בוהוריזאדה מוספטא איטרי
 | |
| תמונה לקוחה מהדיוקן על השטר הטורקי של 100 לירות מ-2009 | |
| לידה |
1640 איסטנבול, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1711 (בגיל 71 בערך) איסטנבול, האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הצבאי אדירנקאפי |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית |
| מוקד פעילות |
האימפריה העות'מאנית |
| השקפה דתית |
אסלאם |
| שפה מועדפת |
טורקית, פרסית, ערבית, טורקית עות'מאנית |
  | |
בוחוריזאדה מוסטפא איטרי אפנדי (ידוע בקיצור כ"איטרי", בטורקית עות'מאנית: بخورى زاده مصطفى عطرى; בטורקית מודרנית : Buhûrîzâde Mustafa Itrî בערך 1640–1630 – ינואר 1712) היה מלחין, משורר וקליגרף טורקי שחי בתקופת האימפריה העות'מאנית.
אף על פי שאיטרי הלחין כ-400 יצירות, רק ארבעים מהן שרדו עד ימינו. עם זאת הוא נחשב לאחד המלחינים החשובים ביותר של המוזיקה הטורקית הקלאסית במאה ה-17 לצד חאפיז פוסט ואוסמן דדה אפנדי. [1]
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוהוריזאדה מוסטפה איטרי נולד בין השנים 1630 ו-1640 בשכונת יאילה (לשעבר יאילאק) ליד מוולנאקאפי (רובע פאתיח) באיסטנבול. [2]. שמו האמיתי היה מוסטפא. הוא קיבל את הכינוי "בוהוריזאדה" משום שאביו עסק בסחר בבשמים. נאמר שהוא אימץ את שם העט "איטרי" ("בושם" "פלרגוניום") בשל התעניינותו בבגינון וגידול פירות. בין היתר גידל איטרי זן של אגס שנקרא "מוסטביי" [3]
את חינוכו המוזיקלי קיבל מקוצ'ה אוסמן אפנדי מקסימפאשה, שהיה דמות בולטת באותה תקופה, וגם נהנה מ השפעת קוצ'וק אימאם מהמט אפנדי. יש מאמינים שהוא היה גם תלמידו של חאפיז פוסט . בשל חיבורו המוולבי עיין-י שֶׁרִיף במקאם הסג', סבורים שהשתייך למסדר המוולווי.
במהלך חייו, נהנה איטרי מחסותם של סולטאנים ומדינאים רבים, ובמיוחד ביסס קשרים קרובים עם מהמט הרביעי ועם סלים גיראי הראשון (בחוותו בצ'טלג'ה בחצי האי קרים). הוא לימד מוזיקה בבית הספר אנדרון בארמון. יתכן כי הזמר בוהורזאדה שהוזכר על ידי דימיטריה קנטמיר (קנטמירולו) בספריו „İlmü'l-mûsikî ותולדות העלייה והירידה של האימפריה העות'מאנית , היה מוסטפא איטרי אפנדי.[4]
כמו רוב המלחינים של תקופתו, איטרי היה גם משורר מפורסם. הוא השתמש בצורות פואטיות המבוססות על אסכולת השירה העות'מאנית הקלאסית (דיוואן), כמו גם באלו המבוססות על משקלים הברתיים המזוהים עם מוזיקה עממית ושירה. רוב שירתו לא שרדה עד היום. הוא היה ידוע גם כקליגרף.
הודות לקרבתו לארמון, הוא זכה מהסולטאן בתפקיד של ראש (קטהודא) גילדת סוחרי העבדים (esirciler) לתקופה מסוימת. יש אומרים שתפקיד זה איפשר לו לגלות כישרונות מוזיקליים כדי לטפח אותם. [2]
"נווה קאר" של איטרי נחשבת לאחת היצירות החשובות ביותר ברפרטואר של המוזיקה הטורקית הקלאסית. יצירה זו נחשבת ליצירת מופת בשל מעברי המקאמים שלה, המבנה המלודי העשיר והמקוריות שלה. מילות השיר "קאר" מיוחסות למשורר הפרסי המפורסם חאפז. בנוסף, שרדו עד היום שתי יצירות מוראבה בסגנון פנצ'גה, יצירות מוראבה בסגנון איספהאן, ראהאטו'ל-ארווה, היסאר, בסטניגאר, דוגה, בוסליק וניקריז, כמו גם סמאיים במגוון אפשרויות וכמה יצירות כליות.
יצירותיו הקטנות יותר של איטרי (שירים, שירי עם, קוצ'קצ'ה וכו') לא שרדו. כל יצירותיו ששרדו הן בצורות גדולות יותר. כמה יצירות של מוזיקת מסגד, כמו "סגה בייראם תקבירי", "סגה סלאת-אי אומיה", "ג'ומה סלאטי" ו"דילקשהווראן גג'ה סלאסי" יוחסו לאיטרי במאה ה-20. עם זאת, אין עדויות היסטוריות לכך שהוא הלחין יצירות למוזיקה במסגד. היצירות שהלחין הן בעיקר בתחום המוזיקה המשכילה. ידוע שהוא הלחין רק כמה טבשיה ואילהי המעוטרות למדי והדומות לסגנון הקלאסי.
