ביל ג'נקלו
 | |||||||
| לידה |
13 בספטמבר 1939 שיקגו, אילינוי, ארצות הברית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 2012 (בגיל 72) סו פולס, דקוטה הדרומית, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ויליאם ג'ון ג'נקלו | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות הלאומי הגבעות השחורות, סטרגיס, דקוטה הדרומית, ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
ויליאם ג'ון ג'נקלו (באנגלית: William John Janklow; 13 בספטמבר 1939 – 12 בינואר 2012) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי וחבר במפלגה הרפובליקנית שכיהן כ-16 שנים (5,851 ימים) כמושל דרום דקוטה. הוא בעל הכהונה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, והשלישית באורכה בתולדות ארצות הברית.[1] למעשה, הוא כיהן פעמיים כמושל. בפעם הראשונה כמושל ה-27 (1979–1987) ובפעם השנייה כמושל ה-30 (1995–2003).
בנוסף על תפקיד המושל, ג'נקלו כיהן גם כתובע הכללי ה-25 של דרום דקוטה בשנים 1975–1979. ג'נקלו כיהן גם כשנה בבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא התפטר מהתפקיד בשנת 2004 לאחר שהורשע בהריגה בגין אשמתו בתאונת דרכים קטלנית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'נקלו נולד בשיקגו שבאילינוי. כשג'נקלו היה בן 10 אביו מת מהתקף לב בזמן שעבד כתובע במשפטי נירנברג בגרמניה.[2] אמו חזרה עם המשפחה לארצות הברית, ובשנת 1954 (כשג'נקלו היה בן 15) הם התיישבו בדקוטה הדרומית.[3]
ב-1955 ג'אנגלו התייצב באופן תדיר בפני בית המשפט בעקבות מעשי עבריינות.[4] השופט נתן לו שתי אפשרויות – בית ספר רפורמיסטי או שירות בצבא.[3] ג'נקלו נשר מהתיכון והצטרף לחיל הנחתים האמריקאי ב-1956.[3] את הכשרתו הבסיסית ביצע במחנה פנדלטון שבקליפורניה[5] ולאחר מכן הוכשר כפקיד כוח אדם והוצב בדיוויזיית הנחתים השלישית במחוז אוקינאווה.[6] ג'נקלו נפצע ברגלו בזמן מסירת תותחים לכוחות טייוואנים. כתוצאה מהפציעה הוא שוחרר ב-1959.[4][7][8] בשנת 1999 הוענק לג'נקלו אות כבוד מממשלת טאיוואן.[8]
לאחר השחרור, ג'נקלו החל ללמוד באוניברסיטת דרום דקוטה.[7] הוא שכנע את מנהליו להשאירו במוסד לאחר שגילו שחסרה לו תעודת בגרות – אם ישמור על ציונים טובים.[7] הוא סיים בשנת 1964 תואר ראשון במדעים במנהל עסקים.[7]
לאחר הלימודים ג'נקלו עבד כעורך דין וב-1973 הוא מונה לתובע ראשי באזורו.[9] כשנה לאחר מכן ג'נקלו נבחר לתפקיד התובע הראשי במדינה – תפקיד שבו כיהן עד 1979.
מושל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'נקלו נבחר לראשונה לתפקיד המושל ב-1978. הוא נבחר מחדש בקלות ב-1982 עם 70.9% מהקולות, האחוז הגבוה ביותר בו זכה מושל מכהן בתולדות המדינה. בכך הוא היה הראשון שהשלים שתי כהונות כמושל במדינה.
בנוסף על רפורמות במיסוי, בשנת 1979 חתם ג'נקלו על חוק להשבת עונש המוות במדינה.
לפי החוק, ג'אנגלו נמנע מהתמודדות לכהונה שלישית ב-1986. הוא קרא תיגר על הסנאטור המכהן ג'יימס אבדנור בפריימריז הרפובליקניים. ג'נקלו הפסיד בפריימריז בהפרש של כ-45%–55%.
ב-1998 ג'אנגלו נבחר מחדש לתפקיד המושל. בשתי הכהונות שלאחר מכן הוא הוריד את הארנונה לבעלי בתים וחקלאים ב-30%.[10]
בית הנבחרים של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002 ג'אנקלו התמודד על המושב היחיד של המדינה בבית הנבחרים של ארצות הברית הוא ניצח את המועמדת הדמוקרטית סטפני הרסת' ברוב של כ-180,023 קולות מול 153,656 שהצביעו לדמוקרטים.
