראשון בקומפוזיציה. במהלך לימודיו באוניברסיטה, למד לנגן בכל כלי הנגינה של להקתו: פסנתר, קלרנית, סקסופון, חצוצרה, תופים ואבוב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962, הוציא את להיטו הראשון "Roses Are Red". לאחר כארבעה שבועות, הגיע השיר למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. באותה שנה יצא לאור התקליט Roses Are Red שכלל את הלהיט המפורסם.

בשנת 1963, יצא לאור להיטו הגדול ביותר לדעת רבים, "Blue Velvet", אשר גם הגיע למקום הראשון במצעד של בילבורד. בשנת 1986, הבמאי דייויד לינץ' קרא לאחד מסרטיו "Blue Velvet", על שם שירו המפורסם של וינטון. בשנת 1990, טיפס השיר במעלה מצעדי השירים בבריטניה בעקבות פרסומת של חברת הקוסמטיקה  "Nivea", אשר השתמשה בשיר הזה בפרסומת.

בשנת 1964, התפרסמו שני להיטים חדשים שאף הם הגיעו לראש מצעד הלהיטים של בילבורד: "There! I've Said It Again" שנכתב במקור בשנת 1945, והשיר המפורסם "Mr. Lonely" שנכתב על ידי וינטון בזמן ששירת בצבא ארצות הברית. השיר "Mr. Lonely" עובד בשנת 2004 על ידי זמר ההיפ הופ אייקון. באותה שנה הוציא וינטון תקליט נוסף - Bobby Vinton's Greatest Hits, אשר כלל בתוכו את להיטיו המפורסמים משנים קודמות. בשנת 1965 המשיך הזמר למנף את הצלחתו כאשר כתב את שירו המפורסם: "L-O-N-E-L-Y". שיר נוסף שביצע היה "Long Lonely Nights" אשר הגיע למקום ה-12 במצעדים, ונכנס לאלבומו Bobby Vinton Sings for Lonely Night.

בשנת 1966 כתב להיט נוסף - "Coming Home Solider", אשר היה אחד מהשירים המועדפים ברשתות הצבאיות של אמריקה בתקופת המלחמה הקרה ומלחמת וייטנאם. בשנת 1967 הוציא את התקליט Please Love Me Forever אשר הגיע למקום השישי במצעדי המוזיקה ונמכר בכמיליון עותקים. בשנת 1968, הוציא וינטון את שירו המפורסם "I Love How You Love Me", אשר נמכר בלמעלה ממיליון עותקים וזכה לתקליט זהב על ידי ארגון תעשיית התקליטים האמריקאית.

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השבעים, וינטון המשיך להוציא שירים אשר הגיעו ל-40 המקומות הראשונים במצעדים. בשנת 1972, פרסם שיר שנקרא "Ev'ry Day of My Life" אשר הגיע למקום ה-24 במצעדים ואת השיר "Sealed With a Kiss" אשר הגיע למקום ה-19.

שנה לאחר מכן, חברת התקליטים אשר וינטון עבד איתה, Epic Records, סיימה את העסקתו בטענה כי ימי ההצלחה והשגשוג שלו תמו. בהמשך ביצע שיר פרי עטו בשם "My Melody of Love", אשר חלק ממנו כתוב בשפה הפולנית במימון עצמי של כ-50,000 דולר. לאחר שנדחה על ידי 6 חברות תקליטים גדולות, חברת התקליטים ABC Records, חתמה איתו על חוזה, השיר נמכר במיליוני עותקים והגיע למקומות הראשונים במצעדי הלהיטים השונים. בהמשך פורסמו להיטים נוספים חלקם כוללים טקסט בפולנית ואלבום זהב נוסף.

בעקבות הצלחותיו, החל להנחות תוכנית אירוח קבועה באורך של כחצי שעה, אשר נקראה "The Bobby Vinton Show" ושודרה בטלוויזיה במשך שלוש שנים (1975-1978). בשנת 1978, הגיש תוכנית חדשה באורך של שעה אשר נקראה "Bobby Vinton's Rock N' Rollers". התוכנית זכתה לנתוני רייטינג גבוהים מאוד. בנוסף לתוכניות הטלוויזיה, הופיע גם בסרטיו של ג'ון ויין: Big Jake ו-The Train Robbers

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינטון היה עד 2002 בעליו של התיאטרון "The Bobby Vinton Blue Velvet Theatre" בברנסון מיזורי, עיר נופש פופולרית, שם נהג להופיע פעמים רבות.

מגזין בילבורד הכתיר את וינטון כ"זמר שירי האהבה המצליח ביותר בתקופת הרוק". בין השנים 1962 ל-1972, היו לוינטון יותר להיטים שהגיעו לראש מצעד הלהיטים של בילבורד מאשר לכל זמר אחר כולל אלוויס פרסלי ופרנק סינטרה. כהוקרה על הישגיו המרשימים הוענק לוינטון כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

וינטון זכה לתואר דוקטור של כבוד במוזיקה מטעם האוניברסיטה בה למד, אוניברסיטת דיוקיין.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינטון נשוי לדולורס "דולי" דובינס וינטון משנת 1962, ולהם חמישה ילדים: רוברט, קריסטין,כריסטופר, ג'ניפר (שינתה את שמה להאנה לאחר נישואיה) ורבקה. וינטון ואשתו מתגוררים באנגלווד, פלורידה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]