בולי צפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במהלך מלחמת העצמאות, ב-16 באפריל 1948 יצאו השלטונות המנדטוריים של ארץ ישראל מהעיר צפת והשאירו אחריהם ואקום שלטוני. בחלק היהודי של צפת הוכרז ממשל צבאי על ידי כוחות ההגנה. הממשל הצבאי ניסה להסדיר את החיים השגרתיים, ובין היתר נפתח ב-4 במאי משרד דואר מקומי, אך להפעלת שירותי דואר נדרשו בולים, שיחליפו את הבולים המנדטוריים.

המפקד הצבאי, מאיר מייברג, הטיל על אריה מוסקוביץ', הידוע לנו כ מ. אריה, אז עולה חדש בן 18 מרומניה, שכבר התפרסם כמוכשר בציור, לעצב בולים. בעיר היה רק בית דפוס אחד, "דפוס פרידמן", לשעבר דפוס הגליל. בית הדפוס נתפס על ידי "ההגנה" ונמסר לאיש הפלמ"ח אהרון בן-זקן (בזק) לצורכי הדפסת העיתון "קול צפת" ולהדפסת הבולים, אך היה חסר נייר מתאים. בבית הדפוס נמצאה קופסה עם אותיות ומגני דוד בגדלים שונים ובהתאם לכך עוצב והודפס בול עם 4 מגני דוד גדולים יחסית בפינות, ומגני דוד קטנים המשלימים את השורות ביניהם. על הבול הודפסו המילים: דאר צפת - 10 מיל - ארץ ישראל.

הנייר, שנמצא בבית הדפוס, הספיק להדפסת 2,200 בולים בגיליונות של 12 בולים, המחולקים בפס לבן באמצע גיליון. הבולים נמכרו בכמויות של חצי גיליון לפחות. השימוש בבולים אלה נפסק כשמבצע יפתח, בסוף חודש מאי, שחרר את צפת והגליל העליון והשימוש בבולי צפת הומר בשימוש בבולי דאר עברי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]