ביוציד

ביוציד (מקור השם מיוונית עתיקה, biosis: "חיים", cide: מלטינית "להרוג") מוגדר על ידי החקיקה האירופאית כחומר כימי או גורם מיקרואוביאלי שנועדו לקטול, להרתיע, או להפוך אורגניזם מזיק לבלתי מזיק. הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA) מגדירה ביוציד כ"קבוצה מגוונת של חומרים רעילים הכוללת חומרים משמרים, קוטלי חרקים, חומרי חיטוי וחומרי הדברה המשמשים לשליטה באורגניזמים המזיקים לבריאות האדם או בעלי-חיים, הגורם לנזק למוצרים טבעיים או מיוצרים". ההגדרה של ארצות הברית מתייחסת למוצרים להגנת הצומח ותרופות וטרינריות.[1][2]
תכשירים ביוצידיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכשירים ביוצידיים מכילים תערובת של החומר הפעיל שמטרתו קטילה, וכימיקלים הנלווים לחומר הפעיל. החומרים הפעילים הם לרוב תרכובות כימיות או מיקרואורגניזמים. תכשירים ביוצידיים מכילים חומר פעיל אחד או הרכבים של יותר מחומר אחד המגדיל את ספקטרום הפעילות הביוצידית.[3] הם עשויים להכיל גם חומרים לא פעילים המבטיחים את יעילות המוצר ומקנים למוצר הסופי תכונות פיזיקליות כימיות ורצויות, כגון, pH, צמיגות, צבע וריח. החומרים הפעילים בתכשירים השונים בעלי רעילות גבוהה יחסית. קיימים גם חומרים פעילים בעלי רעילות נמוכה, לדוגמה, גז הפחמן חד-חמצני, שפעילותו הביוצידית מגיעה לידי ביטוי במערכות סגורות. במקרה זה, המוצר הביוצידי הוא שילוב של החומר הפעיל והמכשור המבטיח את הפעילות של הגז במערכת סגורה הגורמת לחנק של המכרסמים על ידי הגז. דוגמה נוספת למוצרים ביוצידיים העומדים לרשות הצרכנים הם פריטים המוספגים בביוצידים, כגון בגדים וצמידי-יד ספוגים בקוטלי חרקים, וגרביים ספוגים בחומרים אנטיבקטריאליים.[4] הפעילות הביוצידית היא פונקציה של מפל נדידת הביוציד מן הפריט אל העור.
סיווג ביוצידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי התקן האירופאי (EU), מוצרים ביוצידיים מחולקים ל-22 סוגים המסווגים באותיות PT. הסיווג הוא בהתאם ליעוד שלהם, המעוגן בתקנה למוצרים ביוצידיים 528/2012 (BPR),[5] לפי חלוקה לארבע קבוצות עיקריות: חומרי חיטוי, חומרים משמרים, חומרי הדברה ומוצרים ביוצידיים אחרים. חומר חיטוי מסוים עשוי להשתיך לשתי קבוצות יעוד. חומרי חיטוי למשל, מכילים מוצרים לשימוש להיגיינה אנושית (PT1) והיגיינה וטרינרית (PT3), חומרים משמרים מכילים חומרים משמרים לעץ (PT8), חומרים להדברה מכילים קוטלי מכרסמים (PT14) וחומרים דוחים ומושכים חרקים (PT19), בעוד שמוצרים ביוצידיים אחרים מכילים תכשירים נוגדי זיהום (PT21). ניתן להשתמש בחומר פעיל אחד במספר סוגי מוצרים, למשל סולפוריל פלואוריד (אנ') המאושר לשימוש כחומר משמר עץ (PT8)[6] וכן כחומר קוטל חרקים (PT18).[6]
התקנה מתירה הוספת ביוצידים לחומרים נוזלים, כגון, סוגים מסוימים של תרכובות אמוניום רבעוניות (אנ') המוספות למי בריכה או למערכות מים תעשייתיים כקוטלי אצות.
