ביזרטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביזרטה
بنزرت
Bizerte port.jpg
נמל ביזרטה
מדינה תוניסיהתוניסיה  תוניסיה
שטח 34 קילומטר רבוע
גובה 4 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 142,966 (נכון ל־2014)
קואורדינטות 37°16′00″N 9°52′00″E / 37.2666666666667°N 9.86666666666667°E / 37.2666666666667; 9.86666666666667קואורדינטות: 37°16′00″N 9°52′00″E / 37.2666666666667°N 9.86666666666667°E / 37.2666666666667; 9.86666666666667
אזור זמן UTC +1
http://www.commune-bizerte.gov.tn

ביזרטה או בנסרטערבית: بنزرت) היא עיר בחופה הצפוני של תוניסיה, מול האי סיציליה, במרחק 140 קילומטר ממנו. העיר חולשת על המעבר מהחלק המזרחי של הים התיכון אל חלקו המערבי, ומשום כך הפכו אותה הצרפתים למבצר ולנמל ימי וצבאי גדול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה לפני הספירה על ידי הפיניקים בני צור, ונקראה אז "היפוזריטוס" ו"דיהריטוס". מהכנענים עברה העיר לרומים, ומהם, במאה ה-7 לערבים. במאה ה-16 נכבשה ביזרטה על ידי הספרדים. בשנת 1881 כבשו את ביזרטה הצרפתים ובנו בה מתקנים צבאיים ונמל שנפתח ב-1895[1].

ביזרטה העתיקה מוקפת חומה ונמצאת, יחד עם הנמל, בחלקה הצפוני של העיר. העיר החדשה, על מבצריה ונמליה החדישים, שוכנת בחלק הדרומי של ביזרטה.

בזמן מהפכת אוקטובר עבר הצי הרוסי הקיסרי (שהיה לבן בעיקרו) לעיר ושם נותר עד סוף המהפכה.

על פי תנאי כניעת צרפת במאי 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה, היה על הצי הצרפתי בביזרטה להתפרק מנשקו והנמל היה אמור להשאר מחוץ לקרבות[2]. בראשית 1941, לצורך מעבר כוחות גרמניים מצרפת לתוניסיה, בקשה גרמניה להשתמש בנמל ביזרטה, אך ממשלת וישי סרבה[3]. במהלך שנת 1941 היה השימוש בנמל ביזרטה לנושא דיון מתמיד בין גרמניה לממשלת וישי[4]. בנובמבר 1941 הודח מקסים וייגאן מתפקידו כמושל צפון אפריקה הצרפתית מטעם ממשלת וישי, ובכך נפתח הדרך לפתיחת הנמל לשימוש הגרמנים[5][6]. בתחילה ניתן לגרמנים להשתמש רק בשדות האוויר של ביזרטה[7].

הגרמנים שכבשו את העיר בשנת 1942 הפכו אותה לנקודת משען של הצבא הגרמני בצפון אפריקה. בנובמבר 1942 החלו בעלות הברית במתקפה על תוניסיה ולקראת סוף החודש הוציאו את נמל התעופה שלה מכלל שימוש[8][9]. אולם ההתקפה על ביזרטה נדחתה מחשש לאבידות[10]. באפריל 1943, נהדפו הכוחות הגרמניים בתוניסיה אל אזור שסביב ביזרטה ותוניס[11]. בעיתונות נטען שצבאו של רומל אינו מתכוון להתפנות אלא להתבצר כמו בסטאלינגראד. בתחילת מאי 1943 נכבשו תוניס וביזרטה[12].

במאי 1944 הועמד האדמירל דריין למשפט על שמסר את ביזנטה לידי הגרמנים[13].

במאי 1950 עגנה האונייה הישראלית "עכו" בנמל ביזרטה והותקפה בידי מפגינים אנטי-ישראליים שיידו לעברה אבנים[14].

