בועז ארד

בועז ארד
	בועז ארד
לידה	16 במרץ 1956; ישראל
התאבד	2 בפברואר 2018 (בגיל 61); תל אביב
תקופת הפעילות	? – 2 בפברואר 2018
תחום יצירה	וידאו, פיסול, ציור, רישום, צילום
יצירות ידועות	צייד הנאצים
	https://boazarad.net

אין לבלבל ערך זה, העוסק באמן במחלקה לצילום בבאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, עם הערך "בועז ארד (ארדר)", העוסק במנהל מרכז איין ראנד בישראל.

בועז ארד (16 במרץ 1956 – 2 בפברואר 2018) היה אמן ישראלי ומרצה במחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ובמדרשה לאמנות, בית ברל. עבודתו האמנותית עסקה בווידאו ארט, פיסול, ציור, רישום וצילום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בועז ארד נולד בעפולה וגדל בחולון. למד אמנות במכון אבני בין השנים 1982-1978 ולימודי ביקורת ותיאוריה בסמינר לתרבות חזותית בקמרה אובסקורה בשנים 1996-1995. הוא לימד בבית הספר תלמה ילין בשנים 1983–2006, לימד בקמרה אובסקורה בשנים 2004-1993, במדרשה לאמנות בבית ברל בשנים 2001–2018, ובמחלקה לצילום בבצלאל בשנים 2007–2018.

ארד החל להציג בשנת 1985. הוא עבד במדיה שונות, בתחילה בציור, רישום ופיסול, ומאוחר יותר בצילום, ובעיקר בווידאו. היצירות שלו משלבות הומור, חפצים ואירועים מהיומיום, התבוננות אירונית בשאלות של זהות וזיכרון, ועוד. החל משנת 2008 הוא יוצג בגלריה רוזנפלד, תל אביב.

בשנת 2009 החליף ארד את דורון רבינא כאוצר של גלריית המדרשה הירקון 19 בתל אביב, ושימש בתפקיד זה עד למותו בשנת 2018. ארד אצר בגלריה קרוב לשמונים תערוכות וביניהן תערוכות יחיד רבות, תערוכות קבוצתיות, ואף תערוכה לאמן דוד הנדלר, שאת עבודותיו אסף שנים רבות. ארד גם היה אספן של אמנות אפריקאית. ארד אף פרסם מספר ראיונות, ביקורות ומאמרים^[1]. עבודותיו נרכשו על ידי אספנים פרטיים בארץ ובעולם, והן נמצאות באוספי המוזיאונים המרכזיים בישראל, ובכמה מוזיאונים בחו"ל.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בפברואר 2018, זמן קצר לאחר שפורסמו באתר מאקו טענות על עבירות מין של המנצח מנחם נבנהויז נגד תלמידיו בבית הספר תלמה ילין שבו לימד ארד, פורסמה כתבה ובה עדות של תלמידה לשעבר במוסד ובה סיפרה שארד ניהל עמה קשר רומנטי, ושלאחר סיום הלימודים אף עברה לגור איתו והקשר נמשך בגלוי מספר שנים.^[2] בתגובה אמר ארד שקשר זה התקיים אך ורק לאחר שאותה נערה סיימה את לימודיה. הוא איים שיתאבד אם הכתבה תתפרסם.^[3] יום לאחר פרסום הכתבה שם קץ לחייו בביתו בתל אביב.^[4]

ב-26 ביולי 2018 פורסמה במאקו הודעת התנצלות המבהירה כי: "לא נטען בכתבה ולא הייתה כל כוונה לטעון כי מיוחסים לבועז ארד יחסים אסורים בהווה, או כי מיוחס לו מעשה כלשהו שנעשה בכפייה או שלא בהסכמה על ידיו בכל תקופה שהיא. אם הובן אחרת מכותרת הכתבה או מתוכנה, אנו מצרים על כך."^[5]

שנה לאחר מותו אצרו תלמידיו לשעבר, האמנים גיא בן-נר ונוי פורר, תערוכה מעבודותיו לזכרו, "ערבה בוכיה", בגלריה רוזנפלד. במלאת שנתיים הוצגה בגלריה התערוכה הקבוצתית "זיכרון דברים", כשם יצירה שלו. משפחת ארד מעניקה לזכר בועז פרס הצטיינות בפקולטה לאמנות, המדרשה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2004 - פרס עידוד היצירה, משרד המדע, התרבות והספורט
2006 - פרס מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
2016 - פרס לאומנות ישראלית על שם מנדל ואווה פודניק, מוזאון תל אביב לאומנות.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

