בוקה וייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בוקה וייט
אין תמונה חופשית
לידה 12 בנובמבר 1909
מיסיסיפי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בפברואר 1977 (בגיל 67)
ממפיס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דלתא בלוז, בלוז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק גיטריסט, אמן רחוב, פסנתרן, פזמונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בוקר טי וושינגטון "בוקה" וייטאנגלית: Booker T. Washington "Bukka" White; ‏ 12 בנובמבר 1909 (או 1906) - 26 בפברואר 1977) היה גיטריסט וזמר דלתא בלוז. הכינוי "בוקה" הוא שיבוש פונטי של השם שניתן לו בלידתו, על שם המנהיג האפריקאי אמריקאי בוקר טי. וושינגטון. השם "בוקה" הופיע לראשונה על אלבום שהקליט בשנת 1937. וייט נודע בנגינתו בסגנון סלייד בגיטרת רזונטור מסוג "נשיונל סטיל", בפריטה עוצמתית בטפיחות על המיתרים ובקולו הרם.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייט נולד ליד אברדין (מיסיסיפי) או ביוסטון (מיסיסיפי). אמו הייתה אחותה של סבתו של הזמר והגיטריסט בי בי קינג. וייט החל כנגן כינור בריקודים והושפע מחלוץ הבלוז צ'רלי פטון לעבור לנגן בגיטרת סטיל (וייט אף נהג לספר שפגש את פטון, למרות שאין לסיפור סימוכין).

בשנת 1930 ראה אור תקליטו הראשון בתקליטי ויקטור בסגנון קאנטרי בלוז וגוספל בסגנונו של וילי ג'ונסון העיוור תחת השם "וושינגטון וייט". ב-1937 עבר לשיקגו בהזמנתו של ביג ביל ברונזי והוציא לראשונה תקליט תחת השם "בוקה וייט". כשנה מאוחר יותר נאסר לשלוש שנים בכלא Parchman Farm במיסיסיפי בעוון הריגה. ב-1939 הקליטו אותו בכלא ג'ון ואלן לומקס (בכינוי שניתן לו בכלא "Washington Barrelhouse White" כלומר וושינגטון בית מרזח). בעת שריצה את עונשו היה תקליטו "Shake 'Em on Down" ללהיט. עם שחרורו מהכלא ב-1940 שב לשיקגו וחבר ללסטר מלרוז (Lester Melrose), שסייע לו להקליט 12 שירים שהיו לטובים שבשיריו של וייט, בהם "Parchman Farm Blues", "Good Gin Blues," "Bukka's Jitterbug Swing," "Aberdeen, Mississippi Blues," ו- "Fixin' to Die Blues". אולם עקב דעיכת העניין בבלוז לקראתת סוף שנות הארבעים, נאלץ וייט לעבוד כפועל במפעל לייצור טנקים.

וייט "התגלה מחדש" ב-1963 על ידי אנשי דור הביט שהתלהבו מסגנון הבלוז השורשי והמחוספס שלו. בוב דילן ביצע שנה קודם לכן גירסת כיסוי לשירו של וייט Fixin' to Die Blues (השיר שובץ באלבומו הראשון, בוב דילן). ג'ון פייהי (John Fahey) ואד דנסון (Ed Denson) יצאו לחפש את מוזיקאי הבלוז המסתורי שחיבר את השיר, ושהכל היו סבורים שמת. הם מצאו אותו בממפיס, טנסי ובסוף 1963 כבר הקליט וייט תקליט חדש ובו השיר "1963 Isn't 1962 Blues". עד מהרה הקליט וייט שלושה אלבומים נוספים, שהאחרון והמשובח בהם היה התקליט הכפול "Sky Songs" שראה אור ב-1965. מאותה עת ועד סוף ימיו הופיע וייט בפסטיבלי פולק ובלוז ברחבי ארצות הברית ואירופה. בשנות השבעים הופיע עם האולין וולף ובי בי קינג.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 נבחר השיר Fixin' to Die Blues בביצועו להיכל התהילה של פרס גראמי[1].

להקת לד זפלין ביצעה שני שירי על בסיס שירו "Shake 'Em on Down". הראשון הוא "Hats Off to (Roy) Harper" מן התקליט Led Zeppelin III והשני הוא "Custard Pie" מהתקליט Physical Graffiti.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוקה וייט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]