בוסנה

בוסנה
Босна
Bosna (river)
	העיר זניצה מנהר הבוסנה
מידע כללי
אורך	282 ק"מ
ספיקה ממוצעת	174 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז	10,810 קמ"ר
מוצא	מעיין ורלו בוסנה
גובה מוצא הנהר	520 מטרים
קואורדינטות מוצא	43°49′08″N 18°16′05″E / 43.818804254665004°N 18.268006895642355°E
יובלים	זֶ'לֶיֶזניצה, מיליאצ'קה, ליובינה, מיסוצ'ה, סטבניה, טרסטיוניצה, זגושצ'ה, גוסטוביץ', קריבאיה וספרצ'ה, זויהווינה, פויניצה, לאשווה ואוסורה
שפך	לתוך נהר סאווה
קואורדינטות שפך	45°04′00″N 18°28′02″E / 45.06653027527447°N 18.46714886147952°E
מדינות באגן הניקוז	בוסניה והרצגובינה
	נהר בוסנה על יובליו. הקו האדום מסמן את גבולות אגן הניקוז שלו.

בּוֹסְנָה (בסרבית קירילית: Босна) הוא הנהר השלישי באורכו בבוסניה והרצגובינה, ונחשב לאחד משלושת הנהרות הפנימיים המרכזיים של המדינה, לצד נהר נרטבה ונהר ורבס. בנוסף להם, שלושה נהרות חשובים נוספים במדינה הם נהר אונה בצפון-מערב, נהר סאווה בצפון ונהר דרינה במזרח. שמו של הנהר בוסנה העניק את שמו לחבל הארץ בוסניה.

אורכו של נהר הבוסנה הוא כ-282 קילומטרים.^[1]

אזכור אפשרי ראשון של הנהר מופיע כבר במאה ה־1 לספירה, בכתבי ההיסטוריון הרומאי מרקוס וליוס פטרקולוס, תחת השם הלטיני Bathinus flumen.^[2]^[3]^[4]

ממצא נוסף הקשור לשם Bathinus מופיע בכתובת רומית מהעיר סלונה, המתארת את פועלו של נציב הפרובינקיה פובליוס קורנליוס דולבלה (קונסול 10 לספירה), ובה מצוין כי נהר Bathinum חוצץ בין שבטי הבראוקים לאוסראטים.^[5]

ייתכן כי שמו הקדום של הנהר היה גם Basante.^[6]

על פי הפילולוג אנטון מאייר, השם "בוסנה" נגזר מהשורש האילירי *Bass-an-as(-ā)*, שמקורו ככל הנראה בשורש הקדום שפירושו "מים זורמים".^[7]

גאוגרפיה וחלוקה לאזורים

נהר הבוסנה יצר את עמק נהר הבוסנה, שהתפתח למרכז התעשייתי של המדינה. בעמק מתגוררים קרוב למיליון תושבים, בעיקר במספר ערים מרכזיות.

ורלו בוסנה ומאלה בוסנה

מקור נהר הבוסנה הוא מעיין ורלו בוסנה, הממוקם בגובה של-520 מטרים מעל פני הים^[8] (לפי מקור מוקדם יותר, 494.5 מטרים מעל פני הים^[9]) לרגלי הר איגמן, בשולי סרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה.^[8] המעיין הוא אחד מאתרי הטבע והאטרקציות התיירותיות המרכזיות במדינה.^[8]

המקטע שבין המקור לבין היובל המשמעותי ביותר בו, הנהר זלז'ניצה שנשפך מימין, מכונה "מאלה בוסנה" (מילולית: "בוסנה הקטנה"). לעיתים מתייחסים לאזור זה גם עד לנקודת המפגש עם נהר המיליאצ'קה, כארבעה קילומטרים במורד הזרם.^[10] יובליו של הנהר בין המקור לזלז'ניצה כוללים תחילה את ווצ'ריצה ולאחר מכן את בוקולאש. בהמשכו המורחב, הנהר מקבל תחילה את הזלז'ניצה מימין, כ-600 מטרים בהמשך את זויווינה – היובל היחיד שמצטרף משמאל באזור זה, ולאחר מכן את דובריניה (המכונה גם טילאבה) לאחר 1.5 ק"מ, ועוד 2 ק"מ בהמשך את מיליאצ'קה, גם כן מימין.^[11]^[10]

הבוסנה העליון

הבוסנה העליון היא המקטע שבין המקור לנקודת החיבור של נהר לאשווה, יובל שמאלי, מעט במעלה הנהר מהעיר זניצה. אזור זה כולל את כל המרחב שבין אילידז'ה סמוך לסרייבו ועד הלאשווה, ובכללו העמק הרחב שבין איליאש לקאקאנג'. אזור ויסוקו, על מורשתו מימי הביניים, נמצא בלב מקטע זה.

הבוסנה האמצעי

הבוסנה האמצעי מתאפיין בעיקר בנקיקים, מדרונות תלולים ומעברים צרים, ונמצאת בין זניצה לדובוי. במקטע זה מספר אתרים מימי הביניים, בהם ורנדוק, מצודת מגליי ומצודת דובוי.

