בורטה
| לידה |
1161 חנטי, מונגוליה |
|---|---|
| פטירה |
1230 (בגיל 69 בערך) Avarga, האימפריה המונגולית |
| מדינה |
האימפריה המונגולית |
| תארים |
מלכה |
| בן זוג |
ג'ינגיס חאן |
| ילדים |
צ'יוצ'י, אלאקאי בקי, Tümelün, צ'צ'ייגן, Qojin, אוגדיי חאן, טולוי, צ'אגאטאי חאן, Yeli'andun |
בורטה אוג'ין (במונגולית: ᠪᠥᠷᠲᠡ ᠦᠵᠢᠨ Бөртэ үжин; 1161–1230), הידועה יותר בשם בורטה, הייתה אשתו הראשונה של טמוג'ין, שלימים הפך לג'ינגיס חאן, מייסד האימפריה המונגולית. בורטה הפכה לראש החצר הראשונה של ג'ינגיס חאן, ולקיסרית (אנ') הגדולה של האימפריה שלו. היא התארסה לג'ינגיס בגיל צעיר, נישאה בגיל שבע-עשרה, ולאחר מכן נחטפה על ידי שבט יריב. הצלתה על ידי בעלה נחשבת לאחד האירועים המרכזיים שהניעו אותו בדרכו להיות כובש. היא ילדה ארבעה בנים וחמש בנות, אשר יחד עם צאצאיהם, היוו את שושלת הדם העיקרית בהתפשטות האימפריה המונגולית.
ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעט עובדות היסטוריות ידועות על ראשית חייה, אם כי היא נושא למספר אגדות מונגוליות. המעט ממה שידוע מגיע בדרך כלל מההיסטוריה הסודית של המונגולים, היצירה הספרותית העתיקה ביותר ששרדה בשפה המונגולית, שנכתבה בשנת 1227 עבור משפחת המלוכה המונגולית זמן מה לאחר מותו של ג'ינגיס חאן.
בורטה נולדה בסביבות שנת 1161 לקבוצת אולחונוד משבט חונגיראד (אנ'). שבט זה היה ידידותי לשבט בורג'יגין, שאליו נולד טמוג'ין. היא הייתה בתם של דיי סצ'ן וצ'וטן. היא תוארה כבעלת "גוון עור בהיר", עם "אור בפניה ואש בעיניה", מונח המסמל אינטליגנציה. הבנות שהגיעו משבט אולחונוד נודעו ביופיין באופן במיוחד.[1][2]
נישואין
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשטמוג'ין הגיע לגיל תשע, יצא אביו יסוגיי לחפש לטמוג'ין אישה. ייסוגי יצא למצוא נערה מבני שבטה של הואלון, האולחונוד (Olqunu'ut), ובדרך נתקל באביה של בורטה, דיי סצ'ן. דיי סצ'ן הסביר שחלם בלילה הקודם על יסוגיי שהגיע עם בנו והאמין שזהו סימן טוב.[3] הוא הסביר שנשות שבטו, האונגיראט, נודעו בבנותיהן היפות, וציין שבתו בורטה, שהייתה אז בת 10, תהיה אישה טובה לטמוג'ין. כשפגש את בורטה, תיאר אותה יסוגיי כילדה "בעלת אור בפניה, בעלת אש בעיניה", ולאחר הלילה ביקש מדיי סצ'ן את ידה של בורטה לבנו.[4] דיי סצ'ן הסכים, בתנאי שטמוג'ין יישאר עם משפחתה של בורטה כמזכר הכלה שלו.[דרוש מקור]
בשובו ממסע זה, נתקל יסוגיי בכמה טטרים שערכו סעודה והחליט להצטרף אליהם. הם הרעילו את מזונו. הוא השלים את מסעו חזרה הביתה לפני שהתמוטט ובסופו של דבר מת.[5] לפני מותו, יסוגיי התעקש שטמוג'ין ייקרא הביתה כדי לטפל באחיו בהיעדר אביהם. דיי סצ'ן הסכים לאפשר לטמוג'ין לחזור למשפחתו, וכך בורטה וטמוג'ין נפרדו במהירות לאחר אירוסיהם.[דרוש מקור]
בשנת 1178, לאחר 7 שנים מפרידתם, יצא טמוג'ין להתאחד עם בורטה. לאחר שמצא אותה באותו כפר בו התגוררה קודם לכן, הוא התחתן איתה, והשניים עזבו לבית חדש בנחל סנגגור, הממוקם בהרי גורלגו. זמן קצר לאחר מכן, הם עברו להקים משק חדש על מצוק בורגי ליד נהר קורן. כאן, הנדוניה של בורטה, מעיל צובל שחור, ניתנה במתנה לחברו הוותיק של יסוגיי, אונג קאן, ובכך התחדשה החברות בין שתי המשפחות.[6]
חטיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן קצר לאחר שנישואיה לטמוג'ין הפכו רשמיים, הותקף מצוק הבורגי על ידי שלושת שבטי המרקיט (אנ'), קונפדרציה של שלושה שבטים שחיו באגן נהרות הסלנגה והאורחון. טמוג'ין ומשפחתו הצליחו להימלט על סוסים, אך לא נותר סוס עבור בורטה. משרת במחנה ניסה להחביא את בורטה בעגלה ישנה, אותה רתם לשור כדי לנסות להימלט איתה במעלה הזרם. העגלה נשברה לבסוף וכאשר המשרת ניסה להמשיך להסיע את בורטה ברגל, הם הוקפו על ידי חיילים וגילו אותה בתוך העגלה.[7] שלושת שבטי המרקיט האמינו שהפשיטה שלהם הצליחה, שכן תכננו אותה כנקמה על חטיפת הואלון, אמו של טמוג'ין, משבטם שנים רבות קודם לכן.[דרוש מקור]
טמוג'ין נקלע למצוקה עקב חטיפת אשתו וציין כי מיטתו "התרוקנה" וחזהו "נקרע לגזרים".[2] אונג קאן, שקיבל את הנדוניה של בורטה במתנה, הבטיח לעזור לטמוג'ין להחזיר את בורטה מידי שלושת שבטי המרקיט, ויחד הם הגו תוכנית להשבתה.[8] שמונה חודשים לאחר מכן, השניים הובילו הסתערות על שטח ברקווג'ין, ועם הגעתם, אנשי המרקיט נמלטו בהמוניהם במורד נהר הסלנגה. בורטה וטמוג'ין התאחדו לבסוף, כמתואר ב"היסטוריה הסודית של המונגולים":
בעוד שהביזה והגזל נמשכו, טמוג'ין נע בין האנשים שנמלטו במהירות, וקרא, "בורטה, בורטה!" וכך הוא הגיע אליה, כי ליידי בורטה הייתה בין האנשים הנמלטים. היא שמעה את קולו של טמוג'ין, וכשזיהתה אותו, ירדה מהעגלה ורצה לעברו. אף על פי שעדיין היה לילה, ליידי בורטה וקו'אקצ'ין זיהו שניהם את מושכותיו ורצועתו של טמוג'ין ותפסו אותם. היה אור ירח; הוא הביט בהם, זיהה את ליידי בורטה, והם נפלו זה לזרועות זה.[2]
מאוחר יותר, בתור חאן, השמיד טמוג'ין את שבט המרקיט ושעבד את נשותיהם.[9]
שלטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בורטה הביאה עמה עושר ממשפחתה, שהתבסס על נדוניה, ותודעה פיקחית ואינטליגנטית. היא חלקה כמה תפקידי אחריות עם חמותה הואלון, כולל ניהול משאבי אנוש ובעלי חיים וכלכלת המחנה בכללותו.[10]
בסביבות שנת 1179 נולדה קוג'ין, הילדה הראשונה של בורטה וטמוג'ין. תשעת ילדיה של בורטה היו חלק בלתי נפרד משלטון טמוג'ין. חמש בנותיה נישאו לאחר מכן לבעלי ברית פוליטיים מרכזיים כדי לבסס קשרים דיפלומטיים, בעוד ארבעת בניה סייעו בכיבושיו של טמוג'ין ברחבי אסיה.[11]
בנוסף, בורטה ניהלה את נתיבי הסחר הפאן-אסייתיים, ושימשה כיועצת לפקידים ולסוחרים שהשתמשו בדרכים אלה.[9] היא שמרה על כוח ניכר בתפקיד זה כפי שפורט באירועים מתועדים רבים. במקרה אחד מסוים, היא יעצה בהצלחה לטמוג'ין לנתק את הקשרים עם ג'אמוקה, מנהיג צבאי, לאחר שהחליטה שהברית אינה מועילה עוד הדדית. בנוסף, היא התעקשה ששמאן, טב טנגרי, יועמד לדין על העלבת אחיו הצעיר, טמוגה אוצ'יגין.[9] שתי בקשות אלו נענו בקפידה על ידי טמוג'ין.[דרוש מקור]
היא זכתה לכבוד מצד המונגולים לאחר שטמוג'ין הפך לג'ינגיס חאן, והיא הוכתרה לקיסרית הגדולה.[דרוש מקור]
