בולשיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמרור פרודי המתריע מפני בולשיט

בּוּלְשִׁיט (Bullshit,‏ Bullshite או Bullcrap) הוא ביטוי נפוץ בשפה האנגלית, שעשוי להיחשב כביטוי פוגעני. בלשון נקייה הביטוי מקוצר ל-Bull או בראשי תיבות B.S. ביטוי דומה באנגלית בריטית הוא "Bollocks" (אנ'). לרוב מדובר בסלנג או בגידוף שפירושו "שטויות", "הבלים" או "נונסנס", בדרך כלל בתגובה לאמירות או לפעולות הנתפסות כמטעות, לא הוגנות או שקריות. המונח יכול לשמש כמילת קריאה ולשאת מגוון רחב של משמעויות סמנטיות.

בפילוסופיה ובפסיכולוגיה קוגניטיבית משתמשים לעיתים במונח "בולשיט" כדי להתייחסות לאמירות חסרות שחר וחסרות כל יחס לאמת, להבדיל משקר שנועד להכחיש אמת מסוימת באופן מניפולטיבי.[1] בעסקים ובניהול, מוצעים הנחיות להבנת, להכרה, ולפעולה למניעת בולשיט, לצורך הפסקת הייצור וההפצה של סוג זה של מצג שווא במקום העבודה, התקשורת והחברה.[2] בתוך ארגונים בולשיטינג נחשב לנוהג חברתי שאנשים עוסקים בו כדי להפוך לחלק מקהילת המשוחחים, לבצע דברים בקהילה ולחזק את זהותם.[3] המחקר ייצר גם את סולם תפיסת הבולשיטינג הארגוני (OBPS) החושף שלושה גורמים של בולשיט ארגוניים (התייחסות לאמת, הבוס, ושפת הבולשיט) שניתן להשתמש בהם כדי לאמוד את התפיסות לגבי היקף הבולשיט הארגוני הקיים במקום עבודה. כמילת קריאה, "בולשיט!" מבטאת חוסר שביעות רצון ממשהו או ממישהו, אך שימוש זה לא בהכרח מתבטא בהקשר של אמת כלשהי.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במילה "Bull", במשמעות של "שטויות" רווח במאה ה-17, ואילו המונח "בולשיט" שימש כבר בשנת 1915 בסלנג הבריטי,[4] והאמריקאי[5] ונהפך פופולרי רק במהלך מלחמת העולם השנייה. ייתכן שהמילה "Bull" עצמה נגזרה מ-"bole" שבצרפתית עתיקה פירושו "הונאה". המונח "horseshit" הוא שם נרדף כמעט. מקבילה אנגלית דרום-אפריקאית הנפוצה גם בסלנג האוסטרלי, היא "bull dust".

אף על פי שאין קשר אטימולוגי מאושר, משמעויות ישנות אלו הן שם נרדף לביטוי המודרני של "Bull" בתור "שור", הנחשב בדרך כלל ומשמש כצמצום של "בולשיט".

הצעה אחרת, לדברי הלקסיקוגרף אריק פרטרידג', היא שהמונח פופולרי על ידי כוחות אוסטרליה וניו זילנד החל משנת 1916 כשהגיעו לחזית במהלך מלחמת העולם הראשונה. פרטרידג' טוען כי הקצינים הבריטיים שמו דגש על "שור"; כלומר, תשומת לב למראה החיצוני, אפילו כשהיה מכשול לנהל מלחמה. החופרים הזרים לכאורה לעגו לבריטים בכך שכינו זאת צואת שור.[6]

ברטוריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל משתמשים ב"בולשיט" לתיאור הצהרות של אנשים שעוסקים בתגובת הקהל ולא באמת ובדיוק. בהזדמנות בולטת אחת, המילה עצמה הייתה חלק מפרסומת שנויה במחלוקת. במהלך מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1980, מועמד מפלגת האזרחים בארי קומונר הציג פרסומת ברדיו שהחלה בשחקן שקרא: "בולשיט! קרטר, רייגן ואנדרסון, הכל בולשיט!" רשת NBC סירבה להפעיל את הפרסומת בגלל השימוש בה במתמקד, אך מסע הפרסום של קומונר פנה בהצלחה לוועדת התקשורת הפדרלית בבקשה לאפשר לפרסום המודעה ללא עריכה.[7]

בפילוסופיה ובאנתרופולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולשיט אצל הארי פרנקפורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמרו "על בולשיט" (שנכתב במקור בשנת 1986, ופורסם כמונוגרפיה בשנת 2005), הפילוסוף הארי פרנקפורט מאוניברסיטת פרינסטון מאפיין בולשיט כסוג של שקר הנבדל משקר. השקרן, לדידי פרנקפורט, יודע מהי האמת ואכפת לו ממנה, אך מתכוון להטעות במקום לומר את האמת. לעומת זאת, ל"בולשיטיסט" לא אכפת מהאמת ורק מבקש ליצור רושם.[8]

מישהו שמשקר ומישהו שאומר את האמת, כביכול משחקים משני הצדדים הנגדיים של אותו המשחק. כל אחד מגיב לעובדות כפי שהוא מבין אותן, אף שתגובת האחד מונחת על ידי האוטוריטה של האמת, בעוד שהשני מתריס בתגובתו כנגד האוטוריטה ומסרב להיענות לדרישותיה. מזבל-השכל [The bullshitter] מתעלם מהדרישות הללו לחלוטין. הוא לא מתריס כנגד האוטוריטה של האמת ומתנגד לה, כפי שעושה השקרן. הוא כלל לא מקדיש לה תשומת לב. לפיכך, הבולשיט הוא אויב גדול יותר של האמת משקרים.

