בודפשט (משה גרשוני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בודפשט
ההדפס "ללא כותרת (בודפשט)" מוצג בתערוכה (2022) בסדנת ההדפס ירושלים
ההדפס "ללא כותרת (בודפשט)" מוצג בתערוכה (2022) בסדנת ההדפס ירושלים
מידע כללי
צייר משה גרשוני
תאריך יצירה 1988
טכניקה וחומרים אקווטינטת סוכר, שעווה רכה וחומצה חיה
ממדים בס"מ
רוחב 152
גובה 102
נתונים על היצירה
מפעל מייצר סדנת ההדפס ירושלים
מספר יצירה T.1313

"בודפשט" או "קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים" (1988-1987) היא סדרה של עבודות מאת הצייר הישראלי משה גרשוני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת בבודפשט עם ציור הקיר

סדרת העבודות "בודפשט", נוצרה במחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה ה-20. באותה תקופה נטש גרשוני את האיקונוגרפיה הציונית שבה השתמש בעבודותיו הציוריות המוקדמות. בראיון לשרה בריטברג-סמל סיפר גרשוני כי בקיץ 1987 שהה במשכנות שאננים. שם, לדבריו, החל לעסוק באופן מודע בדימויים ייצוגיים של השואה.[1]

הדימוים המופיעים בציורים לקוחים מציור קיר שצילם שמואל גבעון במבנה בית כנסת בעיר בודפשט בהונגריה. ציור הקיר מציג שני דימויים. האחד של מגן דוד גדול, שבשולי ארבעה מקודקודיו עיטורים צמחיים עיטוריים, ובו משולב טקסט מתוך "ברכת כהנים" - "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם."[2] וכן דימוי נוסף של חץ וקשת, שבהם משולב הפסוק "קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל", הלקוח מתפילת חנה (שמואל א, ב; ד).

ציורי הסדרה הוצגו בתערוכה "שם (בודפשט)", בגלריה ע"ש איקה, סדנאות האמנים, ירושלים (30 בינואר - 23 בפברואר 1988) ואחר כך גם בתערוכה בגלריה "נעמי גבעון אמנות בת-זמננו", בתל אביב-יפו. בשנת 1988 יצר גרשוני שני תחריטים גדולים בסדנת ההדפס ירושלים, ובהם מוטיבים מתוך הסדרה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת העבודות "בודפשט" מצטטת, כאמור, את המוטיבים מבית הכנסת בבודפשט. יחד עם זאת במקום ביטוי רלגיוזי (דתי) של אמונה, הופכים הדימויים לביטוי של ספקנות ושל חתרנות.

המוטיב המרכזי שבו השתמש גרשוני היה הקשת. גרשוני חזר על הרישום הסכמטי, לעיתים תוך שימוש במוטיב העיטורי של העלים. גדעון עפרת מאזכר בפרשנותו אודות המוטיב את העיסוק במשפחה וביחסי אב ואם עם הבן,[3] הנובע מן הטקסטים המקודשים. עם זאת, הקשת מהווה מעין עכוז, ואילו החץ הנמתח על הקשת מאזכר את השימוש של גרשוני בחצים באותה עת. אלו שימשו כביטוי ליחס החברתי אל הומוסקסואליות. כך בציור כגון "לא" (1988), "זין בתחת?" (1988)[4] או בעבודות אחרות . אל מוטיב זה הוא מחבר מערבולת העשויה מנחשים. עפרת מזהה גם במוטיב זה ביטוי למיניות, כמו גם לביטוי רלגיוזי המאחד את "האינסופי והשטני".[5] בחלק מן העבודות מופיע דימוי כף ידו של האמן.

איתמר לוי מדגיש בפרשנותו אודות מוטיב הקשת את העבודה כאיקונן יהודי, על רקע הדימוי הפגאני של הקשת (שמקורו בגלגל המזלות) ושל מערבולת הנחשים. הלכלוך, טביעת כף היד והדלות "מנמיכים" אותו מעמדה של פנייה ישירה אל האל, אל חזרה העצמי ("בחץ הפסיבי, בסימן השאלה ובספירלה המתכנסת").[6]

