לדלג לתוכן

בון סקוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בון סקוט
Bon Scott
בון סקוט בהופעה עם AC/DC בדצמבר 1979
בון סקוט בהופעה עם AC/DC בדצמבר 1979
לידה 9 ביולי 1946
פורפר, אנגוס, סקוטלנד
פטירה 19 בפברואר 1980 (בגיל 33)
איסט דאליץ', לונדון, אנגליה
מקום קבורה בית הקברות פרימנטל, אוסטרליה המערבית
שם לידה רונלד בלפורד סקוט
שם במה Bon Scott עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה John Curtin College of the Arts עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1964–1980 (כ־16 שנים)
עיסוק זמר, פזמונאי
סוגה הארד רוק, בלוז רוק, רוק אנד רול
סוג קול light tenor עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה שירה, תופים, חמת חלילים
חברת תקליטים אלברט, אטלנטיק, ATCO, איסט וסט, אלקטרה, אפיק, קולומביה
בת זוג איירין תורנטון (1972–1977)
פרופיל ב-IMDb
bonscottofficial.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונלד בלפורד "בון" סקוטאנגלית: Ronald Belford "Bon" Scott;‏ 9 ביולי 194619 בפברואר 1980) היה זמר ופזמונאי אוסטרלי יליד סקוטלנד, שהתפרסם בעיקר כסולן של להקת ההארד רוק AC/DC משנת 1974 ועד מותו בשנת 1980.

סקוט נולד בפורפר (אנ') שבסקוטלנד, ובשנת 1952 היגר עם משפחתו לאוסטרליה.[1] הוא הקים את להקתו הראשונה בשנת 1964, שם שימש כמתופף ולעיתים כסולן. לפני שהצטרף ל-AC/DC, היה חבר במספר להקות נוספות.

בשנת 1974, החליף את הסולן המקורי של AC/DC, דייב אוונס. באותה תקופה הפופולריות של AC/DC הלכה וגדלה, תחילה באוסטרליה ולאחר מכן ברחבי העולם. אלבומם Highway to Hell משנת 1979 הגיע ל-20 הגדולים במצעד הבילבורד בארצות הברית והיווה את פריצת הדרך המסחרית שלהם.[2]

ב-19 בפברואר 1980, לאחר בילוי לילי בלונדון, נמצא סקוט מחוסר הכרה במכוניתו. הוא הובהל לבית החולים ועם הגעתו נקבע מותו. סיבת המוות הרשמית היא "הרעלת אלכוהול חריפה".[3] הלהקה שקלה להתפרק, אך לבסוף גייסה את הסולן בריאן ג'ונסון במקומו. אלבומה הבא של ‎AC/DC, Back in Black, יצא חמישה חודשים לאחר מכן והוקדש לזכרו של סקוט. אלבום זה הפך לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.

בגיליון יולי 2004 של המגזין "Classic Rock", דורג סקוט במקום הראשון ברשימת "100 הסולנים הגדולים בכל הזמנים".[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Fink, Jesse (2017). Bon: The Last Highway. ECW Press. ISBN 978-1-77041-409-9.
  2. ^ AC/DC - Awards, AllMusic
  3. ^ The legend of Bon Scott, The Guardian, ‏18 February 2005
  4. ^ "100 Greatest Frontmen of All Time". Classic Rock. July 2004.