ביל ווית'רס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביל ווית'רס
Bill Withers
Bill Withers 1976.JPG
לידה 4 ביולי 1938 (בן 81)
סאלב פורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג דניס ניקולס עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר, זמר-יוצר, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, פסנתר, קול עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Sussex Records, קולומביה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה של הרוק אנד רול (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.billwithers.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויליאם הריסון "ביל" ווית'רס ג'וניוראנגלית: .William Harrison "Bill" Withers, Jr; נולד ב-4 ביולי 1938) הוא זמר-יוצר ומוזיקאי אמריקאי. הקליט מספר להיטים ידועים, ביניהם: "Lean on Me", "[Ain't No Sunshine", "Use Me", "Just the Two of Us", "Lovely Day", "Grandma's Hands".

ווית'רס זכה בשלושה פרסי גראמי והיה מועמד לארבעה נוספים. סיפור חייו עובד לסרט בשנת 2009. בשנת 2015 שמו נכנס להיכל התהילה של הרוקנרול.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווית'רס הוא הצעיר מבין שישה ילדים בעיירה קטנה במערב וירג'יניה. הוא נולד עם גמגום ולטענתו לקח לו זמן רב להשתלב. כאשר היה בן שלוש עשרה, נפטר אביו. ווית'רס התגייס לצי ארצות הברית בגיל 18 ושירת במשך תשע שנים, במהלכן התגבר על הגמגום שלו והחל להתעניין בכתיבה. השתחרר מחיל הים בשנת 1965. ב-1967, עבר ללוס אנג'לס והחל להתעניין בקריירה מוזיקלית. ווית'רס עבד כמכונאי עבור חברות שונות, כולל דאגלס איירקראפט קומפני והחל להקליט ולהופיע במועדני לילה. בתחילה, סירב להתפטר מעבודתו המקורית, כי לא היה בטוח שיוכל להתפרנס רק ממוזיקה.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-70, חתם על חוזה הקלטה ראשון ולאחר מכן הוציא את אלבומו הראשון, שבו נכללו הלהיטים הידועים "Ain't No Sunshine" ו-"Grandma's Hands". האלבום זכה להצלחה רבה. בחודשים שלאחר מכן מכר למעלה ממיליון עותקים וזיכה את ווית'רס בפרס גראמי ראשון. בהפסקותיו מסבבי ההופעות, הספיק ווית'רס להקליט את אלבומו השני "Still Bill", שגם הוא נחל הצלחה רבה. לאחר מכן, ווית'רס לא יכל להקליט, בגלל סכסוך משפטי עם אולפן ההקלטות. בשנים אלו שיתף פעולה עם המוזיקאים אטה ג'יימס, בי בי קינג וג'יימס בראון. לאחר שעזב את אולפן ההקלטות הראשון, חתם ווית'רס בשנת 1975 על חוזה הקלטות עם האולפן קולומביה רקורדס. בשנים שלאחר מכן הוציא ארבעה אלבומים וקיבל פרס גראמי בשנת 1982. בשנת 1985 הוציא ווית'רס את אלבום האולפן האחרון שלו, לאחר שנים של סכסוכים ומריבות עם "קולומביה רקורדס". אחרי פרישתו מהקלטות, העביר ביקורת על "קולומביה רקורדס", שלפיה האולפנים לחצו עליו והשפיעו על אופי שיריו ואלבומיו, כך שימכרו יותר. הוא טען כי למרות שהוא ממשיך להופיע, הוא לא מתחרט על הפסקת ההקלטות, למרות שלטענתו הן אלו שהפסיקו את גמגומו. בשנים שלאחר מכן עבד בעיקר על עיבודים מחודשים לשיריו. חלק מעיבודים אלו זכו להצלחה.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אלבום
1971 Just as I Am
1972 Still Bill
1974 +'Justments
1975 Making Music
1976 Naked & Warm
1977 Menagerie
1979 'Bout Love
1985 Watching You Watching Me

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביל ווית'רס באתר היכל התהילה של הרוקנרול