היות שאין זה מעשי לאחסן ולהשתמש בגז כלור רעיל לקטילת מיקרואורגניזמים במים, נעשה שימוש בשיטות חלופיות להוספת הכלור הפעיל. אלה כוללים תמיסות היפוכלוריט (אנ'), המשחררות כלור באופן הדרגתי למים, ותרכובות כמו נתרן דיכלורו טריאזינון (אנ'). תרכובות אלו יציבות בעודן מוצקות וניתן להשתמש בהן בצורת אבקה, גרגירים או טבליות. כאשר המוצרים מוסיפים בכמויות קטנות למי בריכה או למערכות מים תעשייתיים, אטומי הכלור עוברים הידרוליזה ויוצרים חומצה תת-כלורית (HOCl) הפועלת כביוציד כללי הקוטל חיידקים ואצות על ידי חיצון.
הסיווג של ביוצידים המבוצע במערכת של Business process re-engineering, כולל 22 סוגי מוצרים המסווגים בארבע קבוצות. מספר סוגים מורכבים ממספר תתי-קבוצה:[7][8]
קבוצה מס 1: חומרי חיטוי ומוצרים ביוצידיים כלליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוג מוצר 1: מוצרים ביוצידיים להיגיינה אנושית[9]
- סוג מוצר 2: חומרי חיטוי באזור סביבה אישית וסביבה ציבורית[10]
- סוג מוצר 3: מוצרים ביוצידיים להיגיינה וטרינרית[11]
- סוג מוצר 4: חומרי חיטוי של מזון ומשקאות[12]
- סוג מוצר 5: חומרי חיטוי למי-שתייה[13]
קבוצה מס 2: חומרים משמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוג מוצר 6: חומרים משמרים למזון משומר Food and drink preservation fluids[14]
- סוג מוצר 7: חומרים משמרים לביופילמים
- סוג מוצר 8: חומרים משמרים לעץ (Wood preservatives)
- סוג מוצר 9: חומרים משמרים לסיבים, עור, גומי וחומרים שעברו פולימריזציה
- סוג מוצר 10: חומרים משמרים לבנייה Masonry preservatives[15]
- סוג מוצר 11: חומרים משמרים למערכות קירור ומערכות מים[16][17]
- סוג מוצר 12: קוטלי מיקרואוארניזמים יוצרי ריר (Slimicide)
- סוג מוצר 13: חומרים משמרים נוזליים לעיבוד מתכת Metal-working preservatives[18]
קבוצה מס 3: חומרי הדברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוג מוצר 14: קוטלי מכרסמים (Rodenticide)
- סוג מוצר 15: קוטלי עופות (Avicides)
- סוג מוצר 16: קוטלי רכיכות (Molluscicide)
- סוג מוצר 17: קוטלי דגים (Piscicide)
- סוג מוצר 18: קוטלי חרקים, קוטלי כנימות (Acaricide), ומוצרים להדברת פרוקי-רגליים אחרים
- סוג מוצר 19: חומרים דוחים (Repellents) ומושכים
- סוג מוצר 20: שליטה בבעלי-חוליות אחרים
קבוצה מס 4: מוצרים ביוצידיים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוג מוצר 21: מוצרי צמדה ימית (ביופאולינג)
- סוג מוצר 22: מוצרים נוזליים לחניטה ופחלוץ
שימוש בביוצידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוצידים נמצאים בשימוש נפוץ ברפואה, בחקלאות, ביערנות ובתעשייה. חומרים ומוצרים ביוצידיים משמשים גם כחומרי חיטוי בנסיבות שונות. כלור פעיל, למשל, משמש כביוציד בעל חיי מדף קצרים יחסית, בטיפול במים תעשייתיים וכחומר חיטוי בבריכות שחייה. ביוצידים רבים הם סינתטיים, אך ישנם גם ביוצידים המסווגים כביוצידים טבעיים, שמקורם מחיידקים וצמחים.[19] ביוצידים מתחלקים לשתי קבוצות על פי האורגניזם המיועד לקטילה:
חומרי הדברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצת חומרי ההדברה כוללת חומרים המכונים על פי קבוצת היעד לקטילה: קוטלי פטריות (אנ'), קוטלי עשבים (אנ'), קוטלי חרקים, קוטלי אצות (אנ'), קוטלי רכיכות (אנ'), קוטלי כנימות (אנ'), קוטלי דגים (אנ') וקוטלי מכרסמים (אנ').
