בועז ארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בועז ארד
Boaz Arad5 (cropped).jpg
בועז ארד
לידה 16 במרץ 1956
ישראל
התאבד 2 בפברואר 2018 (בגיל 61)
תל אביב
תחום יצירה וידאו, פיסול, ציור, רישום, צילום

בועז ארד (16 במרץ 1956 - 2 בפברואר 2018) היה אמן ישראלי ומרצה במחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעפולה וגדל בחולון. למד אמנות במכון אבני ולימודי תאוריה בקמרה אובסקורה.

הוא לימד בבית הספר תלמה ילין (1983–2006), בקמרה אובסקורה, במדרשה לאמנות בבית ברל (2001–2018) ובמחלקה לצילום בבצלאל (2001–2018). אצר את הגלריה של המדרשה בתל אביב "הירקון" 19. (2009–2018)

עבודתו האמנותית עסקה בווידאו ארט, פיסול, ציור, רישום וצילום.

ב-1 בפברואר 2018, סמוך לאחר שפורסמו טענות על עבירות מין של המנצח מנחם נבנהויז נגד תלמידיו בבית הספר תלמה ילין, שבו לימד ארד, פורסמה כתבה ובה עדות של תלמידה לשעבר באותו בית ספר, האומרת שבעת שהייתה תלמידה ניהל איתה ארד קשר רומנטי, ולאחר הלימודים עברה לגור איתו והקשר נמשך בגלוי מספר שנים. ארד השיב שקיים קשרים רומנטיים ומיניים עם ארבע תלמידות אך קשרים אלו התקיימו רק לאחר שאותן נערות סיימו את לימודיהן. הוא איים שיתאבד אם הכתבה תתפרסם.[1] יום לאחר פרסום הכתבה שם קץ לחייו בביתו בתל אביב.[2]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1985 - גלריה שלוש, תל אביב
  • 1986 - גלריה מאפו, תל אביב
  • 2007 - "וּוזוּוז", המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב (קט')
  • 2008 - "אוי ואבוי" גלריה רוזנפלד, תל אביב
  • 2009 - "הקרנה" טאגאן 2 סטוקהולם שוודיה
  • 2009 – "היטלר ואני" תערוכה וירטואלית אתר תיאוריה וביקורת בצלאל
  • 2009 – (דצמבר) "מלכי ישראל" גלריה רוזנפלד
  • 2011 - בועז ארד – "עבודות" ויצו חיפה
  • 2011 - "לחן עממי" גלריה רוזנפלד
  • 2012 – סוסיתא –גלריה רוזנפלד
  • 2013 - "החיים" גלריה רוזנפלד.

