בודהה (מושג)
בבודהיזם, המושג בּוּדְהָה (מסנסקריט: बुद्ध, "זה שהתעורר"', או "המואר") הוא שם-תואר כללי עבור אלו שהגיעו להארה ולנירוואנה,[1] ואיננו שמור לדמות היסטורית יחידה. לפי המסורת הבודהיסטית היו רבים שזכו להגיע אליו בעבר, והיום כמו אז - ההארה וההפיכה לבודהה זמינות לכל אדם שישקיע מאמץ נכון על מנת לטפח אותן. בזרם הטהרוואדה שמור התואר רק עבור אלו שהגיעו להארה באופן עצמאי (ללא תמיכת מורה או כתבים), ומונים 28 בודהות שכאלה [דרוש מקור]. הידוע ביותר מביניהם הוא הבודהה סידהרתא גאוטמה, שחי במאה ה-6 לפנה"ס. כאשר מוזכר "הבודהה" ללא ציון שם מפורש, הכוונה היא על-פי רוב לבודהה זה.
התנאים לזכייה בתואר "בודהה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדרך המובילה להארה ולשחרור מסבל היא הדרך המתומנת הנאצלת, ששלושת עיקריה הם שמירה על ערכי מוסר (סילה), טיפוח ריכוז מדיטטיבי (סמאדהי) ופיתוח חכמה מתוך התנסות ישירה (פאניה). ההולך בדרך זו יהפוך ל"בודהה" בתהליך הדרגתי, העובר דרך ארבעה שלבים מוגדרים של התעוררות ("ארבעת שלבי ההארה"). כל אחד משלבים אלה מסמן רכישה של תובנה חווייתית עמוקה הקשורה באמיתות נאצלות על אודות הקיום, אשר משנה באופן מהותי את הדרך שבה הוא תופס את העולם ואת מקומו בתוכו.
ההארה המלווה בהגעה לנירוואנה אינה "סוף הדרך", אלא הנקודה בה האדם משתחרר באופן מלא מהבורות שגרמה לו סבל בעבר, ואיננו יוצר עוד תגובות רגשיות חדשות של דחייה-והשתוקקות (סנקהארות). כדי להפוך לבודהה על המתרגל להשקיע מאמץ נוסף, להמשיך לטהר את עצמו גם ממשקעי-עבר בלתי-טהורים שעדיין חבויים בנפש, ורק אז יהפוך לבודהה ויגיע לכליל שלמות ההארה המוחלטת ("אנוטרה-סאמיאק-סאמבודהי").
במסורות מסוימות שמור שם התואר בודהה אך ורק למי שהגיע למצב השחרור המוחלט מהבורות והסבל בכוחות עצמו, ללא כל סיוע חיצוני ממורה או מכתבים. אדם שהגיע להארה באמצעות הדרך שהותוותה על ידי הבודהה, נקרא "ארהט" בסנסקריט או "ארהנט" בפאלי ("ראוי" או "נאצל").[1]
היסטוריה במסורת הבודהיסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכתבים הבודהיסטים מוזכרים מספר בודהות שגילו את הדרך להתעוררות לאורך ההיסטוריה, אך כל אחד מהם היה יחיד בדורו. ביניהם ניתן למצוא את הבודהות דִיפַּנְקַרַה ואמיטאבהה. במשך השנים תורתו של כל אחד מהם נשתכחה לגמרי, עד אשר קם הבודהה הבא אחריו וגילה את הדרך מחדש. הבודהה האחרון, ואף היחיד שיש לו אי אילו תיעודים היסטוריים [דרוש מקור], הוא סידהרתא גואטמה הבודהה. על פי המסורת הבודהיסטית, ניבא הבודהה גאוטמה, שלאחר שתישכח תורתו בעתיד, ייוולד בודהה בשם מַאִיטְרֶיַה (בפאלי: מֵטֶּיַּה).[2]
שני סוגי הבודהה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים שני סוגים של בודהה:
- בודהה שקט (עצמאי) (פַּצֶּ'קַה-בודהה): הבודהה השקט או העצמאי, הגיע לנירוואנה בכוחות עצמו, אך אינו יכול ללמד את הדרך לאחרים, ואין בכוחו להניע את גלגל הדהרמה.
- בודהה מושלם (סַמַּסַמְבּוּדְּהַה). בודהה ער בשלמות שהגיע לנירוואנה באופן מושלם בזכות עצמו ויש לו את היכולות להניע את גלגל הדהרמה, כלומר ללמד ולהפיץ את הדרך להגעה לנירוואנה, לכל היצורים החיים, בכל העולמות.[1]
על פי המסורת הטהרוואדית, שני סוגי הבודהות נדירים במערכת הקיום. ביקום ובעידן אחד, יכולים להתקיים כמה בודהות שקטים בו זמנית, אך רק בודהה מושלם אחד, ולא יולד בודהה נוסף מסוג זה עד שתשכח כל התורה שלימד קודמו. על פי המסורת הבודהיסטית, הבודהה המשולם הבא יהיה הבודהה מאיטריה, שיולד לאחר שתשכח כל תורתו של הבודהה גאוטמה.[2]
עשר התכונות של הבודהה המושלם
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המסורת הבודהיסטית, הבודהה המושלם ניחן בעשר תכונות המאפשרות לו להגיע לנירוואנה ולהוביל אליה אחרים:
- דָאנַה (Dāna) - נדיבות
- סִילַה (Sīla) - מוסריות
- נֶקְּהַמַּה (Nekkhamma) - פרישות
- פַּנְיַיה (Pañña) - חוכמה
- וִירִייַה (Viriya) - מאמץ
- קְהַנְטִי (Khanti) - סובלנות, סלחנות, התמדה
- סַצַּ'ה (Sachcha) - אמינות, כנות ואמירת אמת
- אַדִיטְּהָאנַה (Adhiṭṭhāna) - נחישות
- מֵטָּא (Mettā) - אהבה של רצון טוב
- אוּפֵּקְּהָא (Upekkhā) - איזון נפשי
קודם לידתו האחרונה, מביא הבודהה את עשר התכונות לכלל שלמות, ורק אז, הוא מוכן להייוולד, להשיג את ההתעוררות השלמה וללמדה לאחרים.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]https://www.youtube.com/watch?v=iODIaTGfBOs - סיפור הבודהה - סידהרתא גאוטמה.