חומרים אנטי-מיקרוביאליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצת החומרים האנטי-מיקרוביאליים (אנ')[20] כוללת חומרים המיועדים לקטילת מיקרואורגניזמים מקבוצות שונות:
קוטלי חיידקים (אנ'), אנטיביוטיקה, קוטלי נגיפים (אנ'), קוטלי פטריות (אנ'), קוטלי חד-תאיים (אנ'), קוטלי תולעים ,[21] וקוטלי זרע.
תכשירים ביוצידיים עשויים להכיל מספר חומרים פעילים המותאם ליעד הטיפול. לדוגמה, תכשירים המיועדים לטיפול בביופילמים אשר ידוע כי הם עשויים להכיל תערובת של אוכלוסיות מיקרוביאליות מגוונות של חיידקים, שמרים, פטריות ואצות.[22]
חקיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החקיקה העולמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסגרת הרגולטורית של האיחוד האירופי עבור ביוצידים אשר הוגדרה על ידי הוראה 98/8/ EC Biocidal Products Directive הוחלפה בשנת 2012 על ידי תקנה למוצרים ביוצידיים 528/2012 (BPR),[23] ונכנסה לתוקף ב-17 ביולי 2012, עם תאריך יישום של 1 בספטמבר 2013. מוצרים ביוצידיים מחייבים אישור על ידי הרגולטור, כדי להיות מאושרים לשיווק. הרשויות המוסמכות של המדינות החברות באיחוד האירופי אחראיות על הערכה ואישור של החומרים הפעילים המצויים בביוצידים. ה-BPR פועל לפי כמה מהעקרונות שנקבעו קודם לכן במסגרת תקנת REACH,[24] של רישום, הערכה, הרשאה והגבלות של כימיקלים. תיאום תהליך הערכת הסיכונים עבור REACH ו-BPR מוטל על הסוכנות האירופית לכימיקלים (ECHA),[25] המבטיחה הרמוניזציה ושילוב של מתודולוגיות אפיון הסיכונים בין שתי התקנות. חקיקת הביוצידים שמה דגש על הפיכת הרגולציה לתואמת את הכללים והדרישות של ארגון הסחר העולמי (WTO) ומערכת הסיווג והתיוג העולמי של כימיקלים (GHS), Global Classification Database - Find Harmonized System Codes וכן הרמוניזציה עם תוכנית ה-OECD בנושא שיטות בדיקה. חילופי מידע מחייבים שימוש בתבניות הרמוניות של ה-OECD המיושמות ב-IUCLID.[25][26][27][28]
ביוצידים רבים נמצאים בארצות הברית בפיקוח במסגרת חוק ההדברה הפדרלי (FIFRA).[29] חלקם מצויים במסגרת חוק המזון, התרופות והקוסמטיקה הפדרלי,[30] הכולל מוצרים להגנת הצומח. באירופה, המוצרים להגנת הצומח יוצאים לשוק הצרכני במסגרת רגולטורית המנוהלת על ידי הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA).[31]
החקיקה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום תכשירי הדברה מנוהל באגף כימיה בשירותים להגנת הצומח והביקורת בישראל. האגף עוסק ברישוי תכשירים לשימוש חקלאי על פי קריטריונים של יעילות בהדברת נגעים, טיפול בפגעים ובטיחות לאדם ולסביבה. בנוסף, נקבעות רמות לשאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית ומספר ימי המתנה הנדרשים בין השימוש האחרון בתכשיר לאסיף היבול.[32] משנת תשכ"ב- 1962 קיים צו פיקוח על מצרכים ושירותים (תכשירים להדברת מזיקים לאדם). קיימות הוראות לעניין ייצור וייבוא של ביוצידים במסגרת מוצרים המיועדים לחיטוי גוף האדם או מוצרים לדחיית מזיקים לשימוש על גוף האדם מעוגנים בחקיקה לפי פקודת הרוקחים (מס' 35), התשפ"ג-2023- הוראות לעניין ייצור וייבוא של ביוצידים המסתמכת על ה תקנה האירופאית 528/2012, Biocidal Products Regulation BPR. בכל שנה מתפרסם דוח שאריות חומרי הדברה בפרות וירקות מקומיים שמטרתה בדיקת העמידה בתקנים הישראלים לשאריות חומרי הדברה.[33][34] הפיקוח על שאריות חומרי הדברה במזון נעשה על ידי משרד הבריאות הישראלי, על ידי בדיקת רמות מותרות של שאריות חומרי הדברה. ניטור רמות של שאריות חומרי הדברה מבוצע על ידי משרד החקלאות לתוצרת טריה בשדה ועל ידי משרד הבריאות כמחסום שני, לתוצרת משווקת.[35][36]