בורטה השפיעה בכמה הזדמנויות על החלטות בעלה, שכן ג'ינגיס כיבד והעריך את תובנותיה של בורטה בנוגע ליחסים פוליטיים. מקרה אחד כזה היה כאשר אוצ'יגין נכנס לאוהל של ג'ינגיס חאן בזמן שהיה עדיין במיטה עם בורטה, וביקש עזרה נגד שבט הקונגקוטן. לפני שג'ינגיס חאן הספיק לומר משהו, בורטה "התיישבה במיטה, כיסתה את שדיה בקצה השמיכה" ותיארה את אכזריותם של הקונגקוטן. לאחר שהאזין לאשתו מדברת, החליט ג'ינגיס חאן לעזור לאוצ'יגין. ישנן גם עדויות לכך שבורטה השפיעה על מידת הקפדנות של ג'ינגיס כלפי חברי הקבינט שלו.
בעוד ג'ינגיס חאן המשיך להרחיב את השפעתו ואימפרייתו, בורטה נשארה מאחור וסייעה לאחיו של ג'ינגיס, טמוגה, בשלטון במולדת המונגולית. נשים אחרות ליוו את ג'ינגיס חאן במסעותיו, בעוד שהיא שלטה בשטחה וניהלה את חצרה. רוב נהר חרלן (אנ') הוקצה לה, אדמה שהייתה שייכת בעבר לטטרים. רק בניה נחשבו כמועמדים לרשת את טמוג'ין כחאנים. בינתיים, היא גם אימצה יתומים רבים, כולל קוצ'ו נויאן ובודה נויאן, וגידלה אותם כשלה - דבר ששיפר מאוד את המוניטין שלה ואת מעמדה החברתי כאם.[9]
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| יסוגיי | הואלון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בלגוטאי | בגטר | כסאר | חאצ'יון | טמוגה | טמוג'יו (ג'ינגיס חאן) | בורטה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ג'וצ'י | צ'אגאטאי | אוגדיי | טולוי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אורדה | באטו | ברקה | באידר | גויוק | קאצ'ין | מונגקה | הולאגו | קובלאי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אורדת הזהב | חאנות צ'אגאטאי | השושלת האילח'אנית | שושלת יואן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||

בורטה וטמוג'ין נתנו אמון רב (וטריטוריה) בילדיהם, וגם סיפקו להם עושר רב ומעמדות לרשת. עם זאת התגלע סכסוך משפחתי מסוים בנוגע לירושה. הספקות לגבי אביו האמיתי של ג'וצ'י, שכן ייתכן שבורטה נאנסה במהלך חטיפתה, ולכן שאביו של ג'וצ'י עשוי להיות אחד החוטפים שלה היווה כר פורה לסכסוכים אלו. צ'אגאטאי, אחיו של ג'וצ'י, הטיח לעיתים קרובות בפניו של ג'וצ'י טענות אלה, והוביל לעיתים קרובות למריבות בין שני האחים. טמוג'ין, על פי הדיווחים, הכחיש את ההאשמה הזו בכל לבו, וכינה אותם חסרי כבוד וטען שג'וצ'י הוא בנו. כתוצאה מהסכסוך הפנימי הזה, ג'ינגיס חאן בחר שלא ג'וצ'י ולא צ'אגאטאי ייקחו את מורשתו כחאן. במקום זאת, אוגודיי נבחר למשול משום שהיה משכין שלום בין שני אחיו. אוגודיי וטולוי לקחו את מושכות מורשת הוריהם לילדיהם והמשיכו למשול כחאנים בדורות רבים לאחר מכן. גם ג'וצ'י וגם צ'אגאטאי הפכו לשליטים של חלוקות טריטוריאליות, אם כי לא של האימפריה כולה. צאצאיו של ג'וצ'י, לדוגמה, היו מייסדים ושלטו על אורדת הזהב במערב.[9]