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990 - גלריה שרה לוי, תל אביב
  • 1994 - "אמנות ישראלית", רשות השידור, האנובר
  • 1997 - "קופסה שחורה", גלריית קמרה אובסקורה, תל אביב
  • 1997 - "המוזיאון לאירוניה ואהבת הארץ", מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב
  • 2000 - "השנה ה-33", גלריה בית העם, תל אביב (אוצרים: חיים דעואל לוסקי, רועי רוזן, תמר גטר)
  • 2000 - "אסון האהבה", משכן לאמנות, עין חרוד (אוצרת: גליה יהב)
  • 2000 - "מלאך ההיסטוריה", מוזיאון הרצליה לאמנות (אוצרת: אריאלה אזולאי)
  • 2000 - "הזקפה באמנות הישראלית", גלריה פאר – המדרשה, תל אביב
  • 2001 - "דיוקן", גלריית בצלאל, תל אביב
  • 2001 - "ניצחונו של יגאל עמיר", גלריה רוזנפלד, תל אביב
  • 2001 - "מספרי סיפורים", גלריה פאר – המדרשה, תל אביב
  • 2001 - "4A", בית הספר אלון, רמת השרון
  • 2002 - "משהו מקומי", פרויקט אמנות עכשווית בחולון (כיכר ויצמן)
  • 2002 - "Mirroring Evil: Nazi Imagery / Recent Art", המוזיאון היהודי, ניו יורק (אוצר: נורמן ל' קליבט; ספר)
  • 2003 - "ארט פוקוס 4", מוזיאון אסירי המחתרות, ירושלים (עם מיקי קרצמן) (אוצרים: סוזן לנדאו ויגאל צלמונה; קט.)
  • 2003 - "Border Counter", גלריה רומייד, בריסל (עם מיקי קרצמן)
  • 2003 - "Border Counter", הביאנלה ה-50 בוונציה (עם מיקי קרצמן)
  • 2003 - "גורדון ואני", במסגרת פרויקט "וידאו-טריפ", גלריה רוזנפלד, תל אביב
  • 2003 - "מִפקד", גלריה שלוש, תל אביב (עם מיקי קרצמן)
  • 2003 - "Wonderyears: New Reflections on the Shoah and Nazism in Israeli Society", גלריה NGBK, ברלין; Künstraum Kreuzberg /Künstlerhaus Bethanien, ברלין (קט.)
  • 2004 - "מה הדבר שהופך את הבתים בימינו לכל-כך שונים, כל-כך מקסימים?", גלריה קו 16, תל אביב (אוצרת: גליה יהב)
  • 2004 - "אפשר היה לראות הכול", הגלריה לאמנות, אום אל-פחם (עם מיקי קרצמן) (אוצרת: אריאלה אזולאי)
  • 2004 - תערוכת זוכי פרסי משרד המדע, התרבות והספורט לאמנות ולעיצוב, מוזיאון חיפה לאמנות
  • 2004 - "אלפאבית: אמנות ישראלית עכשווית", יריד האמנות הבינלאומי, סטוקהולם (עם מיקי קרצמן)
  • 2005 - "סרק", המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב (עם מיקי קרצמן) (אוצרים: יהושע סימון וסרג'יו אדלשטיין; קט')
  • 2005 - "4 בנובמבר: רצח ברטרוספקטיבה", גלריה בצלאל, תל אביב (עם מיקי קרצמן) (אוצרת: דנה אריאלי
  • 2005 - "1889 (בראנאו, אוסטריה) – 1945 (ברלין, גרמניה)", גלריה רוזנפלד, תל אביב
  • 2005 - "מה את שותקת", מוזיאון הרצליה לאמנות (אוצרת: מיכל היימן)
  • 2005 - "קולות חרוטים", יד ושם, ירושלים (אוצרים: יהודית שן-דר וסורין הלר)
  • 2005 - "אלפאבית: אמנות ישראלית עכשוית", מוזיאון כריסטנהמס לאמנות, שוודיה (עם מיקי קרצמן)
  • 2006 - "חמישה ציורי קיר", גלריית המדרשה, תל אביב (אוצר: דורון רבינא)
  • 2006 - “Canal St.” במסגרת "וידאו-טריפ", גלריה רוזנפלד, תל אביב
  • 2006 - "Wanderland: Israel – Palestaine", מוזיאון האוס לאנג, קרפלד, גרמניה (עם מיקי קרצמן) (אוצר: מרטין הנשל; קט')
  • 2006 - "Double Exposure: Middle Eastern Rooftops", גלריה מקור, ניו יורק (עם ציבי גבע ומיקי קרצמן)
  • 2006 - "שווים ושווים פחות", מוזיאון על התפר, ירושלים (עם מיקי קרצמן) (אוצר: רפי אתגר)
