לדלג לתוכן

בוריס אייכנבאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוריס אייכנבאום
Борис Михайлович Эйхенбаум
לידה 4 באוקטובר 1886 (יוליאני)
קרסני, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בנובמבר 1959 (בגיל 73)
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות בוגוסלובסקואה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי לימודי ספרות, פדגוגיה, לימודי טולסטוי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • הפקולטה להיסטוריה ופילולוגיה של אוניברסיטת סנקט פטרבורג (1912)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט סמיון ונגרוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים דוקטור נאוק לפילולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Boris Bukhshtab עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוריס מיכאילוביץ' אייכנבאוםרוסית: Борис Михайлович Эйхенбаум ; (14 באוקטובר 1886 - 24 בנובמבר 1959) היה חוקר ספרות סובייטי ממוצא יהודי. הוא היה בין הנציגים הבולטים של פורמליזם רוסי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריס אייכנבאום נולד בשנת 1886 בקרסני לאב יהודי מומר ולאם רוסיה. סבו היה יעקב אייכנבוים. הוריו של בוריס היו רופאים שהגיעו לקרסני בשנת 1885. בשנת 1890 אביו הועבר לעבודה בקרבת וורונז' ומשפחה התיישבה בעיר. מילדות בוריס ידע היטב צרפתית וגרמנית.

בשנת 1905 בוריס אייכנבאום סיים גימנסיה עם מדליית זהב והתקבל ללימודי רפואה בסנקט פטרבורג. במקביל הוא למד נגינה בפסנתר וכלים נוספים. בשנת 1907 אייכנבאום החל ללמוד פילולוגיה באוניברסיטת סנקט פטרבורג. הוא סיים את הלימודים בשנת 1912. בשנת 1913 הוא עבר מבחני הסמכה והחל לעבוד כמורה.

בשנת 1917 אייכנבאום עבר בחינות תואר שני והחל ללמד במוסדות להשכלה גבוהה. בשנת 1918 הוא החל לעבוד במחלקה של משרד החינוך ובאחריותו היה להכין חומר לפרסום יצירות של סופרים רוסים.

אייכנבאום התמחה במיוחד בחקר יצירות של לב טולסטוי ומיכאיל לרמונטוב. הוא היה מלמד באוניברסיטה סנקט פטרבורג ומונה לפרופסור. בשנת 1936 הוא קיבל תואר "דוקטור למדעים" על בסיס מכלול עבודות שפרסם.

במרץ 1942 ביחד עם המשפחה הוא הצליח לצאת מלנינגרד הנצורה ועד לשנת 1944 היה מלמד באוניברסיטת סרטוב.

בשנת 1948, בתחילת המאבק נגד קוסמופוליטיות הוא ביחד עם פרופסורים נוספים ויקטור ז'ירמונסקי, גריגורי גוקובסקי ומארק אזאדובסקי פוטרו מהאוניברסיטה. בספטמבר של אותה שנה נגדו פורסם מאמר בעיתונות הסובייטית בחתימת אלכסנדר פדייב.

בספטמבר 1953, כמה חודשים אחרי פטירת יוסיף סטלין אייכנבאום חזר לעבודה.

ב-24 בנובמבר 1959 הוא נאם בפתיחת ערב ספרות, חזר למקומו ונפטר. הוא נטמן בבית העלמין בוגוסלובסקויה.

אחיו הגדול, וסוולוד אייכנבאום (הידע בכינוי ספרותי וולין) היה פעיל בתנועת האנרכיסטים ברוסיה וחברו הקרוב של נסטור מאכנו. בוריס אייכנבאום נישא בשנת 1911 לרעיה בראודה, בתו של סוחר יהודי אמיד. לבני הזוג היו 3 ילדים. הבן הבכור נפטר ממחלה בגיל 5, הבן הצעיר נפל בקרב סטלינגרד . בתו שנולדה בשנת 1912 התגוררה בלנינגרד עד למותה בשנת 1999.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ביוגרפיה (ברוסית)