ביל ונינגטון
.jpg) | |
| ונינגטון בשנת 2009 | |
| לידה |
26 באפריל 1963 (בן 60) מונטריאול, קוויבק, קנדה |
|---|---|
| עמדה | סנטר |
| גובה | 2.13 מטרים |
| מספר | 7, 23, 34 |
| מכללה | אוניברסיטת סנט ג'ון |
| דראפט |
בחירה מספר 16, 1985 דאלאס מאבריקס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1985–1990 1990–1991 1991–1993 1993–1999 1999–2000 |
דאלאס מאבריקס סקרמנטו קינגס וירטוס בולוניה שיקגו בולס סקרמנטו קינגס |
| הישגים כשחקן | |
|
3 זכיות באליפות ה-NBA (1996–1998) זכייה באליפות ליגת העל האיטלקית (1993) | |
ויליאם פרסי "ביל" ונינגטון (באנגלית: William Percey "Bill" Wennington; נולד ב-26 באפריל 1963) הוא כדורסלן עבר קנדי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1985–2000. לאורך 13 עונותיו בליגת ה-NBA זכה ב-3 אליפויות כשחקן שיקגו בולס, ורשם ממוצעים כוללים של 4.6 נקודות ו-3.0 ריבאונדים למשחק.[1]
קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ונינגטון נולד במונטריאול שבפרובינציית קוויבק בקנדה, ובנערותו למד ב"תיכון הלותרני של לונג איילנד". בשנת 1981 החל ללמוד באוניברסיטת סנט ג'ון בניו יורק, והצטרף לקבוצת הכדורסל שלה יחד עם כריס מאלין. בשתי עונותיו הראשונות בקבוצה קלע 4.4 נקודות בממוצע למשחק כשחקן ספסל, אולם בשתי העונות הבאות ביצע קפיצת מדרגה, ותרם 12.2 נקודות ו-6.1 ריבאונדים למשחק כסנטר הפותח של הקבוצה.[2] בעונת 1984/1985 הוביל את הקבוצה, לצד מאלין, וולטר ברי ומארק ג'קסון, להעפלתה השנייה אי פעם לפיינל פור טורניר אליפות המכללות, תחת הדרכתו של המאמן חבר היכל התהילה של הכדורסל לו קרנסקה. במשחק חצי הגמר קלע ונינגטון 12 נקודות מול פטריק יואינג מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, אך קבוצתו הפסידה בתוצאה 59–77.[3]
נבחרת קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין עונתו הראשונה לשנייה באוניברסיטה השתתף ונינגטון בטורניר אליפות העולם בכדורסל 1982 כשחקן נבחרת קנדה, אשר סיימה במקום השישי. בשמונת משחקיו בטורניר קלע 9.3 נקודות בממוצע למשחק.[4]
בשנת 1984 יצג את נבחרת קנדה באולימפיאדת לוס אנג'לס, במהלכה קלע 7.0 נקודות למשחק. במשחק חצי הגמר הפסידה קנדה מול נבחרת ארצות הברית (59–78), ובמשחק על מדליית הארד הפסידה מול נבחרת יוגוסלביה (82–88).[5]
קריירת משחק מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA 1985 נבחר ונינגטון על ידי דאלאס מאבריקס, בבחירה ה-16.[6] ב-5 עונותיו עם המאבריקס קלע 3.6 נקודות בממוצע למשחק, כמחליפו מהספסל של ג'יימס דונלדסון.
ביוני 1990 הועבר בטרייד לסקרמנטו קינגס, בתמורה לרודני מקריי.[7] בעונתו היחידה בסקרמנטו קלע 5.7 נקודות והוריד 4.4 ריבאונדים בממוצע למשחק.
בין השנים 1991–1993 שיחק בקבוצת וירטוס בולוניה האיטלקית, תחת המאמן אטורה מסינה. בעונת 1992/1993 זכתה הקבוצה באליפות ליגת העל האיטלקית, לאחר שגברה על בנטון טרוויזו בסדרת גמר (3–0). באותה עונה הפסידה בולוניה מול טרוויזו במשחק גמר הגביע האיטלקי.
לקראת עונת 1993/1994 חזר ונינגטון לשחק ב-NBA, כאשר חתם על חוזה בשיקגו בולס. בעונות 1996, 1997 ו-1998 זכה עם הבולס בשלוש אליפויות NBA רצופות, כמחליפו מהספסל של לוק לונגלי. ממוצעיו הכוללים לאורך 6 עונותיו בשיקגו הם 5.1 נקודות ו-2.7 ריבאונדים למשחק.
בקיץ 1999 חתם על חוזה בסקרמנטו קינגס,[8] ובסיום עונת 1999/2000 פרש ממשחק, בגיל 37.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של ונינגטון ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של ונינגטון, באתר sports-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין סנט ג'ון לג'ורג'טאון, באתר sports-reference.com
- ^ ונינגטון באליפות העולם 1982, באתר פיב"א
- ^ ונינגטון באולימפיאדת 1984, באתר פיב"א
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1985, באתר basketball-reference.com
- ^ ונינגטון נשלח בטרייד לסקרמנטו, באתר הניו יורק טיימס, 19 בספטמבר 1992
- ^ ונינגטון חותם על חוזה בסקרמנטו, באתר CBS, 7 בספטמבר 1999
- כדורסלנים קנדים
- מונטריאול: אישים
- כדורסלני אוניברסיטת סנט ג'ון בניו יורק
- בחירות דראפט של דאלאס מאבריקס
- כדורסלני דאלאס מאבריקס
- כדורסלני סקרמנטו קינגס
- כדורסלני וירטוס בולוניה
- כדורסלני שיקגו בולס
- כדורסלני נבחרת קנדה
- ספורטאים אולימפיים קנדים
- כדורסלנים באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)
- אלופי האוניברסיאדה
- קנדים שנולדו ב-1963