בומה שביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בומה שביט
בומה שביט, בעת שכיהן כנשיא התאחדות התעשיינים בישראל
בומה שביט, בעת שכיהן כנשיא התאחדות התעשיינים בישראל
לידה 14 בספטמבר 1927
תל אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במאי 2002 (בגיל 74) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 8 במאי 2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אברהם (בּומָה) שביט (שְצִ'יגְלִיק) (14 בספטמבר 19278 במאי 2002) היה תעשיין ישראלי, שכיהן כנשיא התאחדות התעשיינים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב בשנת 1927. ביסודי למד בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון ובתיכון למד בבית ספר המקצועי מכס פיין", במקביל עבר קורס מ"כים של הפלמ"ח[1]. ביוני 1946, שהיה בן 19 נאסר במסגרת המצוד הגדול שערכו הבריטים אחרי חברי פלמ"ח, בשבת השחורה[2]. הוא שוחרר, אך אביו החליט שהאקלים הפוליטי בארץ־ישראל מסוכן בעבור בנו, הוא נשלח לאנגליה, שם למד בבית־ספר טכני בעיר קיימברידג' תעשייה וניהול[1]. כשפרצה מלחמת השיחרור חזר שביט לארץ וגויס לחיל האוויר, שם עסק בהכשרת מסלולים לנחיתת מטוסים[3]. מן הצבא השתחרר בדרגת סגן. במשך השנים, בקורסים שעבר תוך כדי שירות המילואים, הצליח לעלות לדרגת סגן-אלוף. בתחילת שנות השבעים הקים את יחידת ההנחתה הקדמית של חיל האוויר ובמלחמת יום הכיפורים הכשיר לטובת צה"ל את שדה התעופה פאיד[4].

לאחר שיחרורו מהצבא הצטרף למיפעל התנורים המשפחתי שהקים אביו, פרץ שצ'יגליק, וברבות השנים הפך למנהלו. ב-1970 נבחר לסגן נשיא התאחדות התעשיינים ומשנת 1975 כיהן במשך שש שנים כנשיא ההתאחדות. באותן השנים היה גם בעליה של חברה לארגון אירועים וכנסים[5].

בסוף 1979 מונה ליו"ר מועצת המנהלים של אל על[6].

בשנת 1983 היה שותף להקמת חברת "סיסמיקה ישראל" לחיפושי נפט, את רוב הכסף השקיעה בחברה אדם פולק, תעשיין ישראלי החי בפרו. שביט החזיק ב-5% ומינה ליושב ראש פעיל בנוסף קיבל מהחברה דמי יועץ[7]. תוך זמן קצר גייסה החברה הון בבורסה לניירות ערך בתל אביב[7]. סיסמיקה הפסיקה לפעול לאחר כשנתיים והותירה חובות רבים. בעקבות פרשייה זו נתבע שביט על ידי מפרק סיסמיקה על רקע מסירת דווח כוזב לבורסה[8]. ב-1990 הוחלט להעמיד אותו לדין על קבלת דבר במרמה[9], הוא נידון למאסר על תנאי ותשלום קנס[10].

בסוף 1984 מונה לפרשן כלכלי בטלוויזיה הישראלית[11], והוא החל להיות מוכר לציבור הרחב על רקע פרשנותו בתקופת תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 ובעקבות הטפתו הבלתי פוסקת באמצעי התקשורת להעדפת תוצרת ישראלית[2][12]. אולם לאחר מספר חודשים החליט מנכ״ל רשות השידור אורי פורת להפסיק את תפקידו[13].

בשנת 1989 סגר את מפעל התנורים המשפחתי, שהיה ממוקם באזור תעשייה עבר הירקון (רמת החייל) בתל אביב[14]. במקומו בנה בניין משרדים, "בית שביט"[15].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה אב לבן ובת, העיתונאית סימה קדמון.

עיריית ראשון לציון קראה רחוב על שמו מספר שנים לאחר מותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בומה שביט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אבי כצמן, מת אברהם (בומה) שביט, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, באתר הארץ, 9 במאי 2002
  2. ^ 1 2 אלעזר לוין, כלכלה נכונה - מי שמדבר, כותרת ראשית, 30 בינואר 1985
  3. ^ שאול הון, היום תועלה על נס התנדבותם של קציני המילואים, מעריב, 16 במרץ 1954
  4. ^ בומה שביט, היסטוריה של חיל אוויר בתמונות
  5. ^ פ. סבר, נסגר התיק נגד חב׳ "כנס" מחוסר הוכחות להעלמת מס, על המשמר, 19 בדצמבר 1971
  6. ^ עוד לפני 4 חודשים הוחלט על הדחת בן־ארי ומינוי "בומה", מעריב, 15 בנובמבר 1979
  7. ^ 1 2 אלעזר לוין, נפט הוא עוד לא מצא. אך הכסף בינתיים זורם, כותרת ראשית, 27 בפברואר 1985
  8. ^ שמואל רוזנבלום, הפרקליטות שוקלת להעמיד לדין את בומה שביט בפרשת סיסמיקה, חדשות, 4 בספטמבר 1989
  9. ^ כבי בשן, בומה שביט מואשם בקבלת דבר במרמה, חדשות, 17 במאי 1990
  10. ^ מבחו האליטה, חדשות, 6 בספטמבר 1993
  11. ^ נעמה כהן, בומה שביט יהיה הפרשן הכלכל׳ של הטלוויזיה, חדשות, 27 בנובמבר 1984
  12. ^ יוסי שריד, בומה, הרופא הפיליפיני, כותרת ראשית, 19 בדצמבר 1984
  13. ^ רמי רוטהולץ, עשו את השבוע - בומה שביט יקיר העם, חדשות, 22 בפברואר 1985
  14. ^ אלעזר לוין, בומה שביט מפסיק ליצר תנורים, חדשות, 25 בינואר 1989
  15. ^ אלעזר לוין, בומה שביט מכר והשכיר שטחים, חדשות, 15 באפריל 1991