בורווין, דוכס מקלנבורג
 | |||||||
| לידה |
10 ביוני 1956 (בן 67) פרייבורג, גרמניה המערבית   | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | גאורג בורווין פרידריך פרנץ קרל שטפן קונרד הוברטוס מריה, דוכס מקלנבורג | ||||||
| מדינה |
גרמניה | ||||||
| בת זוג | אליס וגנר | ||||||
| שושלת הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שטרליץ | |||||||
| |||||||
  | |||||||
בורווין, דוכס מקלנבורג[1] (בגרמנית: Borwin Herzog zu Mecklenburg; נולד ב-10 ביוני 1956) הוא ראש בית מקלנבורג-שטרליץ מאז שנת 1996 וראש בית מקלנבורג כולו מאז 2001.[2] מותו של פרידריך פרנץ, נסיך הכתר של מקלנבורג-שוורין, החבר האחרון של בית מקלנבורג-שוורין ב-31 ביולי 2001, הפך את בית מקלנבורג-שטרליץ לענף היחיד של בית מקלנבורג, ששלט במקלנבורג עד המהפכה הגרמנית בשנת 1918.
בורווין ובניו, אלכסנדר ומיכאל, הם הצאצאים הלגיטימים בקו הזכרי, היחידים ששרדו משושלת הנסיכים מימי הביניים של ניקלוט מאובוטרים, שכללה את אלברכט, מלך שוודיה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בורווין נולד ב-10 ביוני 1956 בפרייבורג, והיה ילדם הצעיר והבן היחיד של גאורג אלכסנדר, דוכס מקלנבורג ואילונה, ארכידוכסית אוסטריה, בתם של יוזף פרנץ, ארכידוכס אוסטריה ואנה, נסיכת סקסוניה. הוא צאצא ישיר של גאורג, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שטרליץ ובאמצעות אמו צאצא של פרידריך אוגוסט השלישי, מלך סקסוניה ופרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.
הדוכס בורווין הפך ליורש לכאורה לראשות בית מקלנבורג-שטרליץ ב-6 ביולי 1963, כשסבו מת ואביו הפך לראש הבית. בורווין למד גידול גפנים במכון גייזנהיים לגידול ענבים ושירת כקצין בצבא הגרמני. הוא ניהל גם חברת משקאות שווייצרית.[3]
בפוליטיקה, הדוכס בורווין היה יו"ר המפלגה המקומית של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית בכפר הינטרזארטן שבמחוז ברייסגאו-הוכשוורצוואלד בבאדן-וירטמברג, וסיים את תפקידו במאי 2009.[4]
בשנת 1928 אומץ סבו גאורג, דוכס מקלנבורג על ידי דודו וראש בית מקלנבורג-שטרליץ, קרל מיכאל, דוכס מקלנבורג. סבו ירש לאחר מכן את התואר של דוכס מקלנבורג, אשר אושר ב-18 ביולי 1929 על ידי ראש שושלת רומנוב, קיריל ולדימירוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה ולאחר מכן הוכר ב-23 בדצמבר על ידי פרידריך פרנץ הרביעי, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין.[5] ב-18 בדצמבר 1950, פרידריך פרנץ, נסיך הכתר של מקלנבורג-שוורין אישר את תואר הדוכסים וגם העניק להם את הסגנון "הוד רוממותו" השושלתי לחברי בית מקלנבורג.[6]
הדוכס בורווין ירש את ראשות בית מקלנבורג-שטרליץ בעקבות מותו של אביו ב-26 בינואר 1996.[3] עם מותו של פרידריך פרנץ, נסיך הכתר של מקלנבורג-שוורין ב-31 ביולי 2001, נכחד בית מקלנבורג-שוורין ובית מקלנבורג-שטרליץ נותר הענף היחיד של בית מקלנבורג.
הדוכס בורווין הוא הפטרון והמגונן של מסדר הגריפון שחודש בספטמבר 1984. המסדר נוסד על ידי פרידריך פרנץ השלישי, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין ב-15 בספטמבר 1884.[7] הוא גם שירת על אלמנך דה גוטה 's Comité de Patronage.[8]
בשנת 2005 נכחו הדוכס בורווין יחד עם ראש בית הוהנצולרן, גאורג פרידריך, נסיך פרוסיה והשתתפו בפתיחה מחדש של טירת הוהנציריץ במקלנבורג-מערב פומרניה.[9] בטירה זו מתה לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ, אשתו של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה, בשנת 1810.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדוכס בורווין התחתן עם אליס וגנר, בתם של ד"ר יורגן-דטלב וגנר ומריאן ביכל בנישואים אזרחיים ב-24 בדצמבר 1985 בהינטרזארטן ולאחר מכן בטקס דתי ב-19 ביולי 1986, ונולדו להם שלושה ילדים:[6]
- אולגה, דוכסית מקלנבורג (נולדה ב-1988)
- אלכסנדר, דוכס מקלנבורג (נולד ב-1991)
- מיכאל, דוכס מקלנבורג (נולד ב-1994)
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| גאורג אלכסנדר, דוכס מקלנבורג-שטרליץ | נטליה פיודורובנה ואנלריאסקיה | מיכאיל ניקולאייביץ' רייבסקי | הנסיכה מריה גריגורייבנה גגארינה | יוזף אוגוסט, ארכידוכס אוסטריה | אוגוסטה, נסיכת בוואריה | פרידריך אוגוסט השלישי, מלך סקסוניה | לואיזה, ארכידוכסית אוסטריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאורג, דוכס מקלנבורג | אירינה מיכאילובנה רייבסקיה | יוזף פרנץ, ארכידוכס אוסטריה | אנה, נסיכת סקסוניה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאורג אלכסנדר, דוכס מקלנבורג | אילונה, ארכידוכסית אוסטריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בורווין, דוכס מקלנבורג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://www.xing.com/profile/Borwin_HzuMecklenburg
- ^ Burke's Royal families of the World, I Europe & Latin America
- ^ 1 2 Erstling, Frank; Frank Saß; Eberhard Schulze; Harald Witzke (באפריל 2001). "Das Fürstenhaus von Mecklenburg-Strelitz". Mecklenburg-Strelitz, Beiträge zur Geschichte einer Region (בגרמנית). Friedland: Steffen. p. 191. ISBN 3-9807532-0-4.
...Als zwölftes Oberhaupt des Strelitzer Hauses trat Herzog Georg Borwin die Nachfolge seines Vaters an. Er durchlief die Offizierslaufbahn der Bundeswehr, studierte Weinbau und ist heute Manager in einem schweizerischen Getränkekonzern...
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Die CDU wird wiederbelebt" (בגרמנית). Badische Zeitung. 6 במאי 2009. נבדק ב-22 במאי 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Huberty, Michel; Alain Giraud; F. B. Magdelaine. L'Allemagne Dynastique, Tome VI : Bade-Mecklembourg. p. 235. ISBN 978-2-901138-06-8.
- ^ 1 2 Theroff, Paul. "Mecklenburg". Online Gotha. נבדק ב-2008-03-06.
- ^ "Ordenskurier 2007" (PDF). Ritterorden der Greif. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2007-10-30. נבדק ב-2008-03-07.
- ^ "Comité de Patronage". Almanach de Gotha. אורכב מ-המקור ב-2006-02-11. נבדק ב-2008-08-09.
- ^ "Saisoneröffnung in Hohenzieritz". preussen.de. אורכב מ-המקור ב-2007-09-29. נבדק ב-2007-08-26.