בוורלי פפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בוורלי פפר
Beverly Pepper
אין תמונה חופשית
לידה 20 בדצמבר 1922
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בפברואר 2020 (בגיל 97)
טודי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים טודי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע ציירת, פסלת, אמן אדמה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קרטיס ביל פפר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס רומא
  • פרס שדולת הנשים למפעל חיים בתחום האמנות (1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.beverlypepper.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בוורלי פפראנגלית: Beverly Pepper;‏ 20 בדצמבר 19225 בפברואר 2020) הייתה ציירת ופסלת יהודייה-אמריקאית. נודעה בעיקר בעבודות המונומנטליות שלה, שהיו מיוחדות בכך שהיו מוצגות ונדמות כאילו הן מגיחות מתוך האדמה ומשתלבות עם האתר והסביבה. היא לא השתייכה לשום זרם אמנות ספציפי. בין הישגיה נמנו זכייה בפרס מפעל חיים בפיסול מודרני של מרכז הפיסול הבין לאומי וזכייה בפרס אלכסנדר קאלדר, שניתן על עבודה חדשנית שיכולה לתרום רבות לתחום הפיסול[1][2][3].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פפר נולדה בשם בוורלי סטול בברוקלין למשפחה יהודית ב-20 בדצמבר 1922 ומאז שנות השבעים גרה באומבריה, איטליה. אביה עסק בייבוא שטיחים מאסיה ואמה הייתה עקרת בית שהתנדבה באגודה הלאומית לקידום האנשים השחורים. היא מעידה על עצמה שהאישיויות החזקות של אמה וסבתה שכנעו אותה שהיא יכולה לעשות הכול ולהצליח בחיים.

כשהיא התבגרה היא למדה בבית הספר היוקרתי לאומנות L’Académie de la Grande Chaumière בפריז, ואז היא פגשה גם את בן זוגה, העיתונאי קרטיס ביל פפר (אנ'). לזוג 2 ילדים: ג'ון רנדולף פפר, צלם ובמאי תיאטרון והמשוררת Jorie Graham. כשבן זוגה התמנה לראש המחלקה הים תיכונית בעיתון ניוסוויק, הזוג עבר לרומא.

בשנת 2014 נפטר בן זוגה לאחר 65 שנות נישואים[2]. היא נפטרה בטודי שבאיטליה ב-5 בפברואר 2020.

עבודות פיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה בחרה פפר לפסל בעץ, אולם בהמשך החליטה ללמוד לפסל במתכת, על אף שטרם התנסתה בכך, בעקבות פנייה מאוצר של תערוכה ברומא.

התערוכה הציגה יצירות מאת כמה מהפסלים הכי נחשבים של אותה תקופה, כמו הנרי מור, אלכסנדר קלדר, דייוויד סמית' ואדוארדו פאולוצי. כשנשאלה האם הייתה לחוצה להציג ליד אומנים בולטים ומנוסים, אמרה (תרגום חופשי): "הייתי מפוחדת. אבל דבר אחד שלמדתי כשגדלתי בברוקלין הוא שאם מציעים לך הזדמנות, קח אותה. אתה לא חייב להתאים אליה. רק צריכה להיות לך החוצפה להתמודד עם כל הכשלונות האפשריים".

פפר עבדה במפעלי מתכת בצפון איטליה, דבר שהקנה לה מיומנות עם מתכות. היא הייתה בין הפסלים הראשונים שהשתמשו בקור- טן, סוג של מתכת, בעבודותיהם. כיום המתכת נחשבת לנפוצה בתחום הפיסול[2].

דבר נוסף שייחד את עבודותיה, בנוסף לעבודה במפעלים ושימוש בקור- טן, היה השימוש שלה בטבע והחיבור לאזור שבו היצירות שלה מוצגות. היא "נטעה" את פסליה בקרקע בצורה שגרמה לפסל להיראות כאילו הוא בוקע מתוך האדמה[4].

העבודות שלה הוצגו במוסדות כמו מוזיאון המטרופוליטן לאומנות בניו יורק, מרכז האומנות ווקר במיניאנפוליס, מרכז ג'ורג' פומפידו בפריז ומוזיאון האומנות של דאלאס. בנוסף לכך, היו לה תערוכות יחיד במוזיאון ברוקלין, מוזיאון האומנות של סן פרנסיסקו ומוזיאון ארה פאסיס ברומא[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוורלי פפר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שרה קאסקון, At 96, the Sculptor Beverly Pepper Is Only Now Getting Credit for Using Cor-Ten Steel Way Before Richard Serra, artnetnews, ‏25 בפברואר 2019
  2. ^ 1 2 3 קייט סאלטר, The brilliant artist you've never heard of: interview with sculptor Beverly Pepper, The Telegraph, ‏29 בינואר 2014
  3. ^ Beverly Pepper- Information, Beverly Pepper
  4. ^ אל וולץ', DENVER MONOLITHS: DID YOU KNOW AN 80-SOMETHING SCULPTOR CREATED IT?, Denver Art Museum, ‏17 בדצמבר 2014