ביגל 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביגל 2
Beagle 2
עותק של ביגל 2 במוזיאון המדע של לונדון
עותק של ביגל 2 במוזיאון המדע של לונדון
מידע כללי
סוכנות חלל סוכנות החלל הבריטית
מפעיל סוכנות החלל הבריטית
תאריך שיגור 2 ביוני 2003 7:45 UTC
אתר שיגור קוסמודרום בייקונור
http://www.beagle2.com/
משימה
סוג משימה נחתת
אתר נחיתה מאדים Isidis Planitia (אנ') 11°31′35″N 90°25′46″E / 11.5265°N 90.4295°E / 11.5265; 90.4295 (Beagle 2 landing site)
תאריך נחיתה 25 בדצמבר 2003 2:45 UTC
משך המשימה תוכנן: 6 חודשים
מידע טכני
משקל 73.72 ק"ג, משקל של הנחתת בלבד ללא מערך הכניסה לאטמוספירה: 33.2 ק"ג[1]
משקל מטע"ד 9 ק"ג
כוח 60W
קוטר 12 ס"מ
גובה מקופל: 1 מטר
פרוס: 1.9 מטר
קישורים חיצוניים
מאגר המידע הלאומי 2003-022C

ביגל 2 ׁ(באנגלית: Beagle 2) היא נחתת מחקר שנבנתה על ידי סוכנות החלל הבריטית. ביגל שוגרה ב-10 בינואר 2003, והחלה בנחיתה במאדים ב-25 בדצמבר. במהלך תהליך הנחיתה על פני מאדים אבד הקשר עם החללית, והיה חשש שהיא לא שרדה את כניסתה לאטמוספירת הכוכב. בשנת 2015, צילומי MRO איתרו את הנחתת על הקרקע, ונראה שהיא נחתה בהצלחה, אולם לא הצליחה לפרוס את הפאנלים הסולרים, ולכן נכשלה.[2]

מבנה החללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביגל 2 שוגרה על גבי המארס אקספרס ושוחררה ממנו לקראת כניסה למסלול סביב מאדים

ביגל 2 בנויה כמו דסקית, שכוללת בתוכה את הפאנלים הסולרים וכל תתי המערכות. קוטר הנחתת הוא 1 מטר, בעומק של 0.8 מטר. מכסה הנחתת בעל ציר ובתוכו יש אנטנת UHF, זרוע רובוטית באורך 75 ס"מ, והמכשור המדעי. עיקר הגוף מכיל את הבטריה, יחידת התקשורת, אלקטרוניקה, גופי חימום.

משקל ביגל 2 כולו היה 73.72 ק"ג. מתוך זה, מערכת הכניסה לאטמוספירה והנחיתה היא 35.6 ק"ג, הנחתת היא 33.2 ק"ג, ומערכת ממשק למארס אקספרס וניתוק מהחללית היא 4.88 ק"ג.[1]

זרוע רובוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביגל 2 היה זרוע רובוטית שכונתה PAW (שם מלא Payload Adjustable Workbench). היא תוכננה להפתח לאחר הנחיתה. אורך הזרוע הוא 109 סנטימטרים, ובפריסה המרבית היא יכולה להרים אבנים מהקרקע הנמצאות במרחק של 70 סנטימטר מהנחתת. על הזרוע מצויים מצלמה סטריאוסקופית, מיקרוסקופ בעל רזולוציה של 6 מיקרומטר, ספקטרוסקופ מסבאואר, ספקטורמטר, מקדחה לדגימות סלעים ומקור אור. דגימות הסלעים נועדו להיות מועברות על ידי הזרוע לגוף המרכזי, בו נמצא ספקטרומטר מסה לניתוח נוסף. יחידה לניתוח גזים (הGAP, Gas Analysis Package) נועדה לנתח את האיזוטופים של הפחמן והמתאן באטמוספירה של מאדים.[3]

"החפרפרת"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-Planetary Undersurface Tool (בקיצור PLUTO או בכינויו "החפרפרת") היא מכשיר שנועד להיות ממוקם על ידי הזרוע הרובוטית. היה להו מנגנון קפיץ דחוס שנועד לאפשר תזוזה על פני השטח במהירות של 20 מ"מ לשנייה ולחפור כדי להשיג דגימה מתחת לפני השטח, עד לעומק של 1.5 מטר. החפרפרת הייתה מקושרת לנחתת בכבל בעל אורך של 3 מטר שהיה יכול לגרור את הדגימות בחזרה לנחתת.