איטרי נפטר ב-1711 באיסטנבול. בשנים האחרונות נוטים לחשוב הוא מת יותר מאוחר ב-1731-1730.[2] נאמר שקברו של איטרי ממוקם מחוץ לחומות מוולנאקאפי באיסטנבול. עם זאת, המיקום של הקבר אינו ידוע כיום. הקבר ליד בית הקברות של הקדושים באדירנקאפי, שיוחס מאוחר יותר לאיטרי, שייך למעשה לשייח' יעקוב אפנדי בוהורצ'ו. ואין לו שום קשר לאיטרי
דמותו ויצירתו במדיה אמנותית שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרות יפה וספרי עיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יחיא כמאל ביאטלי כתב שיר לזכרו - "איטרי".
- ביוגרפיות שלו נכתבו על ידי רושטו שרדא ועל ידי ילמז אזטונה
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2013 - ארטן טקין, מוראט איידמיר וצ'אג ארצ'אג הקליטו בחברת Kalan Music
אלבום "איטרי-באך" הכולל 14 קטעי מוזיקה בהשראת יצירות יוהן סבסטיאן באך ואיטרי שחיו בסביבות שונות במאה ה-17 [5]
בלט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1993 - להקת הבלט המודרני באנקרה הציגה את הבלט "איטרי" על מוזיקה מאת איטרי , לברית וכוריאוגרפיה מאת הנדן ארגידירן (Ergiydiren)
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 בינואר 2009 נכנס למחזור שטר של 100 לירות טורקיות שבצד האחורי שלו מופיע דיוקן של בוחוריזאדה מוסטפא איטרי בליווי תווים מוזיקליים, כלי נגינה מסורתיים כמו קודום ועוד, ודמות של דרוויש מוולווי המנגן בנאי. עם זאת, צוין כי ישנה טעות היסטורית בנוגע לטורבן (דסטאר) שעל ראשו של איטרי בעיצוב השטר. כיסוי ראש מסוג זה יכול היה לחבוש רק מי שהגיע לדרגת שייח' במסדר המוולווי . למרות שסבורים כי איטרי היה מוולווי, אין עדות לכך שהוא היה שייח' מוולווי.
- שנת 2012 הוכרזה על ידי אונסק"ו כשנת הזיכרון לבוחוריזאדה מוסטפא איטרי ולמשורר יוסוף נאבי.[6]
- 2012 - פורסם הספר Itrî İzleri (בעקבות איטרי) על חייו של איטרי , פרי עיטם של רג'פ אוסלו, נילגון דורוסז ועלי טאן.
- 2016 - הודיע מהמט גרמז מהמנהל לעניני דת בטורקיה כי שוקלים להחליף בלוויות בטורקיה את מארש האבל של פרדריק שופן ב"תקביר" של איטרי.
יצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Günümüze Ulaşan Eserlerinden Bazıları
- Segâh Mevlevî Âyini
- Rast Na't-ı Mevlânâ
- Nühüft İlâhî
- Nevâ Kâr
- 2 Beste Adet Pençgâh
- Hisar Devr-i Kebîr Beste ve Aksak Semâî
- Bûselik Hafîf Beste
- Segâh Ağır Semâî
- Bayâtî Çember Beste
- Bestenigâr Darb-ı Fetih Beste
- Dügâh Hafîf Beste
- Isfahan Zencîr Beste ve Ağır Aksak Semâî
- Nikriz Muhammes Beste
- Râhatü'l-ervâh Zencîr Beste
- Irak Aksak Semâî
- Rast Aksak Semâî
Nühüft Aksak Semâî
- Rehavî Peşrev
- Nühüft Peşrev ve Saz Semâîsi
- Itrî'ye Yanlışlıkla Atfedilen Eserler
היצירות הבאות נחשבו זמן רב כמאת איטרי, אך מחקרים גילו שהן שייכות למלחינים שונים:
- Segâh Kurban Bayramı Tekbiri
- Segâh Salât-ı Ümmiye
- Dilkeşhâverân Gece Salâtı
- Mâye Cuma Salâtı
- Segâh Yürük Semâî – Tûtî-i mucize-gûyem (המלחין: Koca Osman Efendi)
Acemaşîrân Yürük Semâî – Bileydi dil gibi diler (המלחין: Hâfız Post)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Bernard Mauguin Turquie en Marc Honegger Connaissance de la Musique de A á Z Bordas Paris 1996
- 1 2 3 2016 Hakan Arslanbenzer
- ↑ באתר haberturk
- ↑ Nuri Özcan
- ↑ על האלבום אטרי באך באינטרנט ארקייבס
- ↑ ועידת אוסק"ו בפריז באוקטובר-נובמבר 2011
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]https://web.archive.org/web/20171014034310/https://www.dailysabah.com/portrait/2016/12/31/itri-father-of-turkish-classical-music Hakan Arslanbenzer Itrî, father of turkish classical music Daily sabah,30 december 2016]