המקור באנגלית
Someone who lies and someone who tells the truth are playing on opposite sides, so to speak, in the same game. Each responds to the facts as he understands them, although the response of the one is guided by the authority of the truth, while the response of the other defies that authority and refuses to meet its demands. The bullshitter ignores these demands altogether. He does not reject the authority of the truth, as the liar does, and oppose himself to it. He pays no attention to it at all. By virtue of this, bullshit is a greater enemy of the truth than lies are.
Harry G. Frankfurt, On Bullshit The Importance of What We Care About (Cambridge: Cambridge University Press, 1988)

פרנקפורט קושר את ניתוח הבולשיט עם הבוז של לודוויג ויטגנשטיין לדיבור "נונסנס", ולמושג הפופולרי "bull session" בו הדוברים עשויים לנסות להציג דעות חריגות ללא מחויבות. הוא מתקן את האשמה בשכיחות ה"שטויות "בחברה המודרנית באנטי-ריאליזם ובתדירות ההולכת וגוברת של מצבים בהם מצפים מאנשים לדבר או לחוות דעות ללא ידיעה נאותה בנושא.

כמה פרשנים פוליטיים ראו שמושג הבולשיט של פרנקפורט מספק תובנות בקמפיינים פוליטיים.[9] הפילוסוף המרקסיסט ג'רלד אלן כהן, הנגיד בספרו "עמוק יותר בבולשיט", בין סוג ה"בולשיט" שפרנקפורט מתאר לבין סוג אחר: שיח בולשיט המוצג כתחושה. כהן מציין שאפשר לייצר בולשיט מסוג זה בטעות או במכוון. בעוד שסופרים מסוימים מייצרים שטויות במכוון, אדם יכול גם לכוון לחוש ולייצר בולשיט בטעות; או אדם שרומה על ידי פיסת בולשיט יכול לחזור על כך בתמימות, ללא כוונה להונות אחרים.[10] כהן מציין לדוגמה את פרשת סוקל כבולשיט מכוון. אולם מטרתו של סוקאל ביצירתו הייתה להראות כי העורכים ה"פוסט-מודרניסטים" שקיבלו את מאמרו לפרסום לא יכלו להבדיל בין בולשיט לתבונה, ובכך משתמע שתחומם הוא "בולשיט".

"עבודות בולשיט" אצל דייוויד גרייבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנתרופולוג האמריקאי דייוויד גרייבר טוען בספרו "עבודות בולשיט" (אנ') בדבר קיומן ופגיעתן החברתית של משרות חסרות משמעות. הוא טוען שמעל מחצית מהעבודה החברתית היא חסרת טעם, שהופכת להרסנית מבחינה פסיכולוגית.

בשפה יומיומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוץ לעולם האקדמי, בקרב דוברים טבעיים של אנגלית אמריקאית, כמילת קריאה או כשם תואר, המילה "בולשיט" מורה על מורת רוח כללית, מביעה התנגדות או מצביעה על חוסר הוגנות בתוך מצב עניינים כלשהו. במשלב דיבורי ה"בולשיט" אינו מהווה ערך אמת לשיח של אחר. הבולשיט פשוט מתייג משהו שהדובר לא אוהב ומרגיש שהוא לא מסוגל לשנות.[11]

באנגלית המדוברת של אזור בוסטון, מסצ'וסטס, "בולשיט" יכולים לשמש כשם תואר כדי לתקשר שזועמים או כועסים, למשל, "הייתי בולשיט אחרי שמישהו חנה במקומי".[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בולשיט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ On the reception and detection of pseudo-profound bullshit, Gordon Pennycook, James Allan Cheyne, Nathaniel Barr, Derek J. Koehler, Jonathan A. Fugelsang, Judgment and Decision Making, Vol. 10, No. 6, November 2015, pp. 549-563
  2. ^ McCarthy, Ian P.; Hannah, David; Pitt, Leyland F.; McCarthy, Jane M. (2020-05-01). "Confronting indifference toward truth: Dealing with workplace bullshit". Business Horizons (in אנגלית). 63 (3): 253–263. doi:10.1016/j.bushor.2020.01.001. ISSN 0007-6813.
  3. ^ Spicer, André (4 June 2020). "Playing the Bullshit Game: How Empty and Misleading Communication Takes Over Organizations". Organization Theory. 1 (2). doi:10.1177/2631787720929704free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  4. ^ Concise Oxford English Dictionary
  5. ^ "Online Etymology Dictionary". Etymonline.com. נבדק ב-2011-11-12.
  6. ^ Peter Hartcher (2012-11-06). "US looks Down Under to stop poll rot". Sydney Morning Herald. נבדק ב-2013-11-05.
  7. ^ Paul Siegel (2007). Communication Law in America. Paul Siegel. pp. 507–508. ISBN 978-0-7425-5387-3.
  8. ^ "Harry Frankfurt on bullshit". אורכב מ-the original ב-2005-03-08. נבדק ב-2013-11-05.
  9. ^ Shafer, Jack (December 24, 2015), "The Limits of Fact-Checking", Politico Magazine, נבדק ב-10 January 2016
  10. ^ Cohen, G.A. (2002). "Deeper into Bullshit". Originally appeared in Buss and Overton, eds., Contours of Agency: Themes from the Philosophy of Harry Frankfurt. Cambridge, Massachusetts: MIT Press. Reprinted in Hardcastle and Reich, Bullshit and Philosophy (Chicago: Open Court, 2006), ISBN 0-8126-9611-5.
  11. ^ Oxford English Dictionary, "Bullshit". This entry gives a cross-reference to the definition of "Bull", 4.3: "Trivial, insincere, or untruthful talk or writing; nonsense."
  12. ^ "Bullshit". Universal Hub.