בורהאן ע'ליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בורהאן ע'ליון

בורהאן ע'ליון (בערבית: برهان غليون; נולד בחומס ב-11 בפברואר 1945) הוא יושב ראש המועצה הלאומית של סוריה שהיא אחד מגורמי האופוזיציה הבולטים בהתקוממות בסוריה בשנים 2011‏-2012. ע'ליון הוא חוקר מדע המדינה סורי ופרופסור בסוציולוגיה מדינית באוניברסיטת פריז III: סורבון החדשה. ע'ליון חיבר ספרים רבים, רובם בערבית, העוסקים בנושאים חברתיים ומדיניים בעולם המוסלמי.

מספר גורמי אופוזיציה בסוריה רואים בע'ליון, היושב בפריז, כדמות מקובלת המסוגלת לאחד את כוחות האופוזיציה. יחד עם זאת, לא קיים קונצנזוס בין גורמי האופוזיציה בסוריה באשר למעמדו, או גישתו של ע'ליון.

קריירה פוליטית מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ע'ליון התפרסם לראשונה בסוריה בשנות ה-70 כאשר מאמרו "מניפסט לדמוקרטיה" הופץ כעלון בסוריה. במאמר טען ע'ליון כי כוח השלטון בעולם הערבי הפך לאויב החברה. הוא קרא למדינות ליישם רפורמות אשר ינהיגו משטר דמוקרטי מלא לעמיהם. ע'ליון עומד בפריז בראש המרכז לחקר המזרח בן-זמננו (בצרפתית: Centre d'Etudes sur l'Orient Contemporain) ופרופסור לסוציולוגיה מדינית באוניברסיטת פריז III, פרסם את הצהרותיו אלה בשעה שהנשיא חאפז אל-אסד עמל על ייצוב שלטונו בסוריה והתמודד מול אופוזיציה חזקה מבית ומול פעילות צבאית בלבנון. בזכות פרסום המניפט לדמוקרטיה נודע ע'ליון בקרב הציבור הסורי כ הוגה דעות ביקורתי ועכשווי. בקריאתו לדמוקרטיה הוא שאב השראתו מעידן הנאורות באירופה. אף שהתרחק מפעילות פוליטית במהלך שנות ה-80 והתרכז במחקר אקדמי, הוא תמך בזכויות העם הפלסטיני ומנגד ספג ביקורת על דעותיו מצד שלטונות סוריה.

לאחר טבח חמאת בשנת 1982 הוטלו מגבלות קשות על פעילות פוליטית בסוריה וע'ליון הקדיש את רוב פעילותו הציבורית לשני ארגונים. במשך מספר שנים הוא עמד בראש הפורום התרבותי והחברתי הסורי, שהיה ארגון של גולים סורים המתגדים למשטר. הוא אף היה בין מייסדי הארגון הערבי לזכויות אדם (בערבית: المنظمة العربية لحقوق الإنسان) אשר נוסד בשנת 1983.

השקפתו של ע'ליון באופן עקבי הייתה כי הדמוקרטיה היא התרופה לחוליי העולם הערבי, והוא הגדירה כ"הכרח היסטורי". הוא חש כי השלטונות הערביים אשר יצאו מן התנועות הלאומיות "כשלו לבנות מדינות מודרניות או כלכלות מצליחות והפכו את מדינותיהם לפירמידות כוח 'אישיות'". הוא טען כי בסוריה ובמדינות אחרת האופוזיציה לשלטון יכולה להיות יעילה יותר אם תתאחד בדרישה לדמוקרטיה ותדחה את כל התנאים המוקדמים שהשלטונות מציבים כדי לדחות רפורמות מדיניות או כלכליות. ע'ליון הצהיר לתקשורת המערבית כי הוא מוכן להיפגש עם מנהיגי ישראל כדי לפתור את סכסוך הגבול בין ישראל לסוריה ברמת הגולן.

האביב של דמשק ולאחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד פעילי אופוזיציה סורים אחרים, אף ע'ליון היה פעיל באביב של דמשק, תקופה קצרה של פתיחות פוליטית שבאה לאחר עלייתו של בשאר אל-אסד לשלטון בסוריה בשנת 2000. הוא ביקר בסוריה באותה עת לעתים קרובות. אולם מיד לאחר שנאסרה פעילות של גופים פוליטיים חדשים, ע'ליון שב לפעילותו כחוקר ופרשן והמשיך בפעילות למען זכויות אדם.

ע'ליון שב לפעילות מדינית בולטת יותר לאחר הצהרת דמשק (בערבית: إعلان دمشق) באוקטובר 2005, הצהרה אותה ניסחו גורמי אופוזיציה סורים המותחת ביקורת על המשטר בסוריה וקוראת לרפורמה הדרגתית, בדרכי שלום, המבוססת על דו-שיח והכרה במרכיבים השונים בחברה הסורית. מאותה עת הגביר פעילותו בקרב גורמי האופוזיציה, אולם הוא התנגד לעשות יד אחת עם המערב בניסיון ללחוץ על ממשלת סוריה. הוא אף המשיך לבקר בסוריה למרות הטרדות חוזרות מצד גורמי ביטחון סורים.

כאשר החלה ההתקוממות בסוריה ב-15 במרץ 2011, ע'ליון מיהר והשמיע את תמיכתו במתקוממים. הוא הופיע בתקשורת מספר פעמים והיה מעורב בנעשה, לצד גורמי אופוזיציה סורים אחרים באירופה, במטרה לאחד את הכוחות המתנגדים למשטר.

השקפתו המדינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יוני 2011, כאשר דן במשימות העומדות בפני תנועת ההתקוממות הסורית ובשאלת קיום דו-שיח עם השלטון הסורי כתב: "השלטון אינו מעוניין או מוכן לעמוד בדרישות של דו-שיח משמעותי. האופוזיציה אינה יכולה להצטרף לדו-שיח עם אנשי ממשל אשר תרמו או הורו על הריגת ילדים, נשים וצעירים חסרי מגן." הוא אף כתב כי דיאלוג כזה יהיה חסר תוחלת אלא אם יוצבו לו מטרות ברורות בדמות "פירוק משטר הדיכוי והעריצות והחלפתו במשטר דמוקרטי שבו העם לבדו הוא בעל המילה האחרונה והממשלה שואבת כוחה וחייבת דיווח לנציגים הנבחרים של העם."

ע'ליון מאמין כי קיומו של דו-שיח עם השלטון אין פירושו עשיית עסקה עם המשטר ואין מקום לדון בהרחבת מעגל המשתתפים במשטר. דו-שיח עם המשטר הסורי חייב להיות ממוקד בלוח זמנים להחלפת השלטון באמצעים דמוקרטיים ובדרכי שלום, בתקווה להימנע מקורבנות נוספים באדם או ברכוש ויצירת התנאים ההכרחיים לתפקוד נכון של מוסדות שלטון. ע'ליון טוען כי ראשי המשטר הנוכחי בסוריה איבדו את הלגיטימיות שלהם בפוקדם על פרץ של אלימות רוויית דמים כנגד מפגינים שלווים.

הוא הביע אמונתו כי לאור המדיניות הדיכוי העקבית של המשטר בסוריה וסירובו של המשטר להגיע להסכמות עם העם, לסורים נותרו רק שתי אלטרנטיבות: הם יכולים להתאחד ולשתף פעולה בהבאת משטר פלורליסטי, אזרחי, דמוקרטי שבו כל האזרחים הסורים יהיו שווים, או לחלופין תהיה התדרדרות לאלימות, אנרכיה והרס‏[1].

ב-2 בדצמבר 2011 התפרסם מפי ע'ליון כי אם יתפוס את השלטון בסוריה בכוונתו לנתק את שיתוף הפעולה הצבאי עם איראן ולהפסיק את אספקת הנשק לארגון החזבאללה וכן לקיים משא ומתן עם ישראל‏[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]