בויאן אדמיץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שמות ניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
בויאן אדמיץ'
Bojan Adamič
צילום משנת 1960
צילום משנת 1960
לידה 9 באוגוסט 1912
ריבנציה, קריולה התחתית, סלובניה, נחלות הכתר האוסטרי (ציסלייטניה), האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בנובמבר 1995 (בגיל 83)
ליובליאנה, סלובניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Žale Central Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות סלובניה
יוגוסלביה
תקופת הפעילות ? – 3 בנובמבר 1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה בלובליאנה
סוגה מוזיקה קלה, מוזיקת במה, מוזיקה לסרטים
שפה מועדפת סלובנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, תזמורת
פרסים והוקרה
  • פרס פרנצה פרשרן
  • ויקטור
  • Župančič Award
  • מסדר החירות
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.bojan-adamic.si
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בויאן אדמיץ'סלובנית: Bojan Adamič;‏ 9 באוגוסט 1912 - 3 בנובמבר 1995) היה מלחין סלובני של מוזיקה קלה, ג'אז, מוזיקה קלאסית ומוזיקה לסרטים, פעם גם כמנצח. נחשב לזקן מלחיני המוזיקת הקלה היוגוסלבית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמיץ' נולד בשנת 1912 בריבניצה (רייפניץ) בדוכסות קרניולה, סלובניה, אז בנחלת הכתר האוסטרי (ציסלייטניה) שבאימפריה האוסטרו-הונגרית. הוריו היו אנטון אדמיץ', פקיד מס יליד ליובליאנה ומריה לבית נוסאן, ילידת גוטניצה. סבו מצד האב, אווגוסט אמדיץ' היה מנהל בית ספר וגם נגן עוגב בכנסייה הקתולית פטרוס הקדוש בליובליאנה. בימי השלטון היוגוסלבי (שנקרא תחילה "ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים") למד אמדיץ' תחילה בבית ספר יסודי בריבניצה ואחר כך בבית הספר לאדין בליובליאנה. בהמשך מגיל 13 נרשם לקונסרבטוריון הממלכתי לפסנתר. במקביל למד בגימנסיית פוליאנה בליובליאנה ובשנת 1931 סיים את מבחני הבגרות. בהמשך למד למשך שנתיים משפטים באוניברסיטת לובליאנה. לא המשיך ללימודי תואר ועבר לאקדמיה למוזיקה בעיר. ביוני 1941 סיים שם את לימודיו. היה תלמידו של אנטון רבניק בפסנתר. כמו כן למד נגינה בחצוצרה אצל פרנטישק קאראס, עוגב אצל סטנקו פרמרל, והלחנה אצל סלבקו אוסטרץ.

את פעילותו האמנותית התחיל בשנת 1933. בסוף שנות ה -1930 הקים את להקת הסווינג "ברודוויי".

ימי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי מלחמת העולם השנייה ארצו נכבשה על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית. הוא נתן סיוע כספי לתנועת ההתנגדות הסלובנית (החזית לשחרור האומה הסלובנית) ובספטמבר 1943 הצטרף לפרטיזנים הסלובנים במסגרת להקת הוויי ונודע בשם המחתרתי "גרגור". אחרי שנפצע על ידי מוקש בעת מתקפה גרמנית, הועבר לשרת במטה ההתנגדות בתעמולה ובתחום המוזיקה. כתב מוזיקה פטריוטית ששודרה על ידי תחנת הרדיו של חזית השחרור.[1] בימי המאבק פגש את אשתו לעתיד, ברברה צ'רניץ'.

המשך הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-9 במאי 1945 כיהן אדמיץ' כראש מחלקת המוזיקה של רדיו ליובליאנה, סגן מנהל של רשות הרדיו הסלובנית ואחר כך לפי בקשתו - מנצח תזמורת הבמה של רדיו ליובליאנה (1980-1945) ומאוחר יותר בשנים 1980–1982 גם מנהל ההפקה המוזיקלית ברשות הרדיו והטלוויזיה הסלובנית. הוא פרש לגמלאות בשנת 1982. הוא כיהן זמן מה כיושב ראש איגוד המלחינים היוגוסלבים וכחבר בנשיאות האיגוד. כיהן גם כיושב ראש איגוד המלחינים של סלובנים.[2] ביוני 1945 לרגל הפתיחה מחדש לקהל הסלובני של מערת פוסטוינה ניצח אדמיץ' על הביג בנד (תזמורת הבמה) של רדיו סלובניה שחלק מחבריה ניגנו בעבר ביחד במחתרת האנטינאצית.