הביוצידים כגורמי סיכון הבריאות והסביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוצידים מהווים סיכון משמעותי לבריאות האדם ולרווחתו המחייבת זהירות רבה למשתמשים. קיימים כללי בטיחות מוגדרים לשימוש בביוצידים המחייב לבוש בבגדי מגן והצטיידות בציוד מתאים בעת השימוש. לשימוש בביוצידים עלולות להיות גם השפעות שליליות משמעותיות על הסביבה הטבעית. לדוגמה, שימוש בצבעים המשמשים לצביעת החלק התחתון של כלי שיט מסחריים ופנאי (יאכטות). צבעים אלה הם על בסיס טריבוטילטין (אנ') אשר נועד למנוע התפתחות של מיקרוארגניזמים בחלקים הטבולים במים, בייחוד התחתית. נמצא שצבעים אלה בעלי השפעות חמורות וארוכות טווח על מערכות אקולוגיות ימיות והם אסורים לשימוש במדינות רבות, אם כי לעיתים יש עדיין המשתמשים בהם למטרה זו.[37]
הערכת סיכונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל תכונותיהם הפנימיות ודפוסי השימוש, ביוצידים עשויים לגרום להשפעות שליליות בבני-אדם, בבעלי-חיים ועל הסביבה ולכן יש להשתמש בהם בזהירות. לדוגמה, נוגדי הקרישה המשמשים להדברת מכרסמים גרמו לרעילות במיני בעלי חיים שאינם המטרה, כמו עופות טורפים. בשל זמן מחצית החיים הארוך שלהם, הם עשויים להשפיע בעקיפין על מינים שאינם המטרה בעקבות טריפה של גורמי המטרה. הוכח כי פירטרואידים (אנ') המשמשים כקוטלי חרקים גורמים להשפעות לא רצויות על סביבה, בשל פעולתם הרעילה הלא ספציפית, וגורמים להשפעות רעילות גם לאורגניזמים מימיים שונים.
לאור השפעות שליליות אפשריות, וכדי להבטיח הערכת סיכונים וניהול סיכונים מותאמים, הוקמה המסגרת הרגולטורית של האיחוד האירופי עבור ביוצידים במטרה להבטיח רמה גבוהה של הגנה על בריאות האדם ובעלי החיים והגנה על הסביבה. לשם כך, נדרשת הערכת סיכונים של מוצרים ביוצידים לפני הוצאתם לשוק. מרכיב מרכזי בהערכת הסיכונים של המוצרים הביוצידים הן הוראות השימוש המגדירות את המינון, אופן השימוש ומספר השימושים המותרים, ובכך להגדיר את חשיפת האדם והסביבה לחומר הביוצידי.
בני אדם עלולים להיחשף למוצרים ביוצידיים בדרכים שונות, בעבודה ובמסגרות ביתיות. מוצרים ביוצידיים רבים מיועדים למגזרים תעשייתיים או לשימושים מקצועיים בלבד, בעוד שמוצרים ביוצידים אחרים זמינים בדרך כלל לשימוש פרטי על ידי משתמשים לא מקצועיים. בנוסף, חשיפה פוטנציאלית של מי שאינם משתמשים במוצרים ביוצידיים, דהיינו, הציבור הרחב, עשויה להתרחש בעקיפין, למשל דרך מי השתייה או שרשרת המזון וכן דרך חשיפה אטמוספירית וסביבת מגורים. ישנה סכנה חריגה בחשיפה של תת-אוכלוסיות פגיעות, כגון קשישים, נשים בהריון וילדים, חיות מחמד וחיות בית. החשיפה לביוצידים עשויה להתרחש על ידי שאיפה, מגע עורי ובליעה. ועל ידי בליעת מזון, מי שתייה, אזור מגורים ותלויה במשך זמן החשיפה, הרמה, והתדירות.
