ביל קונדון

ביל קונדון
William Condon
לידה	22 באוקטובר 1955 (בן 70); ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת קולומביה; תיכון רג'יס ;
תקופת פעילות	מ-1987
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר (21 במרץ 1999); פרס מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית לסרט הטוב ביותר; פרס סטיבן קולזק של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה (2005) ;
	פרופיל ב-IMDb

ויליאם קונדון (באנגלית: William Condon; נולד ב־22 באוקטובר 1955) הוא במאי קולנוע ותסריטאי אמריקאי. ביים וכתב סרטים שזכו להצלחה וביקורת חיובית, בהם "אלים ומפלצות", "שיקגו", "קינסי", "נערות החלומות", "דמדומים 4: שחר מפציע - חלק 1", "דמדומים 4: שחר מפציע - חלק 2" ו"היפה והחיה"^[1].

קונדון היה מועמד פעמיים לפרס אוסקר לתסריט מעובד, עבור "אלים ומפלצות" ו"שיקגו", וזכה בפרס על הראשון.

ביוגרפיה

קונדון נולד ב־22 באוקטובר 1955 בניו יורק, בן לשוטר בלש.^[2]^[3] הוא גדל במשפחה קתולית ממוצא אירי.^[4]^[5]

הוא למד בתיכון רג'יס והמשיך ללימודים בקולג' קולומביה של אוניברסיטת קולומביה, שם השלים תואר ראשון בפילוסופיה בשנת 1976.^[4]

בצעירותו הושפע מקולנוע. בגיל 12, לאחר צפייה בסרט "בוני וקלייד", גילה עניין בכתיבת תסריטים.^[6] בהמשך, במהלך לימודיו, צפה בסרט "צ'אריטי המתוקה" (1969), שחיזק את משיכתו לסרטים שזכו לביקורת שלילית עם יציאתם לאקרנים.^[4]

לאחר סיום לימודיו עבד כעיתונאי במספר מגזינים קולנועיים, בהם "American Film" ו־"Millimeter". בשנת 1981 זכה בתחרות "חידון הקולנוע הקשה בעולם", שפורסם בכתב העת "וילג' ווייס".^[7]

קריירה

ביל קונדון החל את דרכו בכתיבת תסריטים לסרטים עצמאיים, ביניהם התנהגות מוזרה (1981), מחווה לסרטי האימה של שנות ה-50,^[8] ופולשים מוזרים (1983), בכיכובם של ננסי אלן ווולאס שון.^[9]

בשנת 1987 ביים לראשונה את הסרט המסתורין אחות, אחות, בכיכובם של אריק סטולץ וג'ניפר ג'ייסון לי. הסרט ספג ביקורות שליליות והאט את התקדמותו המקצועית של קונדון.^[10]

בתחילת שנות ה-90 חזר קונדון לטלוויזיה, וכיהן כבמאי ותסריטאי בסרט המתח רצח 101 (1991), עליו זכה יחד עם התסריטאי רוי יוהנסן בפרס אדגר לשנת 1992.^[11] באותה תקופה כתב גם את התסריט לסרט הפעולה F/X2 (1991), שבוימה על ידי ריצ'רד פרנקלין.^[12]

בשנת 1995 ביים את דרמת הטלוויזיה האיש שלא מת, שקיבלה ביקורות מעורבות,^[13] ואת סרט האימה קנדימן: פרידה מהבשר (1995), שהתקבל בכיוונים ביקורתיים וכלכליים שליליים.^[14]

ב-1998 כתב וביים את אלים ומפלצות, המבוסס על רומן מאת כריסטופר בראם, וזכה על תסריט זה בפרס אוסקר לתסריט מעובד הטוב ביותר.^[15] עבור עיבוד המחזמר שיקגו (2002) היה מועמד לפרס זה בשנית, וזכה בפרס אדגר על אותו התסריט.^[16]^[17]

בשנת 2004 כתב וביים את הסרט הביוגרפי קינסי, העוסק בחייו של החוקר אלפרד קינסי, וקיבל שבחים על טיפולו הרגיש והאינטלקטואלי בנושא.^[18] בשנת 2005 קיבל את פרס סטיבן פ. קולזק במסגרת פרסי התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה.^[19]

ב-2006 ביים את הסרט המוזיקלי נערות החלומות, עיבוד למחזמר מצליח מברודוויי, וזכה למספר מועמדויות מרכזיות, ביניהן שמונה מועמדויות בפרסי אוסקר.^[20]

בשנים 2009–2013 שימש קונדון כמפיק בפועל של שידור טקס פרסי האוסקר ה-81 (2009),^[21] כבמאי שני חלקי דמדומים: שחר מפציע (2011–2012), עליהם הועמד וזכה בפרס פטל הזהב לבמאי הגרוע ביותר,^[22] וכבמאי הרשות החמישית (2013), סרט מתח על ויקיליקס שקיבל ביקורות מעורבות וכשל בקופות.^[23]^[24]

בין יוני 2013 ליולי 2014 ביים קונדון גרסה מחודשת של המחזמר מופע הצד בתיאטרון לה ג'ולה ובמרכז קנדי, אשר זכתה לשבחי הביקורת אך לא הצליחה לשמור על קהלים בבכורה בברודוויי.^[25]^[26]

ב-2015 ביים את הסרט מר הולמס בכיכובו של איאן מקלן, שהתמקד בהתמודדותו של הבלש הוותיק עם הזקנה והמוות.^[27]

