ביילה פאנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביילה פאנק מאורגן בפאבלות של העיר ריו דה ז'ניירו

ביילה פאנק (baile funk) או בשמו הנפוץ (funky carioca) הוא סגנון מוזיקה וריקוד במוזיקה הפופולרית בברזיל שנוצר בפאבלות של העיר ריו דה ז'ניירו במהלך שנות התשעים. הז'אנר נוצר משילוב של דירטי סאות', מאימי באס, פאנק, דיסקו,היפ-הופ סמבה ,מקצבים אפרו-ברזילאים שונים ומוזיקה אלקטרונית . שמו הנפוץ ביותר של הסגנון הוא פאנקי קריוקה (funky carioca) והוא נקרא כך משום שהוא נוצר על ידי תושבי ריו דה ז'יינרו שמכונים בתרבות הברזילאית "קריוקה".

המקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביילה פאנק התפתח מהפאנק שהיה פופולרי מאוד בשנות השבעים בשכונות העוני של ריו ושינה את אורח החיים המוזיקלי בעיר עם הופעת אמנים כמו בנדה בלאק ריו (banda bleck rio) וטים מיה (tim mia). במהלך שונות השמונים ותחילת שנות התשעים חדר ההיפ-הופ האמריקאי ויצר הזדהות בקרב עניי ריו, לאחר נפילתו של המשטר הצבאי ושיפור בכלכלת ברזיל, אנשים יכלו להצטייד במכשירי הקלטה ועמדות תקלוט וזמרים החלו לאלתר בפריי סטייל על הביטים של מוזיקת הפאנק וההיפ-הופ והוסיפו אליהם מקצבים של סמבה ומוזיקה אפרו-ברזילאית. במהלך הזמן האלמנטים של הפאנק והדיסקו כמו כלי הנשיפה נזנחו לטובת המקצב הבסיסי שעליו אולתרו מילים ושירים פשוטים על אותם ביטים קבועים, ולבסוף הוספה שירה של ממש שהועצמה על ידי מוזיקה אלקטרונית ותקלוט במטרה ליצור מהירות רבה יותר ואפקטים, וליצור רמקסים שונים, למרות הריחוק הרב מהמקור השם עדיין נשאר. במהלך שנות התשעים הסגנון התפתח והתגבש ועסק במחאה ובחיפושים אמנותיים חדשים, לצד שירים בעלי אופי וולגרי מאוד שמדברים על מיניות בצורה ישירה וגסה. מלבד אלה, המוזיקה עוסקת לרוב בנושאים אקטואליים בפאבלות כמו עוני, מוות, חיי פשע, כלי נשק, סמים וזונות והליריקה של השירים מתייחסים לנושאים אלה בצורה ישירה ומתריסה. בשל המקצב הרקיד הביילה פאנק אימץ סגנון ריקוד מיני ופרובקיטבי: הנשים רוקדות במעין שילוב של ריקוד על עמוד שנפוץ במעודני חשפנות, יחד עם יסודות התנועה של ריקוד הסמבה, הבנים גם הם רוקדים באופן פרובקטיבי ונראה כשילוב בין היפ הופ, ברייקדאנס וסמבה.

גם מבחינת האפונה וסגנון הלבוש ישנה השפעה ישירה של ההיפ-הופ האמריקאי ואלה ואימצו את האפונה הזו שמאפיינת בכובעים, לבוש הרחב, בגדי ספורט, הגרפיטי ריקודי הברייק דאנס, עיצוב שיער תכשיטי הזהב ועוד, ואמנים אימצו לעצמם את המראה ואת וההתנהגות הגאנגסטרית.

הפריצה וההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה התרבותית האלימה והמתריסה, יחד עם המוזיקה האקסטטית והרקידה גרמה לפאנקי קירוקה להביא מהפכה מוזיקלית של ממש והסגנון זכה לפופולריות עצומה בקרב המעמדות הנמוכים וגם מחוצה להם. במהלך שנות האלפיים הפאנק קריוקה הלך והתפרסם ופרץ לתודעה ברחבי ברזיל כולה יחד עם אמנים כמו טאטאי קאברה באקו (Tati Quebra Barraco) אמ סי קרטה (mc carta) ועוד רבים אחרים. ב-2005- פרץ הפאנק לתודעה העולמית בזכות הסרט "יחידה עלית " שבו שיר הנושא rap das armas (ראפ של כלי נשק) זכה להצלחה מסחררת בעולם כולו, תעשיית המוזיקה גלגלה מאז למעלה שני מיליארד ריאל. כיום המקצב הרקיד והקליט מושאל על ידי סגנונות אחרים- הזמרת M.I.A משתמשת הרבה בקצב ובאלמנטים של הפאנקי קריוקה לשירה במיוחד באלבום Arular מה שתרם לחשיפתו. למסיבות הפאנק בפאבלות יצא שם של מסיבות פרועות וחושניות והם זוכים היום להתעניינות רבה על ידי תיירים שמגעים לריו, וכיום יש הסעות מאורגנות למסיבות פאנקי בפאבלות ברחבי העיר.

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד ההצלחה הרבה, הפנאקי קריוקה נותר שנוי במחלוקת והוא מעורר רגשות חזקים, במיוחד על ידי המעמדות הגבוהים יותר שבעיניהם הוא נחשב לוולגרי ואלים מאוד ובעל תכנים שבניסטים ולא מוסריים. חלק רואים בו כמוזיקה המזוהה עם כנופיות הפשע השנואות על ידי מרבית האוכלוסייה . בספרות ציבוריות רבות אוסרים לעתים על השמעת פאנקי בגלל התכנים האלימים והבעייתיים הכוללים תיאורים מפורשים וניבולי פה רבים. בעבר הסגנון היה מחתרתי וחתרני מאוד אך בשנים האחרונות הוא עובר תהליך של מסחור ויצאה אל המיינסטרים.