בטי אלוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בטי אלוור

בטי אלוור (Betti Alver;‏ 23 בנובמבר 1906, ייגבה, אסטוניה19 ביוני 1989, טארטו, אסטוניה) היה שם העט של אליזבת אלוור (ומשנת 1937, אליזבת טאלוויק, ומשנת 1956 אליזבת לֶפּיק)[1] הייתה משוררת אסטונית בולטת. היא שייכת לדור הראשון שהתחנך בבתי הספר של אסטוניה העצמאית.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית יצירתה בכתיבת סיפורת. היא השתייכה לקבוצה קטנה אך רבת השפעה של משוררים אסטוניים בשם Arbujad ("מגידי העתידות"), שכללה גם את ברנרד קאנגרו, אוקו מאסינג, קרסטי מרילאס, מארט ראוד, אוגוסט סאנג, הייטי טאלוויק (בעלה של אלוור) ופאול וידינג.

לאחר מלחמת העולם השנייה אסרו סוכני NKVD את טאלוויק, והוא גורש לסיביר ומת במחנה עבודה שם, בשנת 1947.[2] במשך כשני עשורים לא פרסמה שירה, כמחאה נגד השלטון הסובייטי, אך חזרה לפרסם בשנות ה-60 של המאה ה-20. בתקופה זו פרסמה את קובץ השירים Tähetund. היא אף פרסמה רומנים ותרגומים, בהם תרגום לרומן בחרוזים יבגני אונייגין מאת פושקין.

ביובל המאה להולדתה הוקם מוזיאון מוקדש לחייה וליצירתה במקום הולדתה ייגבה.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בטי אלוור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערך על אלוור (אנגלית) בתוך Columbia Dictionary of Modern European Literature.
  2. ^ דף ביוגרפי על טאלוויק (אנגלית) באתר הספרות האסטונית.
  3. ^ "Shifting Borders: East European Poetry of the '80s" (אנגלית), באתר הספרות האסטונית