בועז ארד

בועז ארד
	בועז ארד
לידה	16 במרץ 1956; ישראל
התאבד	2 בפברואר 2018 (בגיל 61); תל אביב
תקופת הפעילות	? – 2 בפברואר 2018
תחום יצירה	וידאו, פיסול, ציור, רישום, צילום
יצירות ידועות	צייד הנאצים
	https://boazarad.net

בועז ארד (16 במרץ 1956 – 2 בפברואר 2018) היה אמן ישראלי ומרצה במחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ובמדרשה לאמנות, בית ברל. עבודתו האמנותית עסקה בווידאו ארט, פיסול, ציור, רישום וצילום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בועז ארד נולד בעפולה וגדל בחולון. למד אמנות במכון אבני בין השנים 1978-82 ולימודי תאוריה בקמרה אובסקורה בשנים 1995-2006. הוא לימד בבית הספר תלמה ילין (1983–2006), בקמרה אובסקורה, במדרשה לאמנות בבית ברל (2001–2018) ובמחלקה לצילום בבצלאל (2001–2018).

ארד החל להציג בשנת 1985. הוא עבד במדיה שונות, בתחילה בציור, רישום ופיסול, ומאוחר יותר בצילום, ובעיקר בווידאו. היצירות שלו משלבות הומור, חפצים ואירועים מהיומיום, התבוננות אירונית בשאלות של זהות וזיכרון, ועוד. החל משנת 2008 הוא יוצג בגלריה רוזנפלד, תל אביב.

באקטובר 2010 החליף ארד את דורון רבינא כאוצר של גלריית המדרשה הירקון 19 בתל אביב. (אוקטובר 2009–2018). ארד אצר בגלריה קרוב לשמונים תערוכות וביניהן תערוכות יחיד רבות, תערוכות קבוצתיות, ואף תערוכה לאמן דוד הנדלר, שאת עבודותיו אסף שנים רבות. ארד גם היה אספן של אמנות אפריקאית. ארד אף פרסם מספר ראיונות, ביקורות ומאמרים^[1]. עבודותיו נרכשו על ידי אספנים פרטיים בארץ ובעולם, והן נמצאות באוספי המוזיאונים המרכזיים בישראל, ובכמה מוזיאונים בחו"ל.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בפברואר 2018, זמן קצר לאחר שפורסמו באתר מאקו טענות על עבירות מין של המנצח מנחם נבנהויז נגד תלמידיו בבית הספר תלמה ילין שבו לימד ארד, פורסמה כתבה ובה עדות של תלמידה לשעבר במוסד ובה סיפרה שארד ניהל עמה קשר רומנטי, ושלאחר סיום הלימודים אף עברה לגור איתו והקשר נמשך בגלוי מספר שנים.^[2] בתגובה אמר ארד שקשר זה התקיים אך ורק לאחר שאותה נערה סיימה את לימודיה. הוא איים שיתאבד אם הכתבה תתפרסם.^[3] יום לאחר פרסום הכתבה שם קץ לחייו בביתו בתל אביב.^[4]

ב-26 ביולי 2018 פורסמה במאקו הודעת התנצלות המבהירה כי: "לא נטען בכתבה ולא הייתה כל כוונה לטעון כי מיוחסים לבועז ארד יחסים אסורים בהווה, או כי מיוחס לו מעשה כלשהו שנעשה בכפייה או שלא בהסכמה על ידיו בכל תקופה שהיא. אם הובן אחרת מכותרת הכתבה או מתוכנה, אנו מצרים על כך."^[5]

שנה לאחר מותו אצרו תלמידיו לשעבר, האמנים גיא בן-נר ונוי פורר, תערוכה מעבודותיו לזכרו, "ערבה בוכיה", בגלריה רוזנפלד. במלאת שנתיים הוצגה בגלריה התערוכה הקבוצתית "זיכרון דברים", כשם יצירה שלו. משפחת ארד מעניקה לזכר בועז פרס הצטיינות בפקולטה לאמנות, המדרשה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2004 - פרס עידוד היצירה, משרד המדע, התרבות והספורט
2006 - פרס מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
2016 - פרס לאומנות ישראלית על שם מנדל ואווה פודניק, מוזאון תל אביב לאומנות.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