כאשר חומר פעיל ביוצידי מתועד ברשימת החומרים הפעילים, המפרט שלו הופך למקור ייחוס של החומר פעיל. הסביבה יכולה להיחשף ישירות עקב שימוש בסביבה החיצונית בביוצידים או כתוצאה משימוש באזורים הפנימיים, ושחרור למערכת הביוב לאחר ניקוי רטוב של חדר שבו נעשה שימוש בביוציד. הביוציד ששוחרר למערכת הביוב יכול לעבור טיפול במפעל טיהור שפכים (STP) ובהתבסס על תכונותיו הכימיות הפיזיקליות, להפרידו בבוצה או להגיע למים עיליים וכדומה. הערכת סיכונים לסביבה מתמקדת בהגנה על האוויר, המים והקרקע. המגוון הגדול ביישומים ביוצידיים מוביל לתרחישי חשיפה מסובכים שצריכים לשקף את השימוש המיועד ואת מסלולי הפירוק האפשריים, על מנת לבצע הערכת סיכונים מדויקת לסביבה. סיכונים נוספים נוספים הם הפרעה אנדוקרינית, והרעלה משנית.
הערכת רעילות תערובות של חומרים פעילים במוצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצרים ביוצידיים מורכבים לרוב מתערובות של חומר פעיל אחד או יותר יחד עם מייצבים, חומרים משמרים וחומרי צבע. מאחר שחומרים אלה עשויים לפעול בשילוב, הערכת הסיכון מכל אחד מהחומרים הללו בלבד עלולה להזניח את הסיכון האמיתי של המוצר בכללותו. ישנם מספר מושגים זמינים לניבוי השפעת תערובת על בסיס רעילות וריכוזים ידועים של הרכיבים הבודדים. גישות להערכת רעילות תערובת למטרות רגולטוריות דוגלות בדרך כלל בהנחות של השפעות תוספות. למעשה, כל חומר בתערובת תורם להשפעה ביוצידית של התערובת ביחס ישר לריכוזו ולעוצמתו.[38]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ OCSPP US EPA, Biopesticides, www.epa.gov, 2015-08-31 (באנגלית)
- ^ "AFSCA – Production végétale: Produits phytopharmaceutiques". favv-afsca.be. נבדק ב-2022-08-27.
- ^ A kind of Pesticidal combination, נבדק ב-2025-02-26
- ^ ProductIP, Biocides and preservatives for textiles -, www.productip.com (באנגלית)
- ^ Regulation (EU) 528/2012 (EU BPR), www.cirs-group.com, 2021-08-23 (באנגלית)
- ^ 1 2 OCSPP US EPA, Sulfuryl Fluoride, www.epa.gov, 2021-05-07 (באנגלית)
- ^ REGULATION (EU) No 528/2012 OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE COUNCIL of 22 May 2012 concerning the making available on the market and use of biocidal products, נבדק ב-20 בדצמבר 2012
{{citation}}
: (עזרה) - ^ "REGULATION (EU) No 528/2012 OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE COUNCIL of 22 May 2012 concerning the making available on the market and use of biocidal products". Official Journal of the European Union. 27 ביוני 2012.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Types of biocidal products - Biocide, biocide.be
- ^ Product-types - ECHA, echa.europa.eu (באנגלית בריטית)
- ^ Overview - European Commission, health.ec.europa.eu, 2024-06-05 (באנגלית)
- ^ Biocides, Institute of Food Science and Technology, 2021-01-11 (באנגלית)
- ^ Terry M. Williams, Isothiazolone Biocides In Water Treatment Applications, OnePetro, 2004-03-28
- ^ Preservation technologies for liquid food, www.tetrapak.com (באנגלית)
- ^ BEECKsche Farbwerke GmbH, Building Preservatives, www.beeck.com (באנגלית)
- ^ Preservatives, Biocides for Europe (באנגלית אמריקאית)
- ^ Product Type 11: Preservatives for liquid-cooling and processing systems | NANOLAB | Turkey's Most Branches Testing Laboratory, www.biyosidalanaliz.com