ארגונים המעורבים בפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לביגל 2 נוצר אצל פרופסור קולין פילינגר מהאוניברסיטה הפתוחה הבריטית, יחד עם מדענים נוספים, בשיתוף עם אוניברסיטת לסטר. הפרויקט פותח על ידי מספר אקדמאים וחברות בבריטניה. בין הגופים המעורבים בפרויקט:

  • האוניברסיטה הפתוחה הבריטית - הובלת הניסויים המדעיים ויצירת האיגוד של המדענים
  • אוניברסיטת לסטר - ניהול הפרויקט וניהול המשימה, הובלת המטעדים ושילובם
  • חברת אסטריום - גוף התעשייה העיקרי האחראי על בניית הנחתת ושילובה בחללית האם
  • חברת מרטין בייקר - תת-מערכת כניסה לאטמוספירה ושלבי הנחיתה
  • חברת לוגיקה - תוכנת שיוט, כניסה לאטמוספירה ונחיתה
  • חברת סייסיס - המקטע הקרקעי והתוכנה לאחר נחיתה
  • אוניברסיטת ווילס, Aberystwyth - הזרוע הרובוטית
  • חברת מק'לרן - חומרים מרוכבים לפאנלים הסולרים

עלות הפרויקט הייתה בסביבות 40 מיליון דולר מהממשלה הבריטית ועוד 80 מיליון דולר השקעה של התעשייה.[4]

מהלך המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביגל 2 שוגרה על גבי המארס אקספרס מבייקונור ב-2 ביוני 2003, 17:45 UTC. לאחר הגעת החללית למאדים, היא שוחררה במסלול בליסטי לכיוון מאדים ב-19 בדצמבר 2003. ביגל 2 ביצעה שיוט במשך 6 ימים ולאחר מכן נכנסה לאטסמופירה של מאדים בבוקר ה-25 בדצמבר 2003. לנחתת היה מגן חום שהגיע לחימום שיא של 100W לסמ"ר. לאחר האטה באטסמופירה, ובגובה של 200 מטר, נפרס מצנח הנועד להאט את הנחתת. נחיתה בוצעה בשעה 2:45 UTC.

אות שהכל תקין היה אמור להשלח למארס אקספרס לאחר הנחיתה ועוד אחד בבוקר שלאחרת כדי להראות שביגל 2 שרדה את הלילה הראשון על מאדים. לאחר מכן, ביגל 2 הייתה אמורה לפרוס את הזרוע הרובוטית, מצלמה ולהתחיל לחפור דגימות מפני השטח מסביב.

נחיתה בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביגל 2 שוחררה בהצלחה מחללית האם, אולם במהלך נחיתתה של הגשושית, נותק הקשר עם תחנת הקרקע. בחודשים לאחר מכן הצוותים ניסו ליצור קשר עם החללית תוך שימוש במארס אקספרס וב2001 מארס אודיסיי ואנטנות מכדור הארץ. אולם הניסיונות לא צלחו, והוכרז רשמית על כישלון המשימה ב-6 בפברואר 2004.[5]

חקירה נוספת ב-2005 העלתה השערה כי ביגל נחתה באזור Isidis Planitia במאדים, והיה חשד שקרתה תקלה במהלך הנחיתה,[6] לדוגמה, אם האסטמופירה הייתה דלילה מכצפוי, הירידה הייתה מהירה מידי והמצנחים לא הספיקו להאט בזמן.[7]

ועדת החקירה הרשמית של סוכנות החלל האירופאית ושל סוכנות החלל הבריטית הגיעה למסקנה כי ניהול לא תקין וחוסר הקצאה של כספים לפרויקט, כמו גם לפחות מידי השקעה בבדיקות לפני השיגור.[8]

מציאת אתר נחיתת החללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2003 ו-2015 גורלה של הביגל 2 היה לא ידוע. בינואר 2015, צילומים מחללית הMRO איתרו את הביגל 2 על פני השטח במאדים.[8] טכנולוגיה חדשה ועיבוד נוסף של צילומים אפשרו באפריל 2016 לראות את הנחתת בדיוק גבוה יותר. מניתוח הצילומים ניתן לראות שהפאנלים הסולרים של הנחתת לא נפרשו במלואם, ובכך מנעו פריסה של האנטנה ואפשרות ליצרת קשר.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביגל 2 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מידע על ביגל 2, כחלק מתיק המידע לתקשורת לקראת השיגור
  2. ^ "Mars Orbiter Spots Beagle 2, European Lander Missing Since 2003". New York Times. Associated Press. 16 בינואר 2015. בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2015. 
  3. ^ אודות ביגל 2 באתר סוכנות החלל האירופית
  4. ^ Wardell, Jane (24 במאי 2004). "Beagle Mission Hampered by Funding, Management Problems". Space.com. Associated Press. אורכב מ-המקור ב-23 May 2009. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2009. 
  5. ^ "UK and ESA announce Beagle 2 inquiry". ESA. 11 בפברואר 2004. 
  6. ^ "Possible evidence found for Beagle 2 location". ESA. 21 בדצמבר 2005. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2009. 
  7. ^ Hogan, Jenny (8 במרץ 2004). "Beagle 2 may have sped to its death". New Scientist (Reed Business Information Ltd.). אורכב מ-המקור ב-18 March 2004. 
  8. ^ 8.0 8.1 Amos, Jonathan (16 בינואר 2015). "Lost Beagle 2 probe found 'intact' on Mars". BBC. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2018. 
  9. ^ האם מצאו את ביגל 2? אמלי לוקדוואלה, הPlanetary society, 16 בינואר 2015