1985 - גלריה שלוש, תל אביב
1986 - גלריה מאפו, תל אביב
2007 - "וּוזוּוז", המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב
2008 - "אוי ואבוי", גלריה רוזנפלד, תל אביב
2009 - "הקרנה", טאגאן 2 סטוקהולם, שוודיה
2009 - "היטלר ואני", אתר תיאוריה וביקורת בצלאל, תערוכה וירטואלית
2009 - "מלכי ישראל", גלריה רוזנפלד, תל אביב
2011 - "עבודות", ויצו חיפה
2011 - "לחן עממי", גלריה רוזנפלד, תל אביב
2012 - "סוסיתא", גלריה רוזנפלד, תל אביב
2013 - "החיים", גלריה רוזנפלד, תל אביב
2015 - "האספן", גלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי
2016 – מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול, גלריה רוזנפלד
2017 – 2=1+0+1, גלריה רוזנפלד
2018 – ערבה בוכיה, גלריה רוזנפלד

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון היהודי, ניו יורק, ארצות הברית
מוזיאון ישראל, ירושלים
מוזיאון תל אביב
מוזיאון חיפה לאומנות
מרכז פומפידו, פריס, צרפת

הקרנות וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

1999 - זמן מקומי 2, סינמטק תל אביב (The Ma
2000 - זמן מקומי 3, סינמטק תל אביב ( שלווה פנימית גדולה)
2001 - זמן מקומי 4, סינמטק תל אביב וסינמטק ירושלים (Canal Street)
2001 - פסטיבל הקולנוע, ירושלים (מרסל מרסל, שיעור עברית, מאה פעימות)
2001 - "Novalog",Stadtbank, ברלין (שלווה פנימית גדולה)
2002 - "Zoom In Zoom Out", Art In General, ניו יורק (שלווה פנימית גדולה)*
2002 - "Black Box", Argos, בריסל (שלווה פנימית גדולה)
2002 - פסטיבל וידאו-ארט מישראל, Orensanz Foundation Center, ניו יורק (מרסל מרסל)
2002 - VideoZone1 - הביאנלה הבינלאומית הראשונה לווידאו-ארט, סינמטק תל אביב (21:40); גלריה רוזנפלד, תל אביב (Loop)
2003 - פסטיבל הווידאו הבינלאומי השנתי, דטרויט (מרסל מרסל)
2003 - Art in General, ניו יורק (21:40)
2003 - סינמטק תל אביב (סבכה, עם מיקי קרצמן וציבי גבע)
2003 - וידאו-ארט וקולנוע דוקומנטרי בעריכת פיל קולינס, מרכז ברביקן, לונדון (21:40)
2003 - "אונטולוגיה של קונפליקט", סמינר לקולנוע פוליטי, מעלות (21:40)
2003 - גלריה סלה 1, רומא (שלווה פנימית גדולה)
2003 - Foundation Modern Art Centre, ליסבון (21:40)
2003 - פסטיבל וידאו בינלאומי, מנצ'וריה, סין (21:40)
2003 - ""Homemade: Video Art in Poland, Cytryna Cinema, לודז', פולין (מרסל מרסל, Canal Street)
2003 - ערב פרסי הקרן החדשה לקולנוע ולווידאו-ארט, סינמטק תל אביב (21:40 עם מיקי קרצמן)
2004 - "זמן מקומי 7", סינמטק תל אביב וסינמטק ירושלים (סרט משותף עם אליסף קובנר)
2004 - וידאו-ארט ישראלי בפולין,Ujazdowski Castle, ורשה (מרסל מרסל)
2004 - שבוע קולנוע יהודי, המוזיאון היהודי, וינה (21:40, שלווה פנימית גדולה)
2004 - VideoZone2 – הביאנלה הבינלאומית השנייה לווידאו-ארט, סינמטק תל אביב (עד מתי?)
2005 - "אלפאבית: אמנות ישראלית עכשווית", מוזיאון כריסטנהמס לאמנות, שוודיה (21:40)
2005 - "Homesick Home",Zentrum für Kulturproduktion, ברן (עד מתי?)
2005 - "Homemade", אסופת עבודת וידאו מישראל, מרכז תרבות R.R., בואנוס איירס (מרסל מרסל)
2006 - "קולה של המילה", תיאטרון החאן, ירושלים (הבשורה, 10 פעימות, שפם, שיעור עברית, מרסל מרסל)
2008 - 24th International Short Film Festival, Hamburg, Germany (Gefilte Fish, 2005
2009 - Travelling in Rennes, France, curator: Brent Klinkum
2010 - Home cinema – וידאו ארט ישראלי Jewish Museum London - גפילטע פיש
2010 - 8th International Short Film Festival, Balchik, Bulgaria – Gordon and I, untill when, Kings of Israel