בהסכם על אוטונומיה לתוניסיה שנחתם עם צרפת ב-1955 הושארה ביזרטה תחת שלטון ישיר של צרפת בגלל חשיבות הנמל שלה לצי הצרפתי[15]. אולם לאחר שהמתח בין צרפת ותוניסיה גבר, דרשה תוניס מצרפת לפנות גם את ביזרטה[16]. ביוני 1958 הושגה הסכמה על פינוי הכוחות הצרפתיים מתוניסיה אל ביזרטה[17]. לאחר פינוי הכוחות הצרפתיים אל ביזרטה התקיימו שיחות על ביזרטה[18], אך לא הושגה בהם הסכמה ותוניס דרשה את פינוי ביזרטה[19]. בינואר 1960 הציב בורגיבה אולטימטום לפינוי ביזרטה עד 8 בפברואר 1960[20]. צרפת לא נענתה לדרישה, ובמקום זאת התנהלו מגעים בין המדינות שלא העלו פתרון מוסכם. ביולי 1961 העלה בורגיבה שוב את הדרישה לפינוי ביזרטה[21] ולאחר שדרישתו לא נענתה שם מצור יבשתי על ביזרטה[22]. הצרפתים דרשו מתוניסיה לפנות מיד את המצור ומשלא נענו שלחו כוחות צבא וכוחות אוויר שהשמידו את הביצורים[23][24], הרגו תוניסאים רבים והרסו חלק מהעיר. ב-22 ביולי 1961 הורה מועצת הביטחון על הפסקת אש[25]. באוגוסט 1961 קיבלה עצרת האו"ם החלטה בעניין ביזרטה[26]. בסוף ספטמבר 1961 הושג הסכם על פינוי כוחות צרפת מהעיר ביזרטה ושובם אל הבסיס[27]. ביוני 1962 הוחל בפינוי הבסיסים[28], והפינוי הושלם באוקטובר 1963[29]. בדצמבר 1963 קיימה תוניסיה חגיגות גדולות לרגל פינוי הבסיס[30].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביזרטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביזרטה, המשגב הימי של צרפת, הבוקר, 10 במאי 1943
  2. ^ תנאי רומי לממשלת בורדו, הצופה, 27 ביוני 1940
  3. ^ ביזירטה לא תמסר לגרמנים מכריז וויגאן ברדיו אלג'יר, הבוקר, 9 בפברואר 1941
  4. ^ ביזרטה תימסר לנאצים, המשקיף, 12 באוגוסט 1941
  5. ^ ווייגן פוטר כי התנגד למסירת ביזרטה לגרמנים, המשקיף, 23 בנובמבר 1941
  6. ^ פטן וגרינג נפגשו בצרפת הכבושה, הבוקר, 2 בדצמבר 1941
  7. ^ ביזרטה, חשיבותה וגורלה, המשקיף, 12 בנובמבר 1942
  8. ^ צבא־הברית העמיק את הטריז ביו טוניס וביזרטה, המשקיף, 2 בדצמבר 1942
  9. ^ הפצצות יומם ולילה על טוניס וביזרטה, הבוקר, 4 בדצמבר 1942
  10. ^ על מה נדחה כבוש ביזרטה, דבר, 17 בינואר 1943
  11. ^ תחום השטח בטוניסיה שבידי הציר, הבוקר, 16 באפריל 1943
  12. ^ ביזרטה וטוניס נכבשו בהתקדמות־בזק, המשקיף, 9 במאי 1943
  13. ^ החל משפט דריין באלג'יר, על המשמר, 11 במאי 1944
  14. ^ נוסעי עכו מספרים על ההתפרעות בטוניס, על המשמר, 14 במאי 1950
  15. ^ נחתם הסכם בפאריס על שלטון בית לתוניסיה, מעריב, 29 במאי 1955
  16. ^ שמואל שגבהריב על הבסיס, מעריב, 25 בפברואר 1958
  17. ^ סיכויים להסדר צרפתי־תוניסי, על המשמר, 13 ביוני 1958
  18. ^ צרפת השלימה פינוי כוחותיה מתוניס, חרות, 5 באוקטובר 1958
  19. ^ בורגיבה ידרוש פינוי ביזרטה, חרות, 6 במרץ 1959
  20. ^ בורגיבה דורש מצרפת לפנות את בסיס ביזרטה, דבר, 26 בינואר 1960
  21. ^ בורגיבה דורש מדה־גול שצרפת תפנה את ביזרטה, חרות, 16 ביולי 1961
  22. ^ צבא תוניס שם מצור על ביזרטה, מעריב, 19 ביולי 1961
  23. ^ הצרפתים פרצו את מצור ביזרטה, מעריב, 21 ביולי 1961
  24. ^ הרוגים רבים בקרבות והפצצות בביזרטה, דבר, 21 ביולי 1961
  25. ^ שקט נשתרר הבוקר בביזרטה החרבה בחלקה, מעריב, 23 ביולי 1961
  26. ^ העצרת אישרה את ההחלטה על ביזרטה, דבר, 27 באוגוסט 1961
  27. ^ הסכם צרפתי־טוניסי על פינוי ביזרטה, הצופה, 1 באוקטובר 1961
  28. ^ הוחל בפינוי חלק מבסיס ביזרטה, דבר, 29 ביוני 1962
  29. ^ החייל הצרפתי האחרון יצא מתוניס, הצופה, 16 באוקטובר 1963
  30. ^ בורגיבה: פינוי ביזרטה - פתח לשיתוף־פעולה עם צרפת, דבר, 16 בדצמבר 1963