בודזנטין
 סמל בודזנטין | |
 | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 שוויינטוקז'יסקיה |
| מחוז | קיילצה |
| שטח | 8.65 קמ"ר |
| גובה | 287 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 2,156 (31 במרץ 2021) |
| קואורדינטות | 50°56′N 20°57′E / 50.933°N 20.950°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
| http://www.bodzentyn.ugm.pl | |
בודזנטין (בפולנית: ⓘⒾ) היא עיירה במחוז קיילצה שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, בה שכנה עד השואה קהילה יהודית.
תולדות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בודזנטין נוסדה בשנת 1355, וקיבלה זכויות עיר בידי קז'ימייז' השלישי, מלך פולין. בהמשך המאה ה-14 בוצרה העיירה, ונבנתה בה טירה. בשנת 1410 שהה במקום ולדיסלב השני יגיילו בדרכו לקרב גרונוולד.
בשנת 1450 הוקמה במקום כנסייה גותית, והחל מהמאה ה-16 פעלו בעיירה ירידים שנתיים. בעקבות השתתפות תושבי המקום במרד ינואר בשנת 1869, ניטל מהיישוב מעמדו העירוני, וזה הושב לו רק בשנת 1994.
יהודי בודזנטין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים החלו להתיישב בעיירה בראשית המאה ה-19, והשתייכו תחילה לקהילת קיילצה. בשנת 1921 נמנו בעיירה קרוב ל-1,800 יהודים, כמחצית מסך תושביה.
בין מלחמות העולם פעלו בעיירה מפלגות ציוניות, וכן תנועות נוער ציוניות, ובהן השומר הדתי, צעירי המזרחי ובית"ר. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בעיירה כ-1000 יהודים.[1]
השואה ומלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 1939 נכבשה העיירה בידי הגרמנים, וב-15 בפברואר 1940 הם יצרו בעיר יודנראט ומשטרה יהודית. זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה הגיעו לעיירה בין 150 ל-300 פליטים יהודים שגורשו מלודז', מקיילצה וממקומות אחרים.[1]
בתחילת מרץ 1940 הגיעו לעיירה כ-1,500 פליטים, בעיקר מפלוצק. הם הגיעו במצב קשה, לאחר מסע ארוך בתנאים קשים וללא רכוש; רבים מהם היו חולים ומותשים. הפליטים שוכנו בסביבת בית הכנסת ו-1,200 מהם אומצו לבתי המשפחות היהודיות. הם זכו לקבלת פנים חמה מהתושבים, אך היחס שקיבלו מהיודנרט תואר על ידי היסטוריונים כ"מחפיר".[1]
באפריל 1941 פרצה מגפת טיפוס בעיירה. חלק מהחולים פונו לבית החולין בקיילצה, והגרמנים הורו להפוך את בית הכנסת לבית חולים.
ביוני 1941 היו בעיר כ-3,700 יהודים. בחורף הוקם מחדש בית החולים המאולתר בבית הכנסת, כדי לטפל בנפגעים מהקור, והוקם מחסה לפליטים ויתומים. בממוצע, 5–6 יהודים נפטרו בכל יום בפברואר 1942.[1]
בתחילת 1942 הוקם בעיירה גטו, בשכונה שהייתה יהודית בעיקרה. בתחילה הורשו היהודים להסתובב באופן חופשי בעיירה, גם מחוץ לגטו, אך נקבע עונש מוות למי שייתפס יוצא מגבולות העיירה. יהודים רבים הועברו לגטו מסביבות העיירה, ותושביו סבלו מהצפיפות ומהתאכזרות מצד הגרמנים. במאי החלו משלוחים למחנה העבודה סקרז'יסקו-קמיינה. גברים רבים ניסו להימלט או להתחבא, אך המשטרה היהודית הוכרחה למלא את מכסות העובדים שעליהן הורה השלטון הגרמני.[1]
בספטמבר 1942 חוסל הגטו. יהודי העיירה הוצעדו ראשית לסוחדניוב, מרחק של כ-18 קילומטר,[1] במקביל לפינויים של יהודי עיירות אחרות בסביבה לאותו הגטו. ב-22 בספטמבר רוכזו כל יהודי הגטו בסוחדניוב; כ-200 מהם נשלחו לעבודת כפייה והיתר נשלחו למחנה ההשמדה טרבלינקה.[2]
קורות יהודי העיירה תחת הכיבוש הגרמני מתוארים בספר "יומנו של דוד רובינוביץ'" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1964), המביא מכתביו של נער יהודי בן העיירה שנספה בטרבלינקה עם כל משפחתו. ספר נוסף הוא של ניצולת השואה גולדי שאכטר; לקראת חיסול הגטו והשמדת יהודי העיירה, הצליח אביה לקבל אישור להעביר את המשפחה למחנה העבודה, למעט גולדי, שהייתה צעירה מדי בכדי לעבוד. היא ניצלה בזכות בני זוג קתולים, שקיבלו את התואר חסידי אומות העולם מיד ושם.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בודזנטין- בודזנטין באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "בודזנטין", באתר JewishGen (באנגלית)
- בודזנטין, באתר השטעטל הווירטואלי
- יולנטה קריימר, בודזנטין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 202–203), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 Jolanta Kramer, "Bodzentyn", The United States Holocaust Memorial Museum Encyclopedia of Camps and Ghettos, 1933-1945, Volume II: Ghettos in German-Occupied Eastern Europe, pp. 201–202
- ^ סוחדניוב (Suchedniów), האנציקלופדיה של הגטאות, יד ושם
- ^ Surowiecki Józef & Surowiecka Zofia, Yad VaShem
