ביג'ו
 | |
| לידה |
1201? האימפריה המונגולית  |
|---|---|
| פטירה |
1260 (בגיל 59 בערך) |
| מדינה |
מונגוליה |
| פעולות ומבצעים | |
  | |
בַיְג'וּ (טורקית Baycu Noyan - באיג'ו נויאן) היה מצביא מונגולי בפרס. הוא נולד קודם לשנת 1230 ונפטר בשנת 1260. הוא מונה בשנת 1241 בידי אוגדיי חאן כמחליפו של המצביא צ'ורמגן אשר החל להרחיב את הכוח המונגולי מערבה לתוך המזרח התיכון.
בשנת 1242 הוא אסף צבא גדול ויצא למלחמה כנגד סולטנות רום. הוא הנחית עליה תבוסה נחרצת בקרב קסדה. הסולטנות הסלג'וקית של רום הפכה למדינה וסאלית ונאלצה לשחרר את המלך הגאורגי השבוי דוד נארין השישי כצעד לבלום את כוחה של המלכה רוסודן. למונגולים היו רק כוחות מעטים באזור ולפיכך הם הסתפקו בשמירת מעמדן של הממלכות הוסאליות באזור ובעריכת מסעות עונשין כנגד אלו שסררו. ביג'ו הוביל את צבאו לפשיטה גדולה על אזור סוריה בשנת 1246. למרות הצלחותיו החלקיות בסוריה, נכשלו מספר ניסיונות שערך לפלוש לח'ליפות העבאסית בין השנים 1238 - 1246.
לאחר מותו של אוגדיי חאן, עלה לכס הח'אן הגדול גויוק ח'אן. ביג'ו הוחלף על ידי אלג'יגידיי (Eljigidei) כמפקד החזית ב-1246. עם זאת, כעבור שש שנים סר חינם של אלג'יגידיי ומשפחתו והם חוסלו עם עלייתו לשלטון של מונגקה חאן ב-1252. תחת ביג'ו הצליחו המונגולים לשמר כוחם באזור ואת כפיפותן של ממלכת גאורגיה, הסלג'וקים והנסיכויות הרבות שברמת איראן. המונגולים התערבו בסכסוכים שושלתיים וגבו מהן מס חסות. רק הח'ליפות העבאסית והחשישיון הצליחו לשמר את עצמאותם עד להגעת אחיו של מונגה, הולאגו ח'אן, בשנת 1255 לאזור.
הולאגו ח'אן נזף בביג'ו בשל אי-הצלחתו להרחיב את השפעת המונגולים מערבה. הולאגו תפס את הפיקוד וביג'ו המשיך לשרת תחתיו במסעו נגד הסולטנות הסלג'וקית של רום בשנת 1256, במהלכו הודח הסולטאן ונגבה מס רב. הוא שימש כמפקד אחד הגייסות במהלך המסע לכיבוש הח'ליפות העבאסית ששיאו היה בנפילת בגדאד והבאת הקץ על השושלת העבאסית בת 500 השנים. בשנה העוקבת (1259) הוא ערך מסע נוסף שהרחיב את תחומי השליטה המונגולית מערבה לתוך סוריה ולגבולה של הסולטנות הממלוכית במצרים.
משלב זה והלאה לא ברור מה עלה בגורלו של ביג'ו. לאחר עזיבתו של הולאגו ח'אן בשנת 1260 דוללו הכוחות המונגולים ששהו במרחב בצורה משמעותית. הכוח הנותר נשאר תחת פיקודו של קיטבוגה. לפי ההיסטוריון בן התקופה רשיד א-דין הוא הוצא להורג בידי הולאגו ח'אן לאחר שאגד מאורדת הזהב ערק מפרס לרוסיה ולמצרים בעקבות קרב עין ג'אלות (עין חרוד). משרתו כמפקד בצבא נמסרה בידי שירמון (Shiremun), בנו של צ'ורמגן.