- ^ P. S. K. Lee, Preservation of metalworking fluids, Dordrecht: Springer Netherlands, 1995, עמ' 284–310, ISBN 978-94-011-0621-4. (באנגלית)
- ^ "Lemon juice as a natural biocide for disinfecting drinking water", Bull Pan Am Health Organ, 28 (4): 324–30, בדצמבר 1994, PMID 7858646
{{citation}}
: (עזרה) - ^ Disinfectant | Antiseptic, Germicide, Sanitizer | Britannica, www.britannica.com, 2024-12-28 (באנגלית)
- ^ Will Manley, Katharine Foot, Andrew Davis, vermicide, Oxford University Press, 2019-03-21, ISBN 978-0-19-965440-6. (באנגלית)
- ^ C. W. Keevil, C. W. Mackerness, Jennifer S. Colbourne, Biocide treatment of biofilms, International Biodeterioration, Special Issue: Biocides 26, 1990-01-01, עמ' 169–179 doi: 10.1016/0265-3036(90)90057-E
- ^ Regulation - 528/2012 - EN - EUR-Lex, eur-lex.europa.eu (באנגלית)
- ^ REACH Regulation - European Commission, environment.ec.europa.eu, 2024-12-19 (באנגלית)
- ^ 1 2 Homepage - ECHA, echa.europa.eu (באנגלית בריטית)
- ^ Better policies for better lives, OECD (באנגלית)
- ^ "Home – IUCLID". iuclid6.echa.europa.eu. נבדק ב-13 באפריל 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Understanding BPR - ECHA, echa.europa.eu (באנגלית בריטית)
- ^ OECA US EPA, Federal Insecticide, Fungicide, and Rodenticide Act (FIFRA) and Federal Facilities, www.epa.gov, 2013-09-10 (באנגלית)
- ^ Office of the Commissioner, Federal Food, Drug, and Cosmetic Act (FD&C Act), FDA, 2018-11-03 (באנגלית)
- ^ EFSA | Science, safe food, sustainability, www.efsa.europa.eu, 2021-07-13 (באנגלית)
- ^ https://www.gov.il/he/departments/topics/licensing_pesticides/govil-landing-page, www.gov.il
- ^ משרד החקלאות וביטחון המזון, סקר שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית מקומית לאורך השנים, באתר https://www.gov.il/he/pages/sekersheriutyears, 2024
- ^ השירותים להגנת הצומח, [משרד החקלאות וביטחון המזון דוח שאריות חומרי ההדברה בפירות וירקות מקומיים], באתר https://www.gov.il/he/pages/pesticide_remnant2023, 2023
- ^ שרות המזון הארצי, [שרות המזון הארצי מזהמים במזון וחומרי הדברה], באתר https://www.gov.il/he/pages/contaminants?chapterIndex=2, 2022
- ^ שרות המזון הארצי, [שרות המזון הארצי סיכום וניתוח תוצאות ניטור חומרי הדברה במזון בישראל בשנים 2021–2023], באתר https://www.gov.il/BlobFolder/reports/analysis-pesticide-residues-monitoring-food-israel-2021-2023/he/files_publications_units_food_control_services_analysis-pesticide-residues-monitoring-food-israel-2021-2023.pdf, 2023
- ^ Leahy, Stephen (10 במרץ 2005). "Shark Skin Inspires Ship Coating". Wired. נבדק ב-22 באפריל 2020.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Backhaus, Thomas; Altenburger, Rolf; Faust, Michael; Frein, Daniel; Frische, Tobias; Johansson, Per; Kehrer, Anja; Porsbring, Tobias (2013-02-28). "Proposal for environmental mixture risk assessment in the context of the biocidal product authorization in the EU". Environmental Sciences Europe. 25 (1). doi:10.1186/2190-4715-25-4. ISSN 2190-4707.