בוטאריטארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוטאריטארי
Butaritari Kiribati.jpg
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 3°10′04″N 172°49′33″E / 3.1677777777778°N 172.82583333333°E / 3.1677777777778; 172.82583333333
שטח 13.49 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה קיריבטי עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 3,241 (נכון ל־2020)
אזור זמן UTC+12
(למפת קיריבטי רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת האטול

בוטאריטאריאנגלית: Butaritari) הוא אטול אלמוגים הממוקם במרכז האוקיינוס השקט, ומהווה חלק מאיי גילברט שברפובליקת קיריבטי. באטול שלושה איים מיושבים - מקין (Makin), קייבו (Kiebu) ואון (Onne).

בעבר נקרא האטול כולו "מקין" ועל כן, על מנת להבדיל מהאי, קראו לאי המיושב "מקין הקטן".

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחו של האטול כ-13.6 קמ"ר, ומתגוררים בו כ-4,200 תושבים (2002). שטח הגדול באיי האטול - מקין - 6.7 קמ"ר ומתגוררים בו כ-1,700 תושבים.

כמות המשקעים באטול מרובה ביותר, ויורדים בו מדי שנה כ-4,000 מילימטרי גשם (ביחס ל-2,000 מילימטרים היורדים בטאראווה ו-1,000 מילימטרים באיים הדרומיים יותר של קיריבטי).

צורתו של האטול מלבנית, ורוחבו ממזרח למערב כ-30 ק"מ וכ- 15 ק"מ מצפון לדרום. מספר תעלות מקשרות את הלגונה עם האוקיינוס בצידו המערבי של האטול. הלגונה עמוקה מאוד, ומושפעת משינויי האקלים של האוקיינוס בשל תעלות אלה. עומקה של הלגונה מאפשר כניסת ספינות גדולות אליה.

חלקו הדרומי והדרום מזרחי של האטול הוא אי אחד, הנחצה על ידי תעלה אחת. רוחבו של האיון ביו 0.2 ל-0.5 ק"מ.

בצפון הלגונה המרכזית ישנה לגונה צפונית, רדודה יותר וקטנה יותר.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באי מצוי שדה תעופה שנבנה בו במהלך מלחמת העולם השנייה. שדה תעופה זה הורחב בשנת 1995 על מנת לאפשר טיסות סדירות לטאראווה, אולם טיסות אלה פסקו לאחר זמן קצר ביותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי הוכרז על ידי ארצות הברית בשנות ה-60 של המאה ה-19 כשטח בריבונותה מכוח חוק איי הגואנו. בשנות ה-70 של המאה ה-19 שימש האטול כמרכז המסחרי והכלכלי של איי גילברט, עד שהוקם מרכז כלכלי בטאראווה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוקם באטול מרכז של חברת סחר יפנית, אולם הירידה במחירי הקופרה הביאה לשפל כלכלי באי. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבש לזמן קצר האי על ידי כוחות נחתים של ארצות הברית באוגוסט 1942. במהלך קרב מקין בנובמבר 1943 נכבש האי בשנית על ידי חיל הרגלים של צבא ארצות הברית.

האי בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי שימש כמקום מגוריו של הסופר רוברט לואיס סטיבנסון, והוא מתואר באריכות בחלק השני של ספרו "בימי הדרום".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוטאריטארי בוויקישיתוף