  • 2006 - "ללא כותרת", הגלריה לאמנות, אוניברסיטת חיפה (עם מיקי קרצמן) (אוצרת: רותי דירקטור; קט.)
  • 2006 - "מספרי סיפורים", הגלריה לאמנות, אוניברסיטת חיפה (אוצרת: רותי דירקטור; קט.)
  • 2007 - ציורים קטנים של נשים מודאגות – גלריה עירונית ראשון לציון
  • 2007 - "באופן זמני", המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון (אוצרת: הדס מאור; קט')
  • 2007 - "Dateline Israel: New Photography and Video Art", המוזיאון היהודי, ניו יורק
  • 2007 - "זו לא אמנות ישראלית", תיאטרון תמונע, תל אביב (אוצרת: מעין אמיר)
  • 2007 - "סוריאליזם ומה שמעבר", מוזיאון ישראל, ירושלים (אוצרת: עדינה קאימן)
  • 2007 - הביאנלה בהרצליה – הומלסים עם מיקי קרצמן
  • 2007 - "מזון למחשבה", המוזיאון היהודי, ניו יורק
  • 2008 - מבוי סתום, גלריה רוזנפלד, תל אביב
  • 2008 - ילד של אמא'לה, בית בנמל, תל אביב (קטלוג)
  • 2008 - Access to Israel I & II– Israeli Contemporary Art, Stadt Frankfurt Am Main (Cat.)
  • 2008 - זמן אמת – אמנות בישראל 1998–2008, מוזיאון ישראל, ירושלים (קטלוג)
  • 2008 - דיוקן עצמי, גלריה כברי לאמנות ישראלית, כברי
  • 2008 - הספורט הלבן מיתוסים של גזע - גלריה מנשר
  • 2008 - ילדים טובים, גלריה רוזנפלד
  • 2009 - סטרטר – עירוני א' תל אביב
  • 2009 - אמנות מנוונת - גלריה דן ת"א
  • 2009 - Fucking Tourists, אתונה יון
  • 2009 - חולולו, גלריה P8 יפו
  • 2009 - דיוקנות מנהיגים- מוזיאון פתח תקווה
  • 2010 - הו אלוהים – גלריה חנינא – הבשורה וידאו ופסל
  • 2010 - וידאו ישראלי – מוזיאון חיפה אוצר סרג'יו אדלשטיין – גפילטעפיש
  • 2010 - Decadence Now! Visions of Excess. Galerie Rudolfinumu Prague
  • 2010 - נאו ברבריזם – רוטשילד 69 תל אביב (טוטם)
  • 2010 - תיבות תהודה – מוזיאון בית ראובן תל אביב
  • 2010 - Untaken photographs- Museum of modern art Lijublijna
  • 2011 - מבט על – מוזיאון חיפה לאמנות אוצר סרג'יו אדלשטיין
  • 2011 - ACHTUNG! ACHTUNG! EX GIL – ROMA
  • 2011 - החיים הוראות שמוש – מוזיאון ישראל
  • 2011 - Blowing on a Hairy Shoulder/ Grief Hunter examines the reletionships between origin Through video, photography, drawing and sculpture. -ICA PHILADELPHIA - Gordon and i
  • 2011 - Recoco -life Under Representational Regims Kunsthalle exnergass /WUK Viena
  • 2011 - History in art - Museum of Contemporary Art in Krakow
  • 2012 - דג זהב פרויקט st art (יציקת גזר - אביבה אורי)
  • 2012 - יש קציצות במקרר - גלריית המדרשה (חולשן)
  • 2012 – Time and a hailf Museo laboratorio di Arte contempporanea Universita Sapienza di Roma
  • 2012 - הנמרודים החדשים – בית האמנים בירושלים אוצר גדעון עפרת
  • 2013 - Invito mostra Israel Now - Reinventing the future, Macro Testaccio Roma
  • 2013 - Ebisu festival of art and alternatives visions, metropolitan museum of photography, tokyo, japan
  • 2013 - רוקוקו - מוזיאון בת ים
  • 2013 - AET LOVE – גלריית המשכן חולון (גפילטעפיש)
  • 2013 - פרס היצירה הציונית - החללית תל אביב
  • 2013 - "עיין ערך שחקן", אוצרת נועם סגל מוזיאון פתח תקווה לאמנות
  • 2014 - Gola טריאנאלה של מילאנו Fondazione Marino Golinelli.
  • 2015 - "אחרי עשרים שנה: עיצוב זיכרון רבין", גלריה ויטרינה, חולון, אוצרת: דנה אריאלי

הקרנות וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010 - Home cinema – וידאו ארט ישראלי Jewish Museum London - גפילטע פיש
  • 2010 - 8th International Short Film Festival, Balchik, Bulgaria – Gordon and I, untill when, Kings of Israel
  • 2009 - Travelling in Rennes, France, curator: Brent Klinkum
  • 2008 - 24th International Short Film Festival, Hamburg, Germany (Gefilte Fish, 2005
  • 2006 - "קולה של המילה", תיאטרון החאן, ירושלים (הבשורה, 10 פעימות, שפם, שיעור עברית, מרסל מרסל)
  • 2005 - "אלפאבית: אמנות ישראלית עכשווית", מוזיאון כריסטנהמס לאמנות, שוודיה (21:40)
  • 2005 - "Homesick Home",Zentrum für Kulturproduktion, ברן (עד מתי?)
  • 2005 - "Homemade", אסופת עבודת וידאו מישראל, מרכז תרבות R.R., בואנוס איירס (מרסל מרסל)
  • 2004 - "זמן מקומי 7", סינמטק תל אביב וסינמטק ירושלים (סרט משותף עם אליסף קובנר)
  • 2004 - וידאו-ארט ישראלי בפולין,Ujazdowski Castle, ורשה (מרסל מרסל)
  • 2004 - שבוע קולנוע יהודי, המוזיאון היהודי, וינה (21:40, שלווה פנימית גדולה)
  • 2004 - VideoZone2 – הביאנלה הבינלאומית השנייה לווידאו-ארט, סינמטק תל אביב (עד מתי?)
  • 2003 - פסטיבל הווידאו הבינלאומי השנתי, דטרויט (מרסל מרסל)
  • 2003 - Art in General, ניו יורק (21:40)
  • 2003 - סינמטק תל אביב (סבכה, עם מיקי קרצמן וציבי גבע)
  • 2003 - וידאו-ארט וקולנוע דוקומנטרי בעריכת פיל קולינס, מרכז ברביקן, לונדון (21:40)
  • 2003 - "אונטולוגיה של קונפליקט", סמינר לקולנוע פוליטי, מעלות (21:40)
  • 2003 - גלריה סלה 1, רומא (שלווה פנימית גדולה)
  • 2003 - Foundation Modern Art Centre, ליסבון (21:40)
  • 2003 - פסטיבל וידאו בינלאומי, מנצ'וריה, סין (21:40)
  • 2003 - ""Homemade: Video Art in Poland, Cytryna Cinema, לודז', פולין (מרסל מרסל, Canal Street)
  • 2003 - ערב פרסי הקרן החדשה לקולנוע ולווידאו-ארט, סינמטק תל אביב (21:40 עם מיקי קרצמן)
  • 2002 - "Zoom In Zoom Out", Art In General, ניו יורק (שלווה פנימית גדולה)*
  • 2002 - "Black Box", Argos, בריסל (שלווה פנימית גדולה)
  • 2002 - פסטיבל וידאו-ארט מישראל, Orensanz Foundation Center, ניו יורק (מרסל מרסל)
  • 2002 - VideoZone1 - הביאנלה הבינלאומית הראשונה לווידאו-ארט, סינמטק תל אביב (21:40); גלריה רוזנפלד, תל אביב (Loop)
  • 2001 - זמן מקומי 4, סינמטק תל אביב וסינמטק ירושלים (Canal Street)
  • 2001 - פסטיבל הקולנוע, ירושלים (מרסל מרסל, שיעור עברית, מאה פעימות)
  • 2001 - "Novalog",Stadtbank, ברלין (שלווה פנימית גדולה)
  • 2000 - זמן מקומי 3, סינמטק תל אביב ( שלווה פנימית גדולה)
  • 1999 - זמן מקומי 2, סינמטק תל אביב (The Ma

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בועז ארד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאנה פבזנר בשן, ‏כתבת התחקיר על היחסים האסורים בתיכון שבו לימד בועז ארד, באתר ‏mako‏‏, ‏1 בפברואר 2018‏;
    אורי רוזן, למה פרסמנו את התחקיר, אתר מאקו, 2 בפברואר 2018
  2. ^ איתי בלומנטל, האמן בועז ארד התאבד לאחר שפורסם שניהל מערכות יחסים עם תלמידות, באתר ynet, 2 בפברואר 2018.