בוחוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בוחוש
Buhuşi
Interbelic Buhusi CoA.png
Monument din Buhusi.JPG
מדינה רומניהFlag of Romania.svg  רומניה
מחוז מחוז בקאו
שטח 39.85 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

14,562‏  (נכון ל-2011)
365 נפש לקמ"ר (נכון ל-2011)
קואורדינטות 46°42′54″N 26°42′15″E / 46.715°N 26.7041666666667°E / 46.715; 26.7041666666667קואורדינטות: 46°42′54″N 26°42′15″E / 46.715°N 26.7041666666667°E / 46.715; 26.7041666666667
אזור זמן UTC +2
http://www.primariabuhusi.ro
בית החולים בבוחוש

בוחוש (Buhuşi), עיר קטנה במחוז בקאו ברומניה. בוחוש שוכנת במפגש הנחל ביסטריצה עם יובלו, רומְ‏ני (Români), במרחק 24 קילומטרים מהעיר בקאו. בשנת 2011 התגוררו בבוחוש 14,562 תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוחוש מוזכרת לראשונה במסמך משנת 1438 בשם בודשט (Bodeşti). בשנת 1457, ביישוב אורביק, שמהווה היום רובע בעיר בוחוש, נערך קרב בו שטפן הגדול ניצח את פטרו ארון. המקום היה אחוזה של בויאר בשם בוחוש, לכן נקרא החל משנת 1800 "בודשטי של בוחוש", "בודשטי של בוחושואיה" ולבסוף "בוחוש". בשנת 1819 המקום הוכרז כיריד. ב-1823 בעלת האחוזה קאטינקה בוהושואיה (Catinca Buhusoaia) קיבלה הרשאה מאת הנסיך סטורזא (Sturza) בה נקבע שמתיישבים במקום יזכו למגרשים. בשנת 1831 היו כל התושבים הנוצריים בבוחוש איכרים מהאחוזה. החל משנת 1832 החלו להיפתח במקום בתי מלאכה של בעלי מקצוע. קהילה יהודית מאורגנת נוסדה בעיר בשנת 1860. בוחוש קיבלה מעמד של עיר ב-1921.

בעיר היה המפעל הגדול ביותר לטקסטיל באזור דרום-מזרח אירופה, אך פעילותו הצטמצמה לאחר שנת 1989 וכיום הוא מעסיק פחות מ-200 עובדים. בעיר יש חמישה בתי ספר יסודיים ובית ספר תיכון אחד.

אוכלסיית העיר גדלה באופן הדרגתי והגיעה לשיאה בשנת 1992 כאשר נמנו בה 21,621 תושבים. מאז סובלת העיר מירידה דמוגרפית, ובשנת 2011 נמנו בה 14,562 תושבים בלבד. הרוב המכריע של האוכלוסייה הם נוצרים אורתודוכסים.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הראשון שהוקם בבניין אבן, נבנה בתחילת המאה ה-19, ונקרא "בית המדרש שול". ב-1840 נבנה בית כנסת נוסף קטן יותר, וכן מקווה ובית עלמין. הקהילה היהודית התארגנה באופן פורמלי בשנת 1860. בית הספר העממי של הקהילה נוסד ב-1897. הקהילה הקימה את חברת "אהבת ישראל" לעזרה הדדית (נוסדה ב-1880) ואת חברת "ביקור חולים" (1882). ב-1905 שובשה הפעילות הסדירה של הקהילה לתקופה של 6 שנים, בשל מריבות פנימיות בתוך הנהגת הקהילה.

בוחוש היתה אחד משלושת מרכזי החסידות שבנסיכויות רומניה: פעלה בה שושלת בוהוש, שתחילתה באדמו"ר ר' יצחק פרידמאן. חלק מבניה היו בין מייסדי ראש פינה. ב-1908 פתחו רבי מנדל פרידמאן וגיסו, הרב דוד טברסקי (Tverski), ישיבה ב"חצר הרבי", שבה למדו רבים מרבני רומניה, ולימדו בה גם מקצועות כלליים.באותה שנה נוסדה גם ישיבה בשם "אור חדש לבני ציון". תיאור של החיים בישיבה זו ניתן בספרו של הסופר העברי, יוחנן טברסקי, בשם "מעולם לעולם". המשכה של חסידות זו מכונה כיום חסידות בוהוש והיא עברה לעיר תל אביב בשנת 1951.

מבנה חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1910 היו בקהילה היהודית בבוחוש 201 סוחרים, 51 סנדלרים, 11 חייטים, ,4 נגרים, 3 פחחים, ו-68 בעלי מקצועות אחרים. לפי נתונים סטטיסטים משנת 1915 היו כל הפחחים, הזגגים, עושי הסבון, השענים ושואבי המים בבוחוש יהודים. כן היו בין היהודים : 41 חנוונים, 31 סוחרי אריגים, 11 חייטים, 8 אופים, 8 קצבים, 6 סוחרי תבואה ,5 רבנים, 5 מורים לעברית , 5 סוחרי עור, 3 סוחרי ברזל ועוד.

בימי השלטון הפשיסטי ברומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשים הראשונים לאחר עלייתם לשלטון של אנשי "משמר הברזל", אולצו יהודי בוחוש לשלם להם סכום של 400,000 ליי. בימי הטבח בבוקרשט (24-20 בינואר 1941) רצו פעילים פשיסטים להרוג ביהודי בוחוש, אך מפקד "משמר הברזל" התנגד לכך, מחשש שיהיה עליו בעתיד לתת את הדין על מעשי ההרג.הוא הסתפק בכך שסחט מהיהודים כסף רב וגייס אותם לעבודות כפייה. יהודים נשלחו לגדודי עבודה במרחק רב מהעיר. על תושבי העיר היהודים הוטלו הגבלות שונות: הם הורשו לצאת מבתיהם רק בין השעות 10 בבוקר ועד 6 בערב. לקראת פרוץ המלחמה נגד ברית המועצות, במסגרת ההכנות למבצע ברברוסה, פקד הממונה על מחוז פיאטרה-ניאמץ, ב-18 ביוני 1941, להביא את כל הגברים היהודיים מגיל 16 ועד 60 למחנה הריכוז טארגו-ז'יו (Targu-Jiu), אך הפקודה בוטלה והיהודים לא גורשו. באביב 1944, כשחזרו היתומים מטרנסניסטריה, הובאו כשבעים מהם לבוחוש והקהילה דאגה לצרכיהם עד שהועברו למקום אחר.

ערב יום שביתת הנשק, ב-22 באוגוסט 1944, נתפס בית-הכנסת של הרב בידי 200 חיילים גרמניים שנסוגו מכוחות הצבא הסובייטי המתקדמים. בהלה אחזה בקהילה עקב נוכחות הגרמנים, אך למחרת כששמעו החיילים הגרמנים על שביתת הנשק הם ברחו מהעיר, והקהילה היהודית ניצלה.

לאחר השחרור עלה במקצת מספר היהודים בבוחוש, מכיוון שחלק ממגורשי הכפרים החליטו להישאר בעיר. בשנות החמישים והשישים בזמן השלטון הקומוניסטי היגרו רוב יהודי בוחוש מרומניה לישראל ומקומות אחרים בעולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]