בילעין חביבתי
 | |
| בימוי | שי כרמלי פולק |
|---|---|
| הופק בידי | קלאודיה לוין - קלאודיוס פילמס |
| עריכה |
עמוס פונגר טניה רייכלין |
| מוזיקה | איציק כהן |
| צילום | שי כרמלי פולק, יוני מסי, עימאד בורנאט |
| מדינה |
ישראל  |
| הקרנת בכורה | 13 ביולי 2006 |
| משך הקרנה | 85 דקות |
| שפת הסרט | עברית, ערבית, אנגלית |
| סוגה |
סרט תיעודי |
| פרסים | פרס הסרט הדוקומנטרי בפסטיבל הקולנוע בירושלים, ציון לשבח בפסטיבל רוטרדאם בתחרות של אמנסטי. |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
בילעין חביבתי הוא סרט תיעודי של שי כרמלי פולק אשר יצא לאקרנים בשנת 2006 ומתאר את מאבקם של אנשי הכפר בילעין נגד בניית גדר ההפרדה על אדמותיהם. הגדר מחלקת את אדמות בילעין לשניים, ומותירה כ-1,647 מתוך סך של כ-4,085 דונמים מאדמות הכפר (40%, שכוללות את רוב השטחים החקלאיים שלו) מצידה הישראלי של הגדר.[1] הסרט מביא גם את נקודת המבט של פעילי השמאל הישראלים והאנרכיסטים המסייעים לתושבי הכפר ומתמקד במיוחד בשני אנשים: ווג'יה בורנט ומוחמד.
לפי הסרט, ווג'יה, אב ל-10 ילדים, הוא איכר כבן 50 שבבעלותו כבשים ומטע זיתים, המאבד את רוב אדמותיו בגלל הגדר ומשתתף בהפגנות נגדה. בתחילת האינתיפאדה נפגע בנו, ראני, מכדור של צלף בעמוד השדרה שלו ומאז הוא משותק ברגליו וגר בבית. מאז הפציעה נאסר על ווג'יה להיכנס לתחומי ישראל. בהמשך הסרט ראני מארגן הפגנת נכים נגד הגדר. מוחמד הוא חבר בוועדה העממית של הכפר, ומתאם חלק מהפעילות הלא אלימה כנגד הגדר.
צה"ל אסר על תושבי הכפר להיכנס לתחומי הקו הירוק ביום בו נערכה הקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל הקולנוע בירושלים ב-2006, אולם עקב לחץ ציבורי הותרה לבסוף כניסתם של 22 מהם, פרט לווג'יה, אשר לא הורשה להיכנס.[2]
הסרט זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי בפסטיבל הקולנוע בירושלים וגם זכה בציון לשבח בפסטיבל רוטרדאם, בתחרות של אמנסטי (Films That Matter).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"בילעין חביבתי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "בילעין חביבתי", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "בילעין חביבתי", באתר אידיבי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פסק דין בג"ץ 8414/05
- ^ מרב יודילוביץ', צה"ל אישר: גיבורי "בילעין חביבתי" ישתתפו בהקרנה, באתר ynet, 12 ביולי 2006