1985 - גלריה שלוש, תל אביב
1986 - גלריה מאפו, תל אביב
2007 - "וּוזוּוז", המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב
2008 - "אוי ואבוי", גלריה רוזנפלד, תל אביב
2009 - "הקרנה", טאגאן 2 סטוקהולם, שוודיה
2009 - "היטלר ואני", אתר תיאוריה וביקורת בצלאל, תערוכה וירטואלית
2009 - "מלכי ישראל", גלריה רוזנפלד, תל אביב
2011 - "עבודות וידאו ותצלומים", גלריה לצילום ע"ש מורל דרפלר, המחלקה לצילום, ויצו חיפה
2011 - "לחן עממי", גלריה רוזנפלד, תל אביב
2012 - "סוסיתא", גלריה רוזנפלד, תל אביב
2013 - "החיים", גלריה רוזנפלד, תל אביב
2015 - "החיים: השקת ספר אמן ותערוכה", גלריה רוזנפלד, תל אביב
2015 - "האספן", גלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי
2016 – "מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול", גלריה רוזנפלד
2017 – "2=1+0+1", גלריה רוזנפלד
2019 – "ערבה בוכיה", גלריה רוזנפלד, תל אביב, אוצרים: גיא בן-נר ונוי פורר^[6]^[7]

