בודונצ'אר מונקהאג
_folio_37a.jpg) | |
| לידה |
900? (גיל: 1126 בערך)  |
|---|---|
| מדינה |
מונגוליה |
| ילדים |
Habich Baghatur |
  | |
בודונצ'אר מונקהאג או בודונצ'אר חאן (חי בסביבות סוף המאה ה-9 ועד אמצע המאה ה-10) היה מנהיג מונגולי ידוע ומצביא של שבט בורג'יגין.[1][2] הוא נודע כפטריארך המייסד של שבט הבורג'יגין ושלט כשליט הראשון בשבטו.[3][4] הוא היה האב הקדמון של ג'ינגיס חאן, מייסד האימפריה המונגולית בשנת 1206, וכן של שבט ברלס (אנ') המונגולי של הכובש הטורקי-מונגולי ממרכז אסיה, האמיר טימור לנג, מייסד האימפריה הטימורית בשנת 1370.[1][4]
על פי ההיסטוריה הסודית של המונגולים, בודונצ'אר היה הצאצא הנומינלי (לא ביולוגי) מהדור ה-12 של בורטה צ'ינו (הזאב האפור-כחול). ג'ינגיס חאן היה צאצא ביולוגי מהדור ה-11 וטימור לנג היה הצאצא הביולוגי מהדור ה-16 של בודונצ'אר מונקהאג (לפעמים נכתב בוטנצ'אר התמים). בודונצ'אר מונקהאג הוא מייסד בית בורג'יגין. מסורת צ'אגאטאי מתארכת את בוזנג'אר מונקאק (Buzanjar Munqaq) למרד של אבו מוסלים או לשנת 747 לספירה.[5] השם בורג'יגין אינו מגיע מבודונצ'אר אלא מהסבא רבא הנומינלי של בודונצ'אר, בורג'יגידאי החכם (בורג'יגידאי מרגן). שנת 747 לספירה תואמת טוב יותר את בורג'יגידאי מרגן. בלבול עם באיינצ'ור חאן (אנ') יכול גם הוא להסביר את פער בתאריך זה.
הוא קיבל את שם המקדש "שיזו" (סינית: 始祖; משמעו 'אב קדמון') בתקופת שלטונה של שושלת יואן בסין.[6]
על פי לבלרי טרע'אי, אביו של טימור לנג, טאראקאי אמר לו שהם ממוצא בודונצ'אר מהדור ה-15 שהם עוקבים אחריו.[7] השליט הטימורי, אולוג בג, כתב את הספר "תאריק-י ארבא' אולוס" (Tārīkh-i arbaʿ ulūs; מילולית: "היסטוריה של ארבע האומות"), מקוצר כ"שג'ארת אל-אתרק" (Shajarat al-atrāk ;מילולית: "גניאולוגיה של הטורקים").[8] הטימורים היו צאצאי טורק, בנו הבכור של יפת בן נח. טורק כונה בדרך כלל "אבי הטורקים".[7] מוגול (אנ') וטטר היו אחים תאומים וילדי אלג'ה חאן (Aljeh Khan), ולכן הם צאצאי הדור החמישי של טורק.[7][9] עבודתו של אולוג בג על גנאלוגיה סיווגה את המונגולים כטורקים, תוך שהיא משבחת את רוח הלוחם שבהם. אולוג בג כלל את יפת בן נח, טורק, מוגול, טטר ואוע'וז ברישום הגנאלוגי של הג'ינגיסי והטימורי. בודונצ'אר תואר במיוחד על פי מוצאו מצד האב ולא מצד האם, אביו הוזכר כאנקאווי חאן (Anqawi Khan), לאחר מכן סבו קיאל חאן (Qyal Khan), לאחר מכן סבא-רבא איי חאן (Ayi Khan), לאחר מכן סבא-רבא-רבא טנגז חאן (Tangez Khan), לאחר מכן סבא-רבא-רבא-רבא מנקאלי חאן (Manqali Khan), ומנקאלי היה נינו של אוע'וז כגן (אנ') ואוע'וז מוזכר כצאצא של חאן מונגולי ושושלת מונגולית ארוכה המגיעה למוצאה עד לטורק, שהיה הבן הבכור של יפת בן נח ונכדו של הנביא האסלאמי נח (אנ'), כשג'רס, עצי משפחה העוקבים אחר שושלות דרך האדם הראשון והנביא האסלאמי הראשון אדם (אנ') ועד בודונצ'אר כדור ה-28 של אדם. לפי הלבלרים הטימוריים, אמו של בודונצ'אר לא בהכרח מוזכרת בגלל ההיסטוריה הסודית של המונגולים, שם מוזכרת בשם אלן גואה, האישה המיתולוגית.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 The secret history of the Mongols : a Mongolian epic chronicle of the thirteenth century. Igor de Rachewiltz. Leiden. 2006. ISBN 90-04-15363-2. OCLC 173262183.
- ↑ Rührdanz, Karin (1 January 2016), "8 From the Mongols to the Timurids: Refinement and Attrition in Persian Painting", The Mongols' Middle East, BRILL, pp. 172–192, doi:10.1163/9789004314726_010, ISBN 978-90-04-31199-2, retrieved 3 June 2025
- ↑ "Part Two: The Secret History of the Mongols Index", Index to the Secret History of the Mongols, De Gruyter Mouton, pp. 175–344, 31 December 1972, doi:10.1515/9783112311790-003, ISBN 978-3-11-231179-0, retrieved 3 June 2025
- 1 2 Chann, Naindeep Singh (2008). "Intellectual Movements during Timuri and Safavid Periods (1500-1700 A.D.)". Iran and the Caucasus. 12 (2): 413–415. doi:10.1163/157338408x406182. ISSN 1609-8498.
- ↑ Munis, M.R.M.Agahi, Firdaws al-iqbal, p. 15
- ↑ Atwood, Christopher P. "Six Pre-Chinggisid Genealogies in the Mongol Empire".
- 1 2 3 Timur; Stewart, Charles, eds. (2013), "CHAPTER III", The Mulfuzat Timury, or, Autobiographical Memoirs of the Moghul Emperor Timur: Written in the Jagtay Turky Language, Cambridge Library Collection - Perspectives from the Royal Asiatic Society, Cambridge: Cambridge University Press, pp. 27–31, doi:10.1017/CBO9781139507325.015, ISBN 978-1-108-05602-1, retrieved 18 August 2022
- ↑ Quinn, Sholeh (2020). Persian Historiography across Empires: The Ottomans, Safavids, and Mughals. Cambridge University Press. p. 24.
- ↑ Dodangeh, Abdollah. "Şeceretü'l-Etrak, Tarih-i Ekvâm-ı Erbe'a [Ulûs-u Erbe'a Adlı Eser Üzerine Bir Değerlendirme"]: 5.
- ↑ Lee, Joo-Yup (2016). "The Historical Meaning of the Term Turk and the Nature of the Turkic Identity of the Chinggisid and Timurid Elites in Post-Mongol Central Asia". Central Asiatic Journal. 59 (1–2): 120–129. doi:10.13173/centasiaj.59.1-2.0101. ISSN 0008-9192. JSTOR 10.13173/centasiaj.59.1-2.0101.