הבוסנה התחתון

הבוסנה התחתון הוא המקטע האחרון של הנהר. מדובוי ממשיך הנהר צפונה דרך לב אזור בוסניה, עובר בשפלה של פוסאבינה ולבסוף נשפך לסאווה כיובל ימני בבוסנסקי שאמאץ, בגובה של כ־80 מטרים מעל פני הים.

מהלך ויובלים

נהר הבוסנה זורם דרך מספר קנטונים. מנקודת מוצאו בקנטון סרייבו, הוא עובר דרך קנטון זניצה-דובוי וקנטון פוסאבינה, בסדר זה. בדרכו צפונה, עובר הבוסנה גם בערים ויסוקו, זניצה, מגליי, דובוי, מודריצ'ה ובוסנסקי שאמאץ.

היובלים הראשיים מימין: זֶ'לֶיֶזניצה, מיליאצ'קה, ליובינה, מיסוצ'ה, סטבניה, טרסטיוניצה, זגושצ'ה, גוסטוביץ', קריבאיה וספרצ'ה. היובלים הראשיים משמאל: זויהווינה, פויניצה, לאשווה ואוסורה.

גלריה

ורלו בוסנה, מקור הנהר ליד סרייבו
אחד האגמים בורלו בוסנה באילדז'ה (Ilidža)
נהר מאלה בוסנה באילדז'ה (Ilidža)
הגשר הרומי מעל נהר מאלה בוסנה באילדז'ה (Ilidža)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נהר בוסנה בוויקישיתוף

אודות נהר בוסנה (בסרבית)
אוסף צילומים מנהר הבוסנה (בסרבית)
תוכניות לפיתוח אזור הטבע שבאגן נהר בוסנה (בבוסנית)
המלצות לניהול יעיל של אזורים מוגנים בבוסניה והרצגובינה (בסרבית)

הערות שוליים

↑ GeoQuelle, מקור גאוגרפי למידע על נהר הסאווה, מס' מקור 13.
↑ Bathinus (river) באתר Pleiades
↑ Mesihović, Salmedin. Ilirike, הוצאת הפקולטה לפילוסופיה בסראייבו, עמוד 80. קישור לספר בגוגל ספרים
↑ Velleius Paterculus, Historia Romana 2.114.4.6.
↑ Mesihović, Salmedin. Aevvm Dolabellae – Dolabelino Doba, הוצאת המרכז למחקרי הבלקן, האקדמיה למדעים ואומנויות, כרך XXXIX, עמוד 10. קישור לעבודה באקדמיה.edu
↑ מפת הפרובינקיות הרומיות באזור איליריה
↑ Šabić, Indira. Onomastička analiza bosanskohercegovačkih srednjovjekovnih administrativnih tekstova i stećaka, אוניברסיטת יוסיפ יורא שטראשמאייר, עמוד 165. גישה לגרסה בארכיון האינטרנט
1 2 3 GOV, Plan upravljanja Spomenikom prirode "Vrelo Bosne", 2007-2017.godine
↑ Aganović, Mahmud, Komparativna istraživanja režima ishrane, rasta, plodnosti i strukture populacija lipljena u rijekama Bosni i Plivi
1 2 Aganović, Mahmud., Komparativna istraživanja režima ishrane, rasta, plodnosti i strukture populacija lipljena u rijekama Bosni i Plivi, 1965
↑ The Geography of Bosnia and Herzegovina Between East and West (באנגלית). Springer. 2022. p. 373. ISBN 978-3-030-98522-6.

[1] GeoQuelle, מקור גאוגרפי למידע על נהר הסאווה, מס' מקור 13.

[2] Bathinus (river) באתר Pleiades

[3] Mesihović, Salmedin. Ilirike, הוצאת הפקולטה לפילוסופיה בסראייבו, עמוד 80. קישור לספר בגוגל ספרים

[4] Velleius Paterculus, Historia Romana 2.114.4.6.

[5] Mesihović, Salmedin. Aevvm Dolabellae – Dolabelino Doba, הוצאת המרכז למחקרי הבלקן, האקדמיה למדעים ואומנויות, כרך XXXIX, עמוד 10. קישור לעבודה באקדמיה.edu

[6] מפת הפרובינקיות הרומיות באזור איליריה

[7] Šabić, Indira. Onomastička analiza bosanskohercegovačkih srednjovjekovnih administrativnih tekstova i stećaka, אוניברסיטת יוסיפ יורא שטראשמאייר, עמוד 165. גישה לגרסה בארכיון האינטרנט

[אבג-8] 1 2 3 GOV, Plan upravljanja Spomenikom prirode "Vrelo Bosne", 2007-2017.godine

[9] Aganović, Mahmud, Komparativna istraživanja režima ishrane, rasta, plodnosti i strukture populacija lipljena u rijekama Bosni i Plivi

[:0-10] 1 2 Aganović, Mahmud., Komparativna istraživanja režima ishrane, rasta, plodnosti i strukture populacija lipljena u rijekama Bosni i Plivi, 1965

[Geography-Springer-p.373-11] The Geography of Bosnia and Herzegovina Between East and West (באנגלית). Springer. 2022. p. 373. ISBN 978-3-030-98522-6.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]