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1990 – גלריה שרה לוי, תל אביב
1994 – "אמנות ישראלית", רשות השידור, האנובר
1997 – "המוזיאון לאירוניה ואהבת הארץ", בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב
2000 – "מלאך ההיסטוריה", מוזיאון הרצליה לאמנות, אוצרת: אריאלה אזולאי
2002 – "Mirroring Evil: Nazi Imagery / Recent Art", המוזיאון היהודי, ניו יורק, אוצר: נורמן ל' קליבט
2003 – "Counter", הביאנלה ה-50 בוונציה (עם מיקי קרצמן)
2003 – "ארט פוקוס 4", מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים, (עם מיקי קרצמן), אוצרים: סוזן לנדאו ויגאל צלמונה
2004 – תערוכת זוכי פרסי משרד המדע, התרבות והספורט לאמנות ולעיצוב, מוזיאון חיפה לאמנות
2004 – "מה הדבר שהופך את הבתים בימינו לכל-כך שונים, כל-כך מקסימים?", גלריה קו 16, תל אביב, אוצרת: גליה יהב
2005 – "אלפאבית: אמנות ישראלית עכשוית", מוזיאון כריסטנהמס לאמנות, שוודיה (עם מיקי קרצמן)
2005 – "קולות חרוטים", יד ושם, ירושלים, אוצרים: יהודית שן-דר וסורין הלר
2005 – "מה את שותקת", מוזיאון הרצליה לאמנות, אוצרת: מיכל היימן
2006 – "מספרי סיפורים", הגלריה לאמנות, אוניברסיטת חיפה, אוצרת: רותי דירקטור
2007 – "מזון למחשבה", המוזיאון היהודי, ניו יורק
2007 – "סוריאליזם ומה שמעבר", מוזיאון ישראל, ירושלים, אוצרת: עדינה קאימן
2007 – "Dateline Israel: New Photography and Video Art", המוזיאון היהודי, ניו יורק
2008 – "ART OF THE STATE", וידאו ארט וצילום עכשוויים מישראל, המוזיאון ההיסטורי היהודי, אמסטרדם, הולנד
2008 – "זמן אמת – אמנות בישראל 2008-1998", מוזיאון ישראל, ירושלים
2008 – "Access to Israel I & II – Israeli Contemporary Art, "Stadt Frankfurt Am Mai, גרמניה
2009 – "זמן תל אביב", מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצרת: נילי גורן
2009 – "Homonym",Moltkerei Werkstatt, קלן, גרמניה, אוצרת: מעין אמיר
2009 – "Fucking Tourists", מלון גאליני, אתונה, יוון, אוצרים: יעל מסר וקונסטנטינוס דגריציקוס
2010 – "The Igor Zabel Competition: Untaken photographs", מוזיאון לאמנות מודרנית, לובליאנה, סלובניה, אוצרת: אריאלה אזולאי
2010 – "Decadence Now! Visions of Excess", Galerie Rudolfinum, פראג, צ'כיה, אוצר: אוטו מ. אורבן
2010 – "מבט על: וידאו ישראלי 2010-2000, מוזיאון חיפה לאמנות, אוצר: סרג'יו אדלשטיין
2010 – "מנהיגים", מוזיאון פתח תקווה לאמנות, אוצרת: סיגל קהת-קרינסקי
2011 – "History in Art“, מוזיאון לאמנות עכשווית, קרקוב, פולין, אוצרת: מריה אנה פוטוקה
2011 – "Blowing on a Hairy Shoulder/ Grief Hunters, ICA" פילדלפיה, אוצר: דורון רבינא
2011 – "Recoco - life Under Representational Regims, White space", ציריך - שווייץ, וינה אוסטריה. אוצרים: יהושע סימון וסירי פייר
2011 – "Achtung! Achtung! EX-GIL", רומא, איטליה, אוצרים: ברברה קולווקיו ומיקול די ורדי
2012 – "Time and a half", מוזיאון ניסיוני לאמנות עכשווית, אוניברסיטת סאפיינצה, רומא
2013 – "עיין ערך שחקן", מוזיאון פתח תקווה לאמנות, אוצרת: נועם סגל
2013 – "The Compromised Land", צילום ווידאו עכשוויים מישראל, מוזיאון ניוברגר לאמנות, ניו יורק
2013 – "רקוקו - חיים תחת משטרי ייצוג", מוזיאון בת ים לאמנות, אוצרים: יהושע סימון וסירי פייר
2013 – "Yebiso", הפסטיבל הבינלאומי לאמנות, מוזיאון המטרופוליטן לצילום, טוקיו, יפן
2013 – "Israel Now - Reinventing the Future", מוזיאון לאמנות עכשווית, רומא, איטליה, אוצרת: מיקול די ורולי
2014 – “GOLA", אמנות ומדע הטעם, טריאנלה במילאנו, איטליה
2015 – "אחרי עשרים שנה: עיצוב, זיכרון, רבין", גלריה ויטרינה, מוזיאון העיצוב, חולון. אוצרת: דנה אריאלי
2015 – "המוזיאון מציג את עצמו 2: אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון", מוזיאון תל אביב לאמנות
2016 – Sotto lo stesso cielo” (Under the Same Sky), The Pino Pascali Foundation", איטליה
2016 – "Staring Back at the Sun: Video Art from Israel, 1970-2012", מרכז לאמנות, אוניברסיטת טוסון, בולטימור
2016 – "אופק חדש לאופקים חדשים", משכן לאמנות עין-חרוד, אוצרים: פרופ' גילה בלס, דליה דנון, יניב שפירא
2016 – "בית ספר לאמנות", מוזיאון תל אביב. אוצר: אבי לובין
2017 – "Neuland/Altland - Theodor Herzl's European Legacy", המוזיאון היהודי, שווייץ
2017 – "טאבו - לילה אסור במוזיאון", מוזיאון תל אביב לאמנות
2018 – "מיומנו של אמן", מוזיאון הרמן שטרוק, חיפה, אוצרת: סבטלנה ריינגולד
2018 – "בחירת המורה", גלריה בסיס לאמנות ותרבות, הרצליה, אוצרת: שלומית ברויר
2018 – "המפה - לקרוא בין הקווים", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, אוצרת: בתיה דונר
2018 – ShowReal, הגלריה לצילום, בצלאל, ירושלים
2019 – "האמן האמיתי", Fake News Fake Truth, מוזיאון חיפה לאמנות, אוצרת: סבטלנה ריינגולד
2019 – "ידיים קטנות", גלריה זומר, תל אביב, אוצרת: נעמה ערד
2019 – קיץ 2019, גלריה רוזנפלד, תל אביב
2020 – "זיכרון דברים", גלריה רוזנפלד, תל אביב
2020 – "זיכרון חרבות", המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב, אוצרים: נעמה ערד, ערן נוה וישי שפירא קלטר
2021 – "להיות עם החיה" מתוך אוסף הארץ, מינוס אחת, תל אביב, אוצרת: אפרת לבני

