בומה שביט
בומה שביט, בעת שכיהן כנשיא התאחדות התעשיינים בישראל | |
לידה |
14 בספטמבר 1927 תל אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה | 8 במאי 2002 (בגיל 74) |
מדינה | ישראל |
אברהם (בּומָה) שביט (שְצִ'יגְלִיק) (14 בספטמבר 1927 – 8 במאי 2002) היה תעשיין ישראלי, שכיהן כנשיא התאחדות התעשיינים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בתל אביב בשנת 1927. ביסודי למד בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון ובתיכון למד בבית ספר המקצועי מקס פיין, במקביל עבר קורס מ"כים של הפלמ"ח[1]. ביוני 1946, בעת שהיה בן 19, נאסר במסגרת המצוד הגדול שערכו הבריטים אחרי חברי פלמ"ח, בשבת השחורה[2]. הוא שוחרר, אך אביו החליט שהאקלים הפוליטי בארץ־ישראל מסוכן בעבור בנו, הוא נשלח לאנגליה, שם למד בבית־ספר טכני בעיר קיימברידג' תעשייה וניהול[1]. כשפרצה מלחמת השחרור חזר שביט לארץ וגויס לחיל האוויר, שם עסק בהכשרת מסלולים לנחיתת מטוסים[3]. מן הצבא השתחרר בדרגת סגן. במשך השנים, בקורסים שעבר תוך כדי שירות המילואים, הגיע עד לדרגת סגן-אלוף. בתחילת שנות השבעים הקים את יחידת ההנחתה הקדמית (אז נקראה "שלוחת מסלול")[4] של חיל האוויר, ובמלחמת יום הכיפורים הכשיר לטובת צה"ל את שדה התעופה פאיד[5].
לאחר שחרורו מהצבא הצטרף למפעל התנורים המשפחתי שהקים אביו, פרץ שצ'יגליק, וברבות השנים הפך למנהלו. ב-1970 נבחר לסגן נשיא התאחדות התעשיינים ומשנת 1975 כיהן במשך שש שנים כנשיא ההתאחדות. באותן השנים היה גם בעליה של חברה לארגון אירועים וכנסים[6].
בסוף 1979 מונה ליו"ר מועצת המנהלים של אל על[7].
בשנת 1983 היה שותף להקמת חברת "סיסמיקה ישראל" לחיפושי נפט, את רוב הכסף השקיע בחברה אדם פולק, תעשיין ישראלי החי בפרו. שביט החזיק ב-5% ומונה ליושב ראש פעיל. בנוסף קיבל מהחברה שכר של יועץ[8]. תוך זמן קצר גייסה החברה הון בבורסה לניירות ערך בתל אביב[8]. סיסמיקה הפסיקה לפעול לאחר כשנתיים והותירה חובות רבים. בעקבות פרשייה זו נתבע שביט על ידי מפרק סיסמיקה על רקע מסירת דווח כוזב לבורסה[9]. ב-1990 הוחלט להעמיד אותו לדין על קבלת דבר במרמה[10], ב-1992 הורשע במסירת פרט מטעה לרשות לניירות ערך, הוא נידון למאסר על תנאי ותשלום קנס[11].
בסוף 1984 מונה לפרשן כלכלי בטלוויזיה הישראלית[12], והוא החל להיות מוכר לציבור הרחב על רקע פרשנותו בתקופת תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 ובעקבות הטפתו הבלתי פוסקת באמצעי התקשורת להעדפת תוצרת ישראלית[2][13]. אולם לאחר מספר חודשים החליט מנכ״ל רשות השידור אורי פורת להפסיק את תפקידו[14].
בשנת 1989 סגר את מפעל התנורים המשפחתי, שהיה ממוקם באזור תעשייה עבר הירקון (רמת החייל) בתל אביב[15]. במקומו בנה בניין משרדים, "בית שביט"[16].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו הוא האמן והמוזיקאי עמי שביט. היה אב לבן ובת, העיתונאית סימה קדמון.
עיריית ראשון לציון קראה רחוב על שמו מספר שנים לאחר מותו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם שביט – ביוגרפיה באתר התאחדות התעשיינים
- בומה שביט, באתר הפלמ"ח
- "בומה" שביט מתנגד לישום משנתו של פרופ' מילטון פרידמן, מעריב, 28 ביולי 1977
- יעקב בן-אמיר, ראיון - בומה שביט: או ממשלה רחבה או מסע אל הדולר האחרון!, חדשות, 26 ביולי 1984
- משה רונן, מת בומה שביט: האיש ששלט במשק הישראלי, באתר ynet, 9 במאי 2002
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אבי כצמן, מת אברהם (בומה) שביט, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, באתר הארץ, 9 במאי 2002
- ^ 1 2 אלעזר לוין, כלכלה נכונה - מי שמדבר, כותרת ראשית, 30 בינואר 1985
- ^ שאול הון, היום תועלה על נס התנדבותם של קציני המילואים, מעריב, 16 במרץ 1954
- ^ https://www.idf.il/media/eq0l5q33/מלחמת-יום-הכיפורים-קובץ-קל-לאינטרנט-עם-תמונת-עטיפה-אסף.pdf
- ^ בומה שביט, היסטוריה של חיל אוויר בתמונות;
יצחק שטייגמן, מוכרחים להמשיך לנגן - חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים, מודן הוצאה לאור, 2023, עמ' 476 - ^ פ. סבר, נסגר התיק נגד חב׳ "כנס" מחוסר הוכחות להעלמת מס, על המשמר, 19 בדצמבר 1971
- ^ עוד לפני 4 חודשים הוחלט על הדחת בן־ארי ומינוי "בומה", מעריב, 15 בנובמבר 1979
- ^ 1 2 אלעזר לוין, נפט הוא עוד לא מצא. אך הכסף בינתיים זורם, כותרת ראשית, 27 בפברואר 1985
- ^ שמואל רוזנבלום, הפרקליטות שוקלת להעמיד לדין את בומה שביט בפרשת סיסמיקה, חדשות, 4 בספטמבר 1989
- ^ כבי בשן, בומה שביט מואשם בקבלת דבר במרמה, חדשות, 17 במאי 1990
- ^ מבחו האליטה, חדשות, 6 בספטמבר 1993
- ^ נעמה כהן, בומה שביט יהיה הפרשן הכלכל׳ של הטלוויזיה, חדשות, 27 בנובמבר 1984
- ^ יוסי שריד, בומה, הרופא הפיליפיני, כותרת ראשית, 19 בדצמבר 1984
- ^ רמי רוטהולץ, עשו את השבוע - בומה שביט יקיר העם, חדשות, 22 בפברואר 1985
- ^ אלעזר לוין, בומה שביט מפסיק ליצר תנורים, חדשות, 25 בינואר 1989
- ^ אלעזר לוין, בומה שביט מכר והשכיר שטחים, חדשות, 15 באפריל 1991