מורשת וייצוגים מודרניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1230 נפטרה בורטה, כשלוש שנים לאחר בעלה.[12] בסופו של דבר, זכתה בורטה לאורך חייה לכבוד ויקר מצד המונגולים.[9] היא הייתה דמות אם נערצת באימפריה כולה, תדמית שחוזקה על ידי מערכות היחסים שלה עם ילדיה הביולוגיים והמאומצים. היא גם טיפחה נישואים פוליטיים עבור בנותיה, וחיזקה את היחסים הדיפלומטיים.[13] לאורך ההיסטוריה, השתמשו בני שבט האונגיראט בנישואים פוליטיים כדי להבטיח יחסים ידידותיים בין הצדדים המעורבים, כאשר הבנות משמשות כ"מתווכות". בורטה פעלה באופן זה הן כיועצת לבעלה והן כמאמנת לבנותיה, וטיפחה אותן להאמין במשימתן כ"נציגות, דיפלומטיות ומשתתפות בפעילות בענייני המדינה".[13]
בהתחשב בתפקידה המשמעותי בחייו של ג'ינגיס חאן, בורטה הופיעה כדמות בולטת בסרטים וסדרות טלוויזיה רבות המבוססות על חייו וכיבושיו של בעלה. השחקניות שגילמו אותה כוללות את סוזן הייוורד בסרט "הכובש" (אנ'), פרנסואז דורליאק (אנ') בסרט "ג'ינגיס חאן" וצ'ולוניי חולאן (אנ') בסרט הרוסי "מונגול" משנת 2007, שהיה מועמד לאוסקר.[14] היא הופיעה גם כדמות שניתן לשחק בה במשחק הווידאו "איירון מיידן: מורשת החיה", שנוצר על ידי להקת המטאל הפופולרית בעלת אותו שם.[15]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- René Grousset. Conqueror of the World: The Life of Chingis-khan (New York: The Viking Press, 1944) מסת"ב 0-670-00343-3.
- Ratchnevsky, Paul (1991). Genghis Khan: His Life and Legacy. Blackwell Publishing. מסת"ב 0-631-16785-4.
- Man, John. Genghis Khan: Life, Death and Resurrection (London; New York : Bantam Press, 2004) מסת"ב 0-593-05044-4.
- Onon, Urgunge, ed. (2005). The secret history of the Mongols; The life and times of Chinggis Khan (Chapter 2) (PDF). Taylor & Francis. מסת"ב 0-203-98876-0.
- de Rachewiltz, Igor (2006). The secret history of the Mongols : a Mongolian epic chronicle of the thirteenth century. Leiden. מסת"ב 90-04-15363-2. OCLC 173262183.
- Broadbridge, Anne (2018). Women and the Making of the Mongol Empire. Cambridge University Press. מסת"ב 978-1-108-34799-0.
- May, Timothy (2016). The Mongol Empire: A Historical Encyclopedia. ABC-CLIO. מסת"ב 978-1-610-69339-4.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Onon 2005, sections 65–66.
- 1 2 3 Rachewiltz, Igor de (December 2015). "The Secret History of the Mongols: A Mongolian Epic Chronicle of the Thirteenth Century". Western Washington University.
- ↑ de Rachewiltz 2006, pp. 13–14.
- ↑ de Rachewiltz 2006, p. 15.
- ↑ de Rachewiltz 2006, p. 16.
- ↑ de Rachewiltz 2006, p. 29.
- ↑ de Rachewiltz 2006, p. 31.
- ↑ de Rachewiltz 2006, p. 34.
- 1 2 3 4 5 6 May 2016, p. 135.
- ↑ Broadbridge 2018, p. 57.
- ↑ Broadbridge 2018, p. 61.
- ↑ Buell, Paul D. 1941- (2018). Historical dictionary of the Mongol world empire. Rowman & Littlefield. p. 124. ISBN 978-1-5381-1136-9. OCLC 1032304968.
- 1 2 May 2016, p. 134.
- ↑ Mongol: The Rise of Genghis Khan, 20 September 2007, retrieved 26 July 2019
- ↑ "Iron Maiden Twitter". Twitter. Retrieved 4 May 2023.