ביואורגונומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביואורגונומי (ידועה גם בשמות ביורגונומי וביו-אנרגיה שימושית) היא שיטת טיפול אלטרנטיבית שפותחה על ידי רפי רוזן והמבוססת על תאוריה של הפסיכיאטר הגרמני וילהלם רייך, שהיה תלמידו של זיגמונד פרויד. השיטה אינה מבוססת על ממצאים מדעיים ואף סותרת אותם. אין תימוכין כי השיטה אכן עובדת.

מקורות הביואורגונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מרעיונותיו של זיגמונד פרויד לגבי מבנה האישיות שאבו את השראתם מחוק שימור האנרגיה. אולם, בסופו של דבר, הפסיכואנליזה שהתגבשה מרעיונותיו של פרויד לא כוללת חלק זה של רעיונותיו.

בשנות השלושים של המאה ה-20 טען הפסיכיאטר הגרמני וילהלם רייך, אחד מתלמידיו של זיגמונד פרויד, כי גילה אנרגיה הפועלת בתוך גוף האדם ובסביבתו. רייך טען כי מחסור או פגיעה באנרגיה זו – שזכתה לשם "אורגון" – מוביל לבעיות פיזיות ורגשיות של האדם, וכי שיקום שדות האנרגיה פותר את אותן בעיות.

חבורת הפסיכואנליטיקאים שהתגבשה סביב פרויד, דחתה רעיונות אלה ורייך הוצא מחוץ לקבוצה בטעון כי הוא עוסק במיסטיקה ולא במדע. בהמשך, הממסד המדעי והטיפולי בכללו התנגד לתאוריות של רייך. לאחר שהיגר לארצות הברית, רייך החל לבצע ניסויים, ולפי תוצאות ניסוייו ותגליותיו, פיתח מכשירים המבוססים על אנרגיית האורגון.

רייך הועמד למשפט לאחר שהפר צו של ה-FDA שאסר עליו לפרסם שמכשירים שבנה מסוגלים לרפא מחלות, דבר המנוגד לחוק. רייך הורשע ונכלא לשנתיים. בזמן שהיה כלוא המשיך לפתח את המצאותיו, ולבצע ניסויים. מעט לפני מועד השחרור, נפטר רייך בשל התקף לב. וכל הכתבים והרשימות שכתב בכלא, נשרפו על פי הוראת מנהל הכלא ונחשבים אבודים.

רפי רוזן והביורגונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפי רוזן, חבר קיבוץ הסוללים, התוודע לכתביו של רייך בשנות החמישים של המאה ה-20. רפי רוזן הגה את טכניקת העפעוף – כלי האבחון שבו משתמשת שיטת הביואורגונומי. בספרו "החוש השביעי והמציאות שמעבר", תיאר רוזן את הטכניקה והסביר כי זוהי יכולת שכל אדם מסוגל לרכוש ולשלוט בה. הוא טען כי שדות האנרגיה של הגוף משפיעים על שריר העין, ודרך תנועתו ניתן לזהות את מקור הבעיה הפיזית או הרגשית של האדם. בנוסף, טוען רוזן כי לכל אדם יש "משלים אנרגטי". בדרך-כלל המשלים האנרגטי של נשים הוא גבר, ולגברים יש משלימה אנרגטית. בין משלימים אנרגטיים קיימת "תלות אנרגטית".

עקרונות הטיפול הביואורגונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. לכל אורגניזם – בני אדם, בעלי חיים וצמחים – יש שדה אנרגטי. פגיעה בשדה האנרגטי גורמת לקשיים ולמצוקות.

ב. הטיפול הביואורגונומי מבוסס על ערבול משלימים אנרגטיים – פעולה המתקנת את השדה האנרגטי של המטופל בעזרת שדה האנרגיה של המשלים האנרגטי שלו.

ג. חוסר שדות אנרגטיים נובע מחמש סיבות אפשריות: פציעה של איבר בגוף, פגיעה בנקודות פתיחה של איבר (נקודות פתיחה הן צינורות המשמשים להעברת אנרגיה לאיבר), פחדים, טראומות והפרעות אנרגטיות.

ד. גם פציעות, פחדים, טראומות והפרעות אנרגטיות של האבא, האמא, המשלים האנרגטי או גלגולים קודמים של המטופל גורמים לחוסר שדות אנרגטיים.

ה. העפעוף הוא הטכניקה שבאמצעותה מאבחנים את מקור החוסר בשדות אנרגטיים, ומזהים את הטיפול המתבקש לשיקום שדות האנרגיה.