בעבודות שבהן מופיע מגן הדוד, מחליף גרשוני את הטקסט מתהילים (קד; כד): "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ". מגן הדוד מתואר כלוליין על מעין חבל דק,[7] ולצדו דימוי כתמי בעל קרניים וזנב, מעין דימוי שטני.[8] שרה בריטברג-סמל ציינה את האירוניה ששימוש בדימוי מגן הדוד בעבודות, המעמתות את השואה עם החוכמה האלוהית.[9] ואילו גרשוני עצמו העיר על אבחנה זו כי הוא "לא מסתכל על הדת, על המצאת האלוהים כדבר מגוחך. הרצון לדימוי, להתגברות על המוות, על הסופיות, זה מובן. אולי כל ציורי הקינה האלה הם קינה על מות האלוהים".[10]

מעבודות הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנה טכניקה גודל בעלות תמונה
קשת גיבורים 1987 עירוב טכניקות על נייר גובה 171 ס"מ, רוחב 135 ס"מ לשעבר באוסף שאול מיורקס ובאוסף גבי ועמי בראון. בינואר 2016 נמכר במכירה פומבית בסכום של 24,000 דולר
קשת גיבורים 1987 עירוב טכניקות על נייר גובה 172 ס"מ, רוחב 133 ס"מ אוסף פרטי. לשעבר באוסף שאול מיורקס ובאוסף גבי ועמי בראון
קשת גיבורים 1987 עירוב טכניקות על נייר גובה 200 ס"מ, רוחב 133 ס"מ אוסף נעמי גבעון
ללא כותרת (בודפשט) 1988 אקווטינטת סוכר, שעווה רכה וחומצה חיה גובה 152 ס"מ, רוחב 102 ס"מ הודפס בסדנת ההדפס ירושלים במהדורה של 12 עותקים.
[בחוכמה עשית] 1987 צבעי זכוכית ושמן על נייר אורז ספוג בלכה גובה 67 ס"מ, רוחב 97 ס"מ
[מה רבו מעשיך] 1988-1987 עירוב טכניקות על נייר (הוצמד לבד) גובה 66 ס"מ, רוחב 98 ס"מ
[קשת גיבורים חתים] 1988-1987 צבעי זכוכית וחומרים שונים על נייר רישום גובה 124 ס"מ, רוחב 240 ס"מ
ללא כותרת 1988 תצריב ואקווטינטה גובה 76 ס"מ, רוחב 105 ס"מ הודפס בסדנת ההדפס ירושלים במהדורה של 18 עותקים.
ללא כותרת (שנאמר: לשכן שמי שם) 1992 תצריב ואקווטינטה גובה 76 ס"מ, רוחב 105 ס"מ הודפס בסדנת ההדפס ירושלים במהדורה של 12 עותקים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: ברייטברג-סמל, שרה, גרשוני*, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2010, עמ' 268.; העיסוק המוצהר בשואה התבטא גם בתערוכות שכותרתן הייתה "שם" והוצגו בשנת באותה תקופה בגלריה שבתחנת הרכבת הטורקית, המכללה לאמנות חזותית, באר שבע (מאי 1987) ובגלריה גימל בירושלים (ינואר 1988)
  2. ^ ראו: עפרת, גדעון, משה גרשוני: הדפסים 2014-1979, סדנת ההדפס ירושלים, 2021, עמ' 96
  3. ^ ראו: עפרת, גדעון, משה גרשוני: הדפסים 2014-1979, סדנת ההדפס ירושלים, 2021, עמ' 96
  4. ^ ראו: לוי, איתמור, משה גרשוני: עבודות 1990-1987, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1990 (מס' 17, ללא מספרי עמודים)
  5. ^ ראו: עפרת, גדעון, משה גרשוני: הדפסים 2014-1979, סדנת ההדפס ירושלים, 2021, עמ' 96
  6. ^ ראו: לוי, איתמור, משה גרשוני: עבודות 1990-1987, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1990 (מס' 19, ללא מספרי עמודים)
  7. ^ ראו: לוי, איתמור, משה גרשוני: עבודות 1990-1987, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1990 (מס' 20, ללא מספרי עמודים)
  8. ^ ראו: עפרת, גדעון, משה גרשוני: הדפסים 2014-1979, סדנת ההדפס ירושלים, 2021, עמ' 99
  9. ^ ראו: ברייטברג-סמל, שרה, גרשוני*, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2010, עמ' 272
  10. ^ ראו: ברייטברג-סמל, שרה, גרשוני*, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2010, עמ' 272