בטונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןבטונג
Klokánek králíkovitý zoo praha 1.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: קנגוראים
תת־סדרה: דמויי-קנגורו
משפחה: קנגוריים חולדתיים
סוג: בטונג
מינים

6

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bettongia
גריי, 1837
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הבטונג (שם מדעי: Bettongia; קרוי גם קנגורו ירבועי), הוא סוג של חיית כיס קטנה דמוית ירבוע במשפחת הקנגורים החולדתים, הכולל בתוכו 6 מינים שאנדמיים ליבשת אוסטרליה. הסוג תואר מדעית לראשונה בשנת 1837 על ידי הזואולוג הבריטי ג'ון אדוארד גריי, ומקור שמו בכינוי של הילידים האבוריג'ינים. קנגורו חולדתי אדמוני שויך בעבר לסוג זה וכונה בטונג אדמוני, אולם בסופו של דבר קיבל מעמד של סוג בפני עצמו. מאז תחילת ההתיישבות האירופאית באוסטרליה, הבטונג הפך ליונק נדיר ביבשת כתוצאה מאיומים שונים מעשי ידי אדם וחלק ממיניו נכחדו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבטונג בעל מבנה גוף קומפקטי ועגלגל, עם ראש רחב ומחודד; החרטום שלו קצר בהשוואה לפוטורו. אוזניו קצרות וזקופות, עיניו גדולות ושחורות ואפו ריבועי וקירח. הרגליים האחוריות שלו מפותחות וחזקות, והגפיים הקדמיות קצרות בהרבה ולהן טפרים גדולים המשמשים לחפירה. הזנב ארוך, עבה ושעיר בקצהו, ומסייע לו בתנועה או בריצה. הפרווה של הבטונג צפופה וזיפית, והיא בעלת גוון חום-אפרפר המשתנה בין המינים; הפרווה מספקת לו הסוואה מצוינת בסביבת המחיה שלו. טווח אורך הגוף של המינים: 45-28 ס"מ, וטווח המשקל: 2.3-1.1 ק"ג.

מיני הבטונג נפוצים ביבשת אוסטרליה ובמספר איים סמוכים דוגמת טסמניה ואיי מפרץ הכרישים. בעבר, הטווח ההיסטורי שלהם היה רחב ביותר, אולם כיום הם נעלמו כמעט לחלוטין מהיבשת. בית הגידול שלהם כולל פסיפס של יערות ושטחי מרעה או מישורים מדבריים צחיחים. הבטונג פעיל לילה, והוא בונה לעצמו קינים מעשב למחסה בשעות היום, כשאת חומרי הבנייה הוא נושא לקן באמצעות זנבו. אחד המינים, מסוגל לחפור מאורות ומחילות, אולם השאר משתמשים ביכולת החפירה רק על מנת לאתר מזון. להוציא מין אחד, כל המינים חיים בבדידות. התזונה של הבטונג מורכבת בעיקר מפטריות ועשב, ובמידה פחותה גם משורשים, פקעות, וחסרי חוליות קטנים.

לנקבת הבטונג יש כיס מפותח עם ארבע פטמות. לאחר תקופת היריון של 21 יום, נולד וולד אחד או שניים השוהה בכיס במשך ארבעה חודשים. נקבת הבטונג נמצאת בהיריון תמידי, והיא מסוגלת לעצור את התפתחות העובר עד שהגור הקודם שלה יפנה את הכיס. תוחלת החיים של הבטונג 6–10 שנים.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני ההתיישבות האירופאית ביבשת אוסטרליה, הבטונגים היו מינים נפוצים למדי; עם הגעת המתיישבים החדשים, אוכלוסיות מיני הבטונג צנחו בדרסטיות בעקבות הכנסת השועל האדום וחתול הבית למרחב המחיה שלהם, תחרות על מקורות מזון עם הארנבונים שהובאו ליבשת, אובדן בית גידול וציד על ידי האדם שראה בהם מזיקים לחקלאות. המינים כולם עמדו בעבר בפני הכחדה מוחלטת, ושניים מתוכם נכחדו כבר בראשית ההתיישבות האירופאית מבלי שהייתה הזדמנות לחקור אותם. אלו שלא נכחדו שרדו בעיקר באיים מסביב ליבשת או בשמורות טבע מוגנות. כיום, ישנן תוכניות להשיב את המינים בהדרגה לטווח ההיסטורי שלהם.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בטונג בוויקישיתוף