בוריס אלכסנדרוב

בוריס אלכסנדרוב
Борис Александров
לידה	22 ביולי 1905 (יוליאני); בולוגויה, רוסיה
פטירה	17 ביוני 1994 (בגיל 88); מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מוקד פעילות	ברית המועצות, האימפריה הרוסית, רוסיה
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה
שפה מועדפת	רוסית
פרסים והוקרה	פרס סטלין (1950); אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (1944); מדליה על ההצטיינות בעמל (1939); מדליה על ההצטיינות בקרב (1953); פרס לנין (1978); פרס האחים וסילייב של הרפובליקה הסובייטית הרוסית (1985); מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין (1970); מסדר שירות המולדת בכוחות המזוינים הסובייטים, דרגה 3 (1982); אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1948); דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית (1985); עיטור הדגל האדום של העמל (1964); עיטור מהפכת אוקטובר (1985); עיטור לנין (1949, 1967, 1975); אמן העם של ברית המועצות (1958); גיבור העמל הסוציאליסטי (1975); מדליית השירות המצוין, דרגה 1; עיטור הדגל האדום (מונגוליה); מסדר 9 בספטמבר 1944; מדליית השירות המצוין, דרגה 3; מדליית השירות המצוין, דרגה 2; עיטור "שירות המולדת בכוחות המזוינים של ברה"מ"; מדליית ההגנה על מוסקבה; מדליה על הכשרת קרקעות בתולות; מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945; מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות; פרס סטלין, דרגה 1; מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; פרס גלינקה ;

בוריס אלכסנדרוביץ' אלכסנדרוב (ברוסית: Борис Александрович Александров; ‏4 באוגוסט 1905 - 17 ביוני 1994), היה מלחין ומנצח סובייטי, במשך כ-40 שנים היה מנהל מקהלת הצבא האדום.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריס אלכסנדרוב נולד בעיר בולוגויה (כיום במחוז טבר) כבן של המלחין והמנצח אלכסנדר אלכסנדרוב. בגיל 12 החל לשיר במקהלה של אביו, בשנת 1918 המשפחה עברה למוסקבה ובוריס החל לשיר במקהלה של תיאטרון בולשוי. בשנת 1929 סיים את לימודיו בקונסרבטוריון של מוסקבה במסלול הלחנה.

בשנים 1930–1937 אלכסנדרוב היה מנהל מוזיקלי בתיאטרון של הצבא האדום במוסקבה והחל מ-1933 לימד במקביל בקונסרבטוריון של מוסקבה. בשנת 1937 התמנה לסגן מנהל של מקהלת הצבא האדום שהייתה תחת ניהול אביו, מייסדה. בשנת 1942 ייסד את מקהלת הרדיו והיה מנהלה עד לשנת 1946.

בשנת 1946, לאחר מות אביו, התמנה בוריס אלכסנדרוב למנהל המקהלה של הצבא האדום וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1987. במהלך שנות ניהולו המקהלה הרחיבה מאוד את הרפרטואר שלה, הופיעה בהצלחה גדולה במספר רב של מדינות העולם וקיבלה הכרה בינלאומית.

בשנת 1973 הועלה בוריס אלכסנדרוב לדרגת אלוף בצבא הסובייטי. בשנת 1975 לאות הכרה בתרומתו לפיתוח התרבות בברית המועצות הוענק לו התואר גיבור העמל הסוציאליסטי. בנוסף לכך קיבל את פרס סטלין בשנת 1950, פרס לנין בשנת 1978 ותואר אמן העם בשנת 1958.

בנוסף לפרסים זכה בוריס אלכסנדרוב בעיטור לנין (3 פעמים), וכן בעיטור הדגל האדום (1964) ובעיטור מהפכת אוקטובר (1985).

בשנת 1987 אלכסנדרוב יצא לגמלאות. הוא נפטר ב-17 ביוני 1994 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה ליד קבר אביו.

יצירות של אלכסנדרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 אלכסנדרוב כתב מספר אופרות, הידועה ביותר היא "חתונה במלינובקה" שנכתבה שנת 1936. בשנת 1967 על בסיסה צולם הסרט חתונה במלינובקה, שזכה להצלחה גדולה ונצפה על ידי 74.6 מיליון צופים בבתי הקולנוע ברחבי ברית המועצות.

בנוסף לכך הוא כתב מוזיקה לשני בלטים, סימפוניות, קנטטות וכ-100 שירים. לכל השירים היה טקסט פטריוטי ולכן לאלכסנדרוב היה כינוי "מפקד ארמייה של השיר הסובייטי".

הלחן להמנון טרנסניסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלחן שכתב אלכסנדרוב לשיר הפטריוטי "תחי מדינינו"(הולחן ב-1943), התקבל על ידי טרנסניסטריה כלחן להמנונה הרשמי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא בוריס אלכסנדרוב בוויקישיתוף

בוריס אלכסנדרוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בוריס אלכסנדרוב, באתר Discogs (באנגלית)
הופעה של מקהלה הצבא האדום בניצוחו של בוריזס אלכסנדרוב בשנת 1985 (אורכב 19.02.2020 בארכיון Wayback Machine)
קונמרט חגיגי לקראת יום הולדת 80 של אלכסנדרוב, סרטון באתר יוטיוב
בוריס אלכסנדרוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)