בטא בזאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
β בזאב
מיקומו של β בזאב בקבוצת זאב
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים זאב
שמות נוספים HD 132058
סוג ענק כחול
בהירות נראית 2.68[1]
סיווג ספקטרלי B2 III[1]
עלייה ישרה 14ʰ 58ᵐ 31.925ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏02.27″ ‏08′ ‏43°‏- מילי-שניות קשת בשנה
משך מחזור השתנות 5 שעות, 34 דקות ו-5 שניות[2]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.67-
מרחק 383 שנות אור
117.43 פארסק[1]
רדיוס 6.6[3] רדיוסי שמש
מסה 8.8[4] מסות שמש
עוצמת הארה פי 1,000 מהשמש
טמפרטורה 23,800[3] K
מהירות סיבוב 130 קילומטר לשנייה
גיל 24.6[4] מיליון שנים
מהירות רדיאלית −0.8±1 קילומטר לשנייה
היסט 8.52±0.18 אלפיות של שניות קשת

β בזאב הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים זאב עם בהירות נראית מדרגה 2.68. מיקומו הדרומי לא מאפשר לראותו מאירופה וככל הנראה משום כך הוא לא קיבל שם משלו בתרבות המערבית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

β בזאב הוא ענק כחול עם סיווג ספקטרלי B2 III שנמצא במרחק של כ-383 שנות אור ממערכת השמש. מסתו גדולה למדי ומוערכת בקרוב ל-9 מסות שמש, רדיוסו כ-6.6 רדיוסי שמש והוא מאיר בעוצמה של פי 1,000 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בשל טמפרטורת פניו הגבוהה, כ-23,800 קלווין, כמעט כל קרינתו היא בתחום העל-סגול, כך שעוצמת הארתו הכוללת היא למעלה מפי 13,000 מעוצמת ההארה של השמש. בדומה לענקים כחולים אחרים, בהירותו של β בזאב משתנה מעט במחזוריות מורכבת המכילה מספר תדירויות ושהעיקרית שבהן היא של 5 שעות, 34 דקות ו-5 שניות, כלומר כ-4.31 מחזורים ביממה. עקב כך הוא מסווג כמשתנה β בקפאוס.[2] למרות שגילו של הכוכב מוערך בפחות מ-25 מיליון שנים, הוא נמצא בשלב התפתחות מתקדם לאחר שסיים להתיך מימן להליום בליבתו, והוא נמצא בתהליך של התקררות והתנפחות בדרך להפוך לעל-ענק אדום.

במרחק זוויתי של כשני שלישים של מעלה ממזרח-צפון-מזרח ל-β בזאב נמצאת שארית סופרנובה, שמזוהה עם סופרנובה 1006. סופרנובה זו תועדה בכתבים מהתקופה והייתה ניתנת לצפייה גם ביום.[5][6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 SIMBAD:β Lupi
  2. ^ 1 2 J. Daszyńska-Daszkiewicz & E. Niemczura: Metallicity of mono- and multiperiodic β Cephei stars, Astronomy & Astrophysics, Vol. 433, Iss. 3, p. 1032 (2005)
  3. ^ 1 2 A. B. Underhill, L. Divan, M. L. Prevot-Burnichon & V. Doazan: Effective temperatures, angular diameters, distances and linear radii for 160 O and B stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, vol. 189, p. 601 (1979)
  4. ^ 1 2 N. Tetzlaff, R. Neuhäuser & M. M. Hohle: A catalogue of young runaway Hipparcos stars within 3 kpc from the Sun, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 410, Iss. 1, p. 190 (2011)
  5. ^ F. F. Gardner & D. K. Milne: The supernova of A.D. 1006, Astronomical Journal, Vol. 70, p. 754 (1965)
  6. ^ P. F. Winkler, G. Gupta & K. S. Long: The SN 1006 Remnant: Optical Proper Motions, Deep Imaging, Distance, and Brightness at Maximum, The Astrophysical Journal, Vol. 585, Iss. 1, p. 324 (2003)