בשנת 2017 ביים קונדון את עיבוד הלייב-אקשן של היפה והחיה עבור בכיכובם של אמה ווטסון ודן סטיבנס; הסרט הוביל לסערה סביב רגע הומוסקסואלי של הדמות לֶפו.^[28] בשנה זו כתב וביים את התסריט להאמן הגדול מכולם, ביוגרפיה מוזיקלית על חייו של פי. טי. ברנום, המבוססת על טיוטת התסריט של ג'ני ביקס.^[29] באוקטובר אותה שנה סירב להמשיך בעיבוד המחודש של כלתו של פרנקנשטיין ליוניברסל פיקצ'רס.^[30]

בשנת 2021 חתם קונדון על בימוי עיבוד קולנועי של בחורים ובובות עבור סרטי טריסטאר, אך פרש מהפרויקט בשנת 2023 והוחלף על ידי רוב מרשל.^[31] באותה תקופה הופק גם עיבוד מוקלט של ההפקה הברודוויי בואו ממקום רחוק לשידור באפל TV פלוס.^[32]

בדצמבר 2023 הוכרז כי קונדון יכתוב ויביים עיבוד קולנועי של הגרסה המוזיקלית של נשיקת אשת העכביש, בהשתתפות ג'ניפר לופז כמפיקה שותפה וכשחקנית ראשית.^[33]

חיים אישיים

קונדון הוא הומוסקסואל.^[34] הוא נמצא בזוגיות ארוכת טווח עם ג'ק מוריסי.^[35]^[36]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ביל קונדון בוויקישיתוף

ביל קונדון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ביל קונדון, באתר AllMovie (באנגלית)
ביל קונדון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ביל קונדון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
ביל קונדון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ביל קונדון, באתר MusicBrainz (באנגלית)

הערות שוליים

↑ "Disney taps Bill Condon to direct a live-action 'Beauty and the Beast'". Entertainment Weekly. 4 ביוני 2014.
↑ "Bill Condon". Internet Broadway Database (The Broadway League). ארכיון מ-25 באוגוסט 2017.
↑ "Director Bill Condon is Ready For His Close-up on Broadway". The New York Observer. 14 בנובמבר 2014. ארכיון מ-4 בדצמבר 2014.
1 2 3 Lui, Claire (במרץ–באפריל 2006). "The Outsider on the Inside". Columbia College Today. Columbia University. אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2008.
↑ Huttner, Jan Lisa (19 בנובמבר 2004). "Kinsey: The Really Good Films Interview with director and screenwriter Bill Condon". Films42.com. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2016.
↑ Elder, Robert K. (2011). The Film That Changed My Life. Chicago: Chicago Review Press. p. 44.
↑ Cieply, Michael (31 בדצמבר 2008). "A Hollywood Party, and You're Invited". The New York Times. ארכיון מ-26 בינואר 2018.
↑ Maslin, Janet (16 באוקטובר 1981). "A Taste of the 50s in 'Strange Behavior'". The New York Times.
↑ Canby, Vincent (16 בספטמבר 1983). "Monster Power in 'Strange Invaders'". The New York Times.
↑ "Sister Sister DVD (1987)". BBC News. 28 באוקטובר 2014.
↑ "Best Mystery TV Episode Edgar Award Winners and Nominees – Complete Lists". Mystery.net. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2017.
↑ Terry, Clifford (10 במאי 1991). "Effects Aside, 'Fx 2' Isn't As Special As The First". Chicago Tribune.
↑ Jicha, Tom (28 במאי 1995). "'The Man Who Wouldn't Die' Should". Sun-Sentinel.
↑ "Candyman 2: Farewell to the Flesh". Time Out. Atrocious.
↑ Weinraub, Bernard (26 במרץ 1999). "At the Movies". The New York Times.
↑ "Complete list of Oscar winners". The Guardian. 24 במרץ 2003.
↑ "Celebrity Watch". The Palm Beach Post. West Palm Beach, Florida. 6 במאי 2003. p. 53. I had the extreme pleasure of presenting the Edgar Award for best motion picture screenplay to Chicago's Bill Condon at the Hyatt Thursday night.
↑ Scott, A.O. (12 בנובמבר 2004). "Where Darkness Ruled, He Shone a Bright Light". The New York Times.
↑ Gans, Andrew (19 באפריל 2005). "GLAAD to Honor Minnelli and Condon at Los Angeles Awards April 30". Playbill.
↑ Gans, Andrew (23 בינואר 2007). "Oscar Nominations Announced; "Dreamgirls" Receives Eight Noms, Excluding Best Picture". Playbill.
↑ Brown, Patricia Leigh (12 בפברואר 2009). "The Little Gold Man in a New Blue World". The New York Times.
↑ Crouch, Aaron (23 בפברואר 2013). "'Twilight' Wins 7 Razzie Awards Including Worst Picture". The Hollywood Reporter.
↑ "After 'Twilight,' WikiLeaks: Director Richard Condon on 'Fifth Estate.'". Star Tribune. 17 באוקטובר 2013.
↑ Herzfeld, Laura (1 בנובמבר 2013). "Bill Condon on 'Fifth Estate' disaster: Assange just 'wore out his welcome'". Entertainment Weekly.
↑ Isherwood, Charles (20 ביוני 2014). "A Grandeur That Eclipses the Grotesque". The New York Times.
↑ Healy, Patrick (12 בדצמבר 2014). "Theater Owner Pushes 'Side Show' to Close". The New York Times.
↑ Farber, Stephen (11 ביולי 2015). "The clues to 'Mr. Holmes' director Bill Condon's varied career". Los Angeles Times.
↑ Barnes, Brooks (1 במרץ 2017). "'Beauty and the Beast' Director Talks of 'Exclusively Gