בילי אושן
 | |
| בילי אושן, 2026 | |
| לידה |
21 בינואר 1950 (בן 76) פיזאבאד, טרינידד וטובגו |
|---|---|
| שם לידה | לסלי סבסטיאן צ'ארלס |
| שם במה |
Billy Ocean  |
| מדינה |
טרינידד וטובגו, הממלכה המאוחדת |
| מוקד פעילות | לונדון, הממלכה המאוחדת |
| תקופת פעילות | מ-1969 |
| סוגה | R&B • פופ • נשמה • רגאיי |
| סוג קול |
טנור |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | שירה |
| חברת תקליטים | GTO, אפיק רקורדס, ג'ייב רקורדס, סוני מיוזיק |
| פרסים והוקרה |
חבר במסדר האימפריה הבריטית |
| פרופיל ב-IMDb | |
| האתר הרשמי | |
  | |
לסלי סבסטיאן צ'ארלס (באנגלית: Leslie Sebastian Charles; נולד ב-21 בינואר 1950), המוכר בשם הבמה בילי אושן (Billy Ocean), הוא זמר-יוצר טרינידדי-בריטי. הוא זכה להצלחה בין-לאומית בעיקר בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, בשילוב של R&B, מוזיקת נשמה, פופ ורגאיי.[1]
בין להיטיו הבולטים נמנים "Love Really Hurts Without You", "Caribbean Queen (No More Love on the Run)", "Loverboy", "Suddenly", "When the Going Gets Tough, the Tough Get Going", "There'll Be Sad Songs (To Make You Cry)" ו-"Get Outta My Dreams, Get into My Car". לפי אוניברסיטת וסטמינסטר, הקלטותיו נמכרו ביותר מ-30 מיליון עותקים ברחבי העולם.[2]
בשנת 1985 זכה בפרס גראמי לביצוע הווקאלי הגברי הטוב ביותר ב-R&B על השיר "Caribbean Queen".[3] בשנת 2020 הוענק לו תואר חבר במסדר האימפריה הבריטית (MBE) על תרומתו למוזיקה.[4]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וראשית דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אושן נולד בשם לסלי סבסטיאן צ'ארלס בעיירה פיזאבאד שבטרינידד וטובגו, שהייתה באותה תקופה חלק מאיי הודו המערבית הבריטיים. אביו היה מוזיקאי שניגן בגיטרה וכתב שירי קליפסו, ואושן ציין אותו כאחת מהשפעותיו המוזיקליות הראשונות.[5]
כשהיה בן עשר עברה משפחתו לאנגליה, והתיישבה באזור רומפורד שבמזרח לונדון.[6] בנעוריו החל להופיע במועדונים מקומיים. במקביל עבד כחייט באזור סאוויל רואו שבלונדון.[7]
בתחילת דרכו הופיע בהרכבים מקומיים, בהם Shades of Midnight ו-Dry Ice. בשנת 1971 יצא הסינגל הראשון שלו, "Nashville Rain", תחת השם לס צ'ארלס. בהמשך אימץ את שם הבמה בילי אושן והחל לפעול כאמן סולו.
הפריצה בשנות ה-70
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1976 הוציא אושן את אלבום הבכורה הנושא את שמו, Billy Ocean. הסינגל "Love Really Hurts Without You" הגיע למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי, והיה ללהיטו הגדול הראשון.[8]
מהאלבום יצאו גם הסינגלים "L.O.D. (Love on Delivery)" ו-"Stop Me (If You've Heard It All Before)", שנכנסו אף הם למצעד הבריטי. בשנת 1977 הגיע השיר "Red Light Spells Danger" למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי.
בתחילת שנות ה-80 הוציא את האלבומים City Limit, Nights (Feel Like Getting Down) ו-Inner Feelings, אך הם לא זכו להצלחה מסחרית דומה לזו של להיטיו הראשונים.
הצלחה בין-לאומית בשנות ה-80
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפריצה הבין-לאומית הגדולה של אושן התרחשה בשנת 1984, עם צאת האלבום Suddenly. האלבום הגיע למקום התשיעי במצעד האלבומים הבריטי, ונשאר במצעד במשך 59 שבועות.[9]
הסינגל המוביל, "Caribbean Queen (No More Love on the Run)", הגיע למקום הראשון בארצות הברית ולמקום השישי בבריטניה. הצלחת השיר זיכתה את אושן בפרס גראמי לביצוע הווקאלי הגברי הטוב ביותר ב-R&B. הוא והכותב השותף קית' דיימונד היו מועמדים גם לפרס גראמי לשיר ה-R&B הטוב ביותר.[10]
מהאלבום יצאו גם "Loverboy", שהפך ללהיט בין-לאומי, והבלדה "Suddenly", שהגיעה למקום הרביעי במצעד הסינגלים הבריטי.
בשנת 1986 הוציא את אלבומו Love Zone, שהגיע למקום השני במצעד האלבומים הבריטי.[11] הסינגל "When the Going Gets Tough, the Tough Get Going" שהה במשך ארבעה שבועות במקום הראשון במצעד הבריטי.[12] האלבום כלל גם את "There'll Be Sad Songs (To Make You Cry)", "Love Zone" ו-"Love Is Forever".
בשנת 1988 הוציא את האלבום Tear Down These Walls, שהגיע למקום השלישי בבריטניה. הסינגל המוביל ממנו, "Get Outta My Dreams, Get into My Car", הגיע למקום הראשון בארצות הברית ולמקום השלישי בבריטניה.[13]
המשך הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1989 יצא אלבום האוסף Greatest Hits, שהגיע למקום הרביעי במצעד האלבומים הבריטי.[14] בשנת 1993 הוציא את אלבום האולפן Time to Move On, ולאחריו צמצם למשך מספר שנים את פעילות ההקלטות שלו.
אושן חזר להוציא אלבומי אולפן עם Because I Love You בשנת 2009. בשנת 2013 יצא Here You Are, שכלל בעיקר גרסאות כיסוי לשירים שהשפיעו עליו.
בשנת 2020 הוציא את אלבום האולפן ה-11 שלו, One World, ששילב מוזיקת נשמה, רגאיי, R&B ופופ. האלבום הגיע למקום ה-14 במצעד האלבומים הבריטי.[15]
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1985 זכה בפרס גראמי לביצוע הווקאלי הגברי הטוב ביותר ב-R&B, על "Caribbean Queen (No More Love on the Run)".
- בשנת 2002 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד במוזיקה מטעם אוניברסיטת וסטמינסטר.
- בשנת 2010 קיבל פרס מפעל חיים בטקס פרסי MOBO.
- בשנת 2011 הוענק לו התואר Companion של המכון לאמנויות הבמה של ליברפול, מידי פול מקרטני.
- בשנת 2018 זכה בפרס אייבור נובלו להישג בין-לאומי.
- בשנת 2020 מונה לחבר במסדר האימפריה הבריטית (MBE), על תרומתו למוזיקה.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומי אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1976: Billy Ocean
- 1980: City Limit
- 1981: Nights (Feel Like Getting Down)
- 1982: Inner Feelings
- 1984: Suddenly
- 1986: Love Zone
- 1988: Tear Down These Walls
- 1993: Time to Move On
- 2009: Because I Love You
- 2013: Here You Are
- 2020: One World
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בילי אושן (באנגלית)
בילי אושן, ברשת החברתית פייסבוק
בילי אושן, ברשת החברתית X (טוויטר)
בילי אושן, ברשת החברתית אינסטגרם
בילי אושן, סרטונים בערוץ היוטיוב
בילי אושן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בילי אושן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
בילי אושן, באתר ספוטיפיי
בילי אושן, באתר AllMusic (באנגלית)
בילי אושן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בילי אושן, באתר דיזר
בילי אושן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
בילי אושן, באתר Discogs (באנגלית)
בילי אושן, באתר Songkick (באנגלית)- בילי אושן, באתר SecondHandSongs
בילי אושן, באתר בילבורד (באנגלית)
- בילי אושן, באתר חברת המצעדים הרשמית
- בילי אושן, באתר פרסי גראמי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Billy Ocean – full Official Chart history, Official Charts Company (באנגלית)
- ↑ Honorary Doctor of Music and Caribbean born singer Billy Ocean releases first album in a decade, University of Westminster, 15 בספטמבר 2020 (באנגלית)
- ↑ Billy Ocean – Grammy Awards and Nominations, Grammy Awards (באנגלית)
- ↑ Order of the British Empire – Leslie Sebastian Charles, The Gazette, 28 בדצמבר 2019 (באנגלית)
- ↑ Laura Barnett, Billy Ocean, singer – portrait of the artist, The Guardian, 17 ביולי 2012 (באנגלית)
- ↑ Tina Jackson, Billy Ocean: My family values, The Guardian, 5 ביוני 2010 (באנגלית)
- ↑ Ocean, Billy, Encyclopedia.com (באנגלית)
- ↑ Love Really Hurts Without You – chart history, Official Charts Company (באנגלית)
- ↑ Suddenly – chart history, Official Charts Company (באנגלית)
- ↑ Billy Ocean – Grammy Awards and Nominations, Grammy Awards (באנגלית)
- ↑ Love Zone – chart history, Official Charts Company (באנגלית)
- ↑ When the Going Gets Tough, the Tough Get Going – chart history, Official Charts Company (באנגלית)
- ↑ Get Outta My Dreams, Get into My Car – chart history, Official Charts Company (באנגלית)
- ↑ Greatest Hits – Billy Ocean, Official Charts Company (באנגלית)
- ↑ One World – chart history, Official Charts Company (באנגלית)
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| שירותי הזרמת מדיה | |
| בקרת זהויות |
|