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון היהודי, ניו יורק, ארצות הברית
מוזיאון ישראל, ירושלים
מוזיאון תל אביב
מוזיאון חיפה לאומנות
מרכז פומפידו, פריס, צרפת

הקרנות וידאו נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1999 - זמן מקומי 2, סינמטק תל אביב (The Man)
1999 - מאה פעימות, 1 דק'
1999 - שפם, 30 שנ'
1999 - שפם 2, 13 שנ'
2000 - זמן מקומי 3, סינמטק תל אביב ( שלווה פנימית גדולה)
2001 - זמן מקומי 4, סינמטק תל אביב וסינמטק ירושלים (Canal Street)
2001 - פסטיבל הקולנוע, ירושלים (מרסל מרסל, שיעור עברית, מאה פעימות)
2001 - "Novalog",Stadtbank, ברלין (שלווה פנימית גדולה)
2002 - "Zoom In Zoom Out", Art In General, ניו יורק (שלווה פנימית גדולה)*
2002 - "Black Box", Argos, בריסל (שלווה פנימית גדולה)
2002 - פסטיבל וידאו-ארט מישראל, Orensanz Foundation Center, ניו יורק (מרסל מרסל)
2002 - VideoZone1 - הביאנלה הבינלאומית הראשונה לווידאו-ארט, סינמטק תל אביב (21:40); גלריה רוזנפלד, תל אביב (Loop)
2003 - פסטיבל הווידאו הבינלאומי השנתי, דטרויט (מרסל מרסל)
2003 - Art in General, ניו יורק (21:40)
2003 - סינמטק תל אביב (סבכה, עם מיקי קרצמן וציבי גבע)
2003 - וידאו-ארט וקולנוע דוקומנטרי בעריכת פיל קולינס, מרכז ברביקן, לונדון (21:40)
2003 - "אונטולוגיה של קונפליקט", סמינר לקולנוע פוליטי, מעלות (21:40)
2003 - גלריה סלה 1, רומא (שלווה פנימית גדולה)
2003 - Foundation Modern Art Centre, ליסבון (21:40)
2003 - פסטיבל וידאו בינלאומי, מנצ'וריה, סין (21:40)
2003 - ""Homemade: Video Art in Poland, Cytryna Cinema, לודז', פולין (מרסל מרסל, Canal Street)
2003 - ערב פרסי הקרן החדשה לקולנוע ולווידאו-ארט, סינמטק תל אביב (21:40 עם מיקי קרצמן)
2004 - "זמן מקומי 7", סינמטק תל אביב וסינמטק ירושלים (סרט משותף עם אליסף קובנר)
2004 - וידאו-ארט ישראלי בפולין,Ujazdowski Castle, ורשה (מרסל מרסל)
2004 - שבוע קולנוע יהודי, המוזיאון היהודי, וינה (21:40, שלווה פנימית גדולה)
2004 - VideoZone2 – הביאנלה הבינלאומית השנייה לווידאו-ארט, סינמטק תל אביב (עד מתי?)
2005 - "אלפאבית: אמנות ישראלית עכשווית", מוזיאון כריסטנהמס לאמנות, שוודיה (21:40)
2005 - "Homesick Home",Zentrum für Kulturproduktion, ברן (עד מתי?)
2005 - "Homemade", אסופת עבודת וידאו מישראל, מרכז תרבות R.R., בואנוס איירס (מרסל מרסל)
2006 - "קולה של המילה", תיאטרון החאן, ירושלים (הבשורה, 10 פעימות, שפם, שיעור עברית, מרסל מרסל)
2008 - 24th International Short Film Festival, Hamburg, Germany (Gefilte Fish, 2005
2009 - Travelling in Rennes, France, curator: Brent Klinkum
2010 - Home cinema – וידאו ארט ישראלי Jewish Museum London - גפילטע פיש
2010 - 8th International Short Film Festival, Balchik, Bulgaria – Gordon and I, untill when, Kings of Israel
2011 - Baby Baby
2015 - האספן
2017 - "סרט טבע" 15:14 דק'