ביאטריס מינץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביאטריס מינץ

ביאטריס מינץאנגלית: Beatrice Mintz; נולדה ב-24 בינואר 1921) היא אמבריולוגית אמריקאית, אשר תחומי המחקר העיקרים שלה הם הנדסה גנטית והתמיינות תאים (בקשר למחלת הסרטן, בייחוד מסוג מלנומה)[1][2].

מינץ הייתה מהחוקרות הראשונות לייצר יונקים כימריים ויונקים טרנסגניים (אנ')[3]. בשיטות אלו, הצליחה לפתח את המודל הראשוני לטיפול במלנומה[4]. את רוב ימיה כחוקרת העבירה מינץ במרכז פוקס-צ'ייס לחקר הסרטן (אנ') שבפילדלפיה, שם הופקדה בשנת 2002 על קתדרת ג'ק שולץ למדע בסיסי[4].

על עבודותיה בתחומי ההנדסה הגנטית וחקר סרטן המלנומה זכתה בפרסים, ביניהם פרס אגודת מרץ' אוף דיימס בביולוגיה התפתחותית ב-1996 על פיתוח עכברים טרנסגניים, ומדליית אגודת התורשה האמריקאית (אנ') לשנת 1981[4].

מינץ חברה באקדמיה הלאומית של ארצות הברית למדעים ובאקדמיית פונטיפיקאל למדעים (אנ')[5].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאטריס מינץ נולדה ב-24 בינואר 1921 בניו יורק, ארצות הברית, לסמואל ולג'ייני שטיין מינץ, ממוצא יהודי. היא סיימה בהצטיינות את לימודיה במכללת האנטר שבמנהטן ב-1941, ולאחר מכן המשיכה ללימודי תואר באוניברסיטת ניו יורק ב-1942. בהמשך עברה לאוניברסיטת איווה, שם קיבלה תואר שני ב-1944 ודוקטורט ב-1946 בלימודי התפתחות הרבייה בדו-חיים[6][1].

בשנים 19461960 שמשה כמרצה באוניברסיטת שיקגו, אז עברה למרכז לחקר מחלת הסרטן, אשר לימים נקרא "מרכז פוקס-צ'ייס לחקר הסרטן" בפנסילבניה. בשנת 1965 התמנתה לפרופסור באוניברסיטת פנסילבניה[6].

פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינץ מול מיקרוסקופ
ביאטריס מינץ במעבדתה

בהמשך לעבודת דוקטורט שלה, שעסק בהתפתחות הרבייה בדו-חיים, החלה מינץ בשנות ה-50 לחקור את התפתחות הרבייה בעכברים. כחלק ממחקר זה היא ביצעה ניסוי בו יצרה "עכברים כימריים" באמצעות הנדסה גנטית, כלומר עכברים שרקמותיהם הורכבו ממספר קבוצות תאים בעלות הרכב תורשתי שונה. בעקבות הניסוי, הבינה מינץ כי היצור הכימרי מורכב מתאי גזע "גמישים" בגוף העובר, שהתחלקו ויצרו תאי גזע בעלי הרכב תורשתי שונה, מה שיצר מעין "תצרף" של DNA שהוביל ליצור הכימרי. מסקנות המחקר הובילה אותה להשערה שמנגנון דומה פועל גם בבסיס מחלת הסרטן. על פי השערה זו, ייתכן שהתאים הסרטנים מקורם בסטייה התפתחותית בה תאי הגזע מתרבים יתר על המידה על חשבון התמיינות התאים הטבעית של הגוף. ניסויים נוספים עזרו לה לאשש את השערתה[4].

מינץ הייתה בין הראשונים שייצרו עכברים טרנסגניים. בעכברים אלו, השונים מעכברים כימריים, מבנה ה-DNA שונה. בשיטה זו, יכלה מינץ לפתח מודל עכברי של מחלת המלנומה, ובכך לאפשר טיפול מוצלח במלנומה בעתיד[4].

מינץ ורודולף יאניש פרסמו פריצה טכנולוגית בשנת 1974. יאניש היה חוקר באוניברסיטת פרינסטון, שחקר את הסיבה שסוגי סרטן מסוימים הופיעו רק כאשר הוא הדביק עכברים בוגרים בוירוס. בהשראת עבודה קודמת של מינץ, הוא בדק אם הזרקה של וירוס לעכברים בשלב מוקדם תתבטא ב-DNA, ואילו סוגים של הסרטן יופיעו. מינץ ויאניש הראו כי ה-DNA של הוירוס SV40 יכול להיות משולב לתוך הדנ"א של עכברים, להתפתח ולהתמיד לבגרות וכנראה ללא היווצרות הגידול. אמנם, רק תאים סומטיים (אנ') הושפעו, כלומר ה-DNA לא הועבר לדורות הבאים[1].

במהלך יותר מ-50 שנותיה במרכז פוקס צ'ייס, ביאטריס מינץ סייעה לחשוף את המקורות של הסרטן במה שהיא כינתה "השאלות הגדולות". שאלות אלו הובילו לצעדים גדולים במחקר הסרטן, לרבות פיתוח מודלים של עכברים כימריים ומהונדסים, המאפשרים למדענים לזהות קשרים בין הפיתוח והסרטן[7].

פרסים וחברויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, בשנת 2002 הופקדה מינץ על קתדרת ג'ק שולץ למדע בסיסי במרכז פוקס-צ'ייס לחקר הסרטן בפילדלפיה[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביאטריס מינץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Beatrice Mintz (1921- ) | The Embryo Project Encyclopedia, embryo.asu.edu
  2. ^ Martha J. Bailey, American women in science: a biographical dictionary, Vol. 1, ABC-CLIO, 1994, עמ' 252
  3. ^ Beatrice Mintz, PhD | Class of 2013
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Jack Schultz Chair in Basic Science, Fox Chase Cancer Center
  5. ^ 5.0 5.1 Beatrice Mintz, The Pontifical Academy of Science
  6. ^ 6.0 6.1 Beatrice Mintz (b. 1921), Smithsonian Institution Research Information System
  7. ^ Geneticist Recognized for ‘Lifetime Achievement’ | Fox Chase Cancer Center - Philadelphia, PA, www.foxchase.org