בולסלב פרוס

בולסלב פרוס
Bolesław Prus

בולסלב פרוס, 1905
לידה	20 באוגוסט 1847 הרוביישוב, ממלכת פולין תחת האימפריה הרוסית
פטירה	19 במאי 1912 (בגיל 64) ורשה, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות פובונזקי
שם לידה	Aleksander Głowacki
מדינה	פולין, האימפריה הרוסית
שם עט	Bolesław Prus
סוגה	רומן, נובלה, מסה, כרוניקה
זרם ספרותי	פוזיטיביזם פולני, ריאליזם
יצירות בולטות	"הבובה", "פרעה", "האמנציפנטיות"
שפות היצירה	פולנית
הושפע מ	ויקטור הוגו, איפוליט טן, מארק טוויין, אמיל זולא, גוסטב פלובר, יוזף איגנצי קרשבסקי, הרברט ספנסר, צ'ארלס דיקנס, אלפונס דודה
השכלה	אוניברסיטת ורשה
תקופת פעילות	1872–1912 (כ־40 שנה)
עיסוק	סופר, עיתונאי, הוגה דעות
פרסים והוקרה	צלב העצמאות עם חרבות
חתימה

בּוֹלֶסְלָב פְּרוּס (בפולנית: Bolesław Prus; שם לידה: אלכסנדר גלובצקי - Aleksander Głowacki‏; 20 באוגוסט 1847 – 19 במאי 1912) היה סופר, פובליציסט והוגה דעות פולני, מחשובי יוצרי תקופת הפוזיטיביזם הפולני ואחד מעמודי התווך של הריאליזם בספרות הפולנית. נודע ככרוניקן של ורשה וכאחד ממבשרי הקדמה והמדע בפולין של סוף המאה ה־19. בין יצירותיו הידועות נמנות הרומנים "הבובה" ו"פרעה".

קורות חייו

אלכסנדר גלובצקי נולד ב־20 באוגוסט 1847 בעיירה הרוביישוב שבפולין הקונגרסאית ("ממלכת פולין"), אז חלק מהאימפריה הרוסית, בן לאנטוני גלובצקי, כלכלן אחוזות ממוצא אצילי, ולאפולוניה לבית טרמינסקה. הוא התייתם מאמו בגיל שלוש ומאביו בגיל תשע, וגדל תחילה אצל סבתו בפואווי ולאחר מכן אצל דודתו בלובלין, שם למד בבית הספר הריאלי המחוזי.

בשנת 1863, בגיל 16, הצטרף לאחיו לאון ולחם בשורות המורדים במהלך מרד ינואר, בו התקומם המיעוט הפולני נגד האימפריה הרוסית. הוא נפצע ונשבה בידי הרוסים, נכלא בלובלין ושוחרר הודות לגילו הצעיר. לאחר מכן השלים את לימודיו בהצטיינות ונרשם לפקולטה למתמטיקה ופיזיקה של בית הספר הראשי של ורשה (Szkoła Główna Warszawska), אך נאלץ להפסיק את לימודיו מסיבות כלכליות.

באותן שנים עבד במקצועות שונים – צלם, מורה פרטי, פועל מתכת ופקיד בנק – ובמקביל החל לכתוב לעיתונות. בשנת 1872 פרסם את מאמרו הראשון, "חטאינו", בעיתון "שומר הבית", ובשנת 1873 החל לפרסם רשימות סאטיריות תחת שם העט "'בולסלב פרוס"' – שם שידבק בו לשארית חייו.

פעילות עיתונאית

פרוס נודע כאחד הפובליציסטים החשובים של דורו. הוא כתב בעיתונים רבים ובהם "מוחה", "קולצה", "קורייר ורשבסקי" ("הקורייר הוורשאי") ו־"נובה". רשימותיו השבועיות, ובעיקר "הכרוניקה השבועית", התפרסמו בזכות שנינותן, סגנונן הריאליסטי והאבחנות החברתיות החריפות שבהן.

בשנת 1875 נשא לאישה את אוקטביה טרמינסקה, קרובת משפחה רחוקה. בני הזוג לא נולדו להם ילדים, אך אימצו נער בשם אמיל, שהתאבד בגיל 18. פרוס סבל כל חייו מהתקפי אגורפוביה, אך המשיך בעבודתו הספרותית ובפעילותו הציבורית.

הקריירה הספרותית

פרוס נחשב לאחד מחשובי הסופרים בתולדות הספרות הפולנית. ביצירותיו הראשונות תיאר את סבלם של בני המעמדות הנמוכים לעומת ריקנותם של בעלי האחוזות (כגון "נפשות בשבי" ו־"אניילקה").

ב־1886 פרסם את הרומן "המוצב", וב־1890 הופיעה יצירתו הגדולה ביותר – "הבובה" – אפוס ריאליסטי רחב יריעה המתאר את חיי ורשה של שנות ה־70 של המאה ה־19. לאחר מכן פרסם את "האמנציפנטיות" (1894), רומן חברתי על מאבקן של נשים לחירות ולהשכלה, ואת "פרעה" (1897), רומן היסטורי על מצרים העתיקה המשמש גם אלגוריה לחברה המודרנית.

ב־1908 פרסם את "הילדים" ("Dzieci"), ביקורת על מהפכת 1905 ברוסיה, ובעת מותו עבד על רומן נוסף – "שינויים" ("Przemiany") – שנותר בלתי גמור.

שנותיו האחרונות

מאז שנות ה־80 של המאה ה־19 נהג פרוס לבלות את חופשותיו בעיירת המרפא נלנצ'וב, שהייתה למקום מנוחתו הקבוע. כיום שוכן בה מוזיאון בולסלב פרוס בנלנצ'וב.

בשנותיו האחרונות עסק רבות בפעילות ציבורית: היה פעיל בעמותות צדקה, פעל למען חינוך עניים ונשים, והקדיש חלק מנכסיו למלגות לסטודנטים כפריים. הוא נפטר מהתקף לב ב־19 במאי 1912 בוורשה ונקבר בבית העלמין פובונזקי. על מצבתו נחרתה הכתובת "לב הלבבות".

עיזבונו והשפעתו

פרוס הותיר אחריו עשרות כרוניקות, מסות, מאמרים ועשרות סיפורים קצרים שהשפיעו עמוקות על הספרות הפולנית. בין הסיפורים הידועים ביותר שלו: "האפוד", "אנתק", "קטארינקה" (תיבת הנגינה) ו־"הגל החוזר".

בין השנים 1953–1970 יצאה לאור מהדורה בת עשרים כרכים של כתבי פרוס, וב־2014 החל פרויקט מדעי מקיף של הוצאת „כל כתבי בולסלב פרוס“ באוניברסיטה הקתולית של לובלין.

הנצחה

דמותו של פרוס הופיעה על מטבעות זיכרון של הבנק הלאומי הפולני, והוא מונצח בשמות רחובות ברחבי פולין – בהם ורשה, קרקוב, ורוצלב, לובלין, לודז' וקטוביצה. בעיירה נלנצ'וב מוצב גם "'ספסל זיכרון"' בדמותו.

יצירות עיקריות

רומנים

• "Dusze w niewoli" ("נפשות בשבי", 1877)
• "Anielka" ("אניילקה", 1885)
• "Placówka" ("המוצב", 1886)
• "Lalka" ("הבובה", 1890)
• "Emancypantki" ("האמנציפנטיות", 1894)
• "Faraon" ("פרעה", 1897) רומן היסטורי על מצרים הקדומה. הוסרט לסרט ידוע מאוד.
• "Dzieci" ("הילדים", 1908)
• "Przemiany" ("שינויים", 1912, לא גמור)

סיפורים ונובלות בעברית

• הבובה ("Lalka"‏, 1890) תרגמה מרים בורנשטיין; סמואל סנדלר, 1925- מחבר אחרית דבר; דנה שילר עורכת, ירושלים: כרמל; תשע"ז 2016
• אגדה של מצרים העתיקה ("Z legend dawnego Egiptu"‏, 1888), תרגם משה בן אליעזר, הופיע בכתב העת "השחר" בשנת 1911.
• פרעה ("Faraon"‏, 1897), תרגם ב. מרדכי (מרדכי ברתנא), תל אביב : י' שמעוני; 1947

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בולסלב פרוס בוויקישיתוף

• מוזיאון בולסלב פרוס בנאלנצ'וב
• כתבי פרוס בוויקיטקסט הפולני
• ציטוטים של פרוס בוויקיציטוט
• בולסלב פרוס באתר Culture.pl
• ד"ר אלי אשד ,אגדה של מצרים העתיקה,סיפור "נבואי " מאת בולסלב " פרוס" ,בלוג המולטי יקום של אלי אשד"
• ד"ר אלי אשד " פרעה פולני "על הסרט הפולני ""פרעה",בלוג "המולטי יקום של אלי אשד"
• כתבי בולסלב פרוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)