בפעילותו המוזיקלית בהתחלה התעניין אדמיץ' בג'אז, אולם מאוחר יותר בהלחנת פסקולים, במוזיקה קלה לפסטיבל הזמר הסלובני ומוזיקה להצגות תיאטרון. השתמש בה תכופות ביסודות של מוזיקה עממית סלובנית. אדמיץ' היה אחד החלוצים של זמר הפופ בשפה הסלובנית שהתפתח בהשפעת הפופ הגרמני והאיטלקי והג'אז האמריקאי. אחד מלהיטים הראשונים בסוגה הזאת היה Cinca Marinca (צינצה מרינצה) על מילים של פראנה מיצ'ינסקי יז'ק (1948). זמר הפופ הראשון שהוקלט היה "Belikurir" של אדמיץ' בשנת 1955.[3]

בשנים 1961–1966 כיהן כמנצח אורח של התזמורת הגדולה של "בית הצבא העממי היוגוסלבי" בבלגרד. ניצח על תזמורות פסטיבלים רבים ביוגוסלביה וביקר בתור מנצח במדינות רבות באירופה ובדרום אמריקה. החל משנת 1952 כשהלחין מוזיקה לסרט Все на море, כתב אדמיץ' מוזיקה למעל 200 סרטים שהופקו בסלובניה, ארצות הברית, הונגריה, שווייץ, גרמניה המערבית, צרפת ובריטניה. להצלחה רבה זכתה המוזיקה שכתב אדמיץ' למופע הבובות "ז'וגיצה נוגיצה", שנודעה כקונצ'רטו שלו לפסנתר ותזמורת. בשנות ה-1970–1980 כשקמו בסלובניה זמרים-יוצרים, היה פופולרי במיוחד השיר "קוקטייל" של מרקו ברצלי, בעיבודו המוזיקלי של אדמיץ'[3] בויאן אדמיץ' נפטר בשנת 1995 בליובליאנה.

אדמיץ' עודד וקידם כישרונות צעירים בתחום המוזיקלי כמו המלחין וינקו גלובוקר והזמרים טינקרה קובאץ', סוניה גברשצ'ק, בראצו קורן, אירנה קוהונט, ילקה צווטז'אר, גבי נובק ומריאנה דרז'אי.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבויאן אדמיץ' ולאשתו, ברברה לבית צ'רניץ', נולדה בת בשם אלנקה אדמיץ'.[4]

הריגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוגוסט 1950 ירה אדמיץ' בטעות בגבו של זדרבקו רוס, ידיד של חברתו שנחשבה קטינה, ברדה קרוה ואחיין של העורך דין והפוליטיקאי יוסיפ רוס, והרג אותו. ב-30 בדצמבר באותה שנה הוא נידון בבית המשפט לשנת מאסר על תנאי על גרימת מוות ברשלנות.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1993 - פרס "ויקטור" לתרבות פופולרית (סלובניה) על מפעל חיים
  • 1992 - אות הכסף של מסדר החירות של סלובניה
  • 1990 - פרס ייז'ק - על שיריו ההומוריסטיים ועל שיתוף הפעולה שלו עם פראנה מילצ'ינסקי
  • 1979 - פרס פרנצה פרשרן (סלובניה)
  • 1957 - מדליית זהב בפסטיבל הסרטים בעיר פולה - על הפסקול לסרט הקצר "בלדה פנטסטית"

מבחר מוזיקת סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1952 - Svi na more - כולם לים - סרט סרבי יוגוסלבי
  • 1953 - Vesna - וסנה - קומדיה סלובנית
  • 1953 - Skorojeviči ) (Jara gospoda)) - המתעשרים - דרמה היסטורית לפי יאנקו קרסיניק
  • 1954 - Das Haus an der Küste - הבית על החוף - סרט בהפקה משותפת יוגוסלבית- אוסטרית - ומערב גרמנית
  • 1955 - Njih dvojica - הם היו שניים - סרט פרטיזנים
  • 1955 - Versuchung - הפיתוי - סרט גרמני
  • 1956 - Не окрећи се сине - אל תחזור, בני - לפי הספר של ארסן דיקליץ'
  • 1956 - У мрежи (ברשת)
  • 1956 - Путници са Сплендида (נוסעים על "ספלנדיד") - דרמה
  • 1956 - Потрага - סרט יוגוסלבי (החיפוש) - דרמה
  • 1956 - Велики и мали (גדול וקטן) - דרמה
  • 1957 - Само људи (רק בני אדם) - מלודרמה
  • 1957 - Суботом увече (בשבת בערב)
  • 1958 - Црни бисери (פנינים שחורות)
  • 1958 - Добро море (הים טוב) סרט סלובני
  • 1958 - Рафал у небо (יריות ברקיע)
  • 1958 - Четири километра на сат (ארבע קילומטר לשעה)
  • 1958 - Те ноћи (אותו לילה)
  • 1958 - Кроз грање небо - (בין הענפים - הרקיע)
  • 1959 - Пет минута раја - (חמש דקות של גן עדן) - דרמת מלחמה
  • 1959 - Кампо Мамула (קמפו ממולה) - דרמת מלחמה
  • 1960 - Сигнали над градом (איתותים מעל העיר) - דרמת מלחמה
  • 1960 - Друг председник центарфор (החבר יושב ראש חלוץ מרכזי) - קומדיה
  • 1960 - Партизанске приче (סיפורי פרטיזנים)
  • 1960 - Веселица (המסיבה)
  • 1960 - Љубав и мода (אהבה ואופנה) - קומדיה
  • 1960 - Боље је умети (יותר טוב לדעת) - קומדיה
  • 1961 - Абецеда страха (האלפבית של הפחד)
  • 1961 - Плес на киши (ריקוד בגשם)
  • 1961 - Први грађанин мале вароши
  • 1961 - Каролина Ријечка
  • 1961 - Песма
  • 1961 - Степенице храбрости
  • 1962 - Пешчани град
  • 1963 - Земљаци
  • 1963 - Операција Тицијан
  • 1963 - Радопоље
  • 1964 - Добра коб
  • 1964 - Службени положај
  • 1965 - Гласам за љубав
  • 1965 - Лажљивица
  • 1966 - Глинени голуб
  • 1967 - Добар ветар „Плава птицо
  • 1968 - Бекства
  • 1969 - Мост
  • 1971 - Маскарада (вишезначна одредница)
  • 1971 - Овчар
  • 1971 - Моја луда глава
  • 1972 - Валтер брани Сарајево
  • 1972 - Вук самотњак
  • 1972 - Како умрети
  • 1973 - Писмо - סרט קצר
  • 1976 - Идеалист
  • 1976 - Девојачки мост
  • 1979 - Партизанска ескадрила
  • 1982 - Борба са вртачом
  • 1985 - Christophoros

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • Текст др. Андреја Ријавеца, проф. Филозофског факултета у Љубљани у Енциклопедији Југославије, ЈЛЗ Загреб том 1, стр 7 (אנדריי ריאבץ - ערך באנציקלופדיית יוגוסלביה, כרך א, עמוד 7)
  • Sojar Voglar, Črt. Skladateljske sledi po letu 1900 [Composers' Traces After 1900] (PDF) (2005) (מהדורה שנייה).

Society of Slovene Composers. pp. 6–7. ISBN 961-91080-2-7. .

"Bojan Adamič, mojster zabavne in filmske glasbe" (Bojan Adamič, the master of pop and film music). Delo. 28 November 2009. .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בויאן אדמיץ' בוויקישיתוף

ASPM - Arbeitskreis Studium Populärer Musik Beiträge der Popularmusik Forschung עמ'.125-143 (החוג לחקר המוזיקה הפופולרית, אוניברסיטת יוסטוס ליביג, גיסן, גרמניה)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J.Javoršek - Radio Osvobodilna fronta, Partizanska knjiga, Ljubljana 1979
  2. ^ http://www.dss.si/skladateljske-sledi.pdf
  3. ^ 1 2 R.Muršić 2002
  4. ^ ביוגרפיה- גישה 2013