התאונה, משפט ומאסר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-16 באוגוסט 2003, ג'אנקלו היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית בעת שרכב ברכבו. ג'אנקלו נסע לאחר תמרור עצור, ופגע ברוכב האופנוע רנדי סקוט, בן 55 ממינסוטה.[11] סקוט נזרק מהאופנוע שלו ונהרג מיד. הרכב של ג'נקלו נסע 300 רגל מעבר לנקודת הפגיעה ופגע בשלט בשדה. ג'נקלו עצמו סבל משבר ביד ודימום במוח. בחקירה שלאחר מכן, גורמים רשמיים קבעו כי ג'נקלו נהג במהירות מופרזת והמשיך לנסוע מעט לאחר תמרור העצור.[12]
ג'נקלו הועמד לדין ב-29 באוגוסט והביע צער על התאונה. משפטו החל ב-1 בדצמבר. להגנתו, עורך דינו אמר כי סבל מהתקף היפוגליקמיה והיה מבולבל.[13] במהלך המשפט התברר שלג'אקלו היו עבירות תנועה רבות בעבר, גם כשכיהן כמושל.[14][15]
ב-8 בדצמבר 2003, ג'אנקלו הורשע על ידי חבר מושבעים במחוז מודי בהריגה מדרגה שנייה וכן בעבירות של נהיגה במהירות מופרזת, אי עצירה בתמרור עצור ונהיגה פרועה.[16] כחודש לאחר מכן הוא התפטר ממושבו בקונגרס.[17] ב-22 בינואר הוא נידון ל-100 ימים בכלא.[18] לאחר כחודש הוא החל לבצע עבודות שירות חלקיות ובכך יצא מהכלא מדי יום.[19] הוא שוחרר ב-17 במאי 2004.[20]
לאחר הקריירה הפוליטית והמאסר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-5 בינואר 2006 בית המשפט העליון של דרום דקוטה קיבל את עתירתו להחזרת רישיונו לעסוק בעריכת דין. לאחר מכן ג'נקלו חזר לעבוד כעורך דין.
ב-4 בנובמבר 2011, הודיע ג'אנקלו במהלך מסיבת עיתונאים כי הוא חולה בסרטן מוח סופני.[21] הוא מת בהוספיס ב-12 בינואר 2012, בגיל 72.[22] המושל דניס דאוגארד הורה להוריד את הדגלים במדינה לחצי התורן.[23] ג'נקלו נקבר בבית הקברות הלאומי בלאק הילס.[24]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביל ג'נקלו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ביל ג'נקלו באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ostermeier, Eric (10 באפריל 2013). "The Top 50 Longest-Serving Governors of All Time". Smart Politics.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Brokaw, Chet (12 בינואר 2012). "Former SD Gov., US Rep. Bill Janklow dead at 72". Associated Press. נבדק ב-21 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Hetland, Cara; Mark Steil (21 בינואר 2004). "He just wants to win". Minnesota Public Radio. נבדק ב-21 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Janklow Found Guilty: The Life and Career of a South Dakota Icon". Argus Leader. Sioux Falls, SD. 9 בדצמבר 2003. p. 8A – via Newspapers.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Services Held Wednesday for Bill Janklow". The Burke Gazette. Burke, SD. 18 בינואר 2012. pp. 1, 3.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "U.S., Marine Corps Muster Rolls, 1798-1958, Entry for William J. Janklow". Ancestry.com. Lehi, UT: Ancestry.com LLC. 22 ביולי 1958. נבדק ב-11 ביולי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 Journal staff (13 בינואר 2012). "Timeline of Bill Janklow's life and career". Rapid City Journal. Rapid City, SD.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Brokaw, Chet (30 בינואר 1999). "Janklow Gets Medal for Taiwan Service". Rapid City Journal. Rapid City, SD. Associated Press. p. 1 – via Newspapers.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Raimo, John (1985). Biographical Directory of the Governors of the United States 1978–1983. Meckler Publishing. p. 287. ISBN 0-930466-62-4.
- ^ Michael Barone, The Almanac of American Politics, (2006), p. 1520
- ^ Steil, Mark (6 באוקטובר 2003). "Randy Scott remembered". Minnesota Public Radio.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Assoc, American Motorcyclist (1 בנובמבר 2003). "American Motorcyclist". American Motorcyclist Assoc. נבדק ב-1 ביוני 2018 – via Google Books.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gumbel, Andrew (10 בדצמבר 2003). "US congressman Janklow faces 11 years in jail for killing motorcyclist in road accident". The Independent. London, UK.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ National Briefing: Plains, "South Dakota: Troubled Driving Record" New York Times, July 1, 2004
- ^ Hetland, Cara. "Son acknowledges Janklow ran stop sign", Minnesota Public Radio, August 19, 2003. Note: In a 1999 speech to the state legislature, Janklow said, "Bill Janklow speeds when he drives - shouldn't, but he does. When he gets the ticket he pays it. If someone told me I was going to jail for two days for speeding, my driving habits would change. I can pay the ticket but I don't want to go to jail. It's that simple."
- ^ Hetland, Cara (9 בדצמבר 2003). "Janklow resigns from House after conviction". Minnesota Public Radio. Saint Paul, MN.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Janklow resigns from House after conviction".
- ^ Law Center (22 בינואר 2004). "Janklow sentenced to 100 days in jail". CNN. Atlanta, GA.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Walker, Carson (23 בינואר 2004). "Former congressman gets jail time for traffic crash". Black Hills Pioneer. Blackfish, SD.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Former Rep. Janklow released from jail". UPI.com. Boca Raton FL. United Press International. 17 במאי 2004.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Bill Janklow has terminal brain cancer - Video Library - The Argus Le…". 17 ביולי 2012. אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2012. נבדק ב-1 ביוני 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nachtigal, Ann (12 בינואר 2012). "Former South Dakota Governor Janklow dies at 72". Reuters. London, UK.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Former South Dakota Governor Janklow dies at 72".
- ^ National Cemetery Administration. "Burial Record, William John Janklow (1939-2012)". Nationwide Gravesite Locator. Washington, DC: US Department of Veterans Affairs. נבדק ב-18 ביוני 2018.
{{cite web}}: (עזרה)
מושלי דקוטה הדרומית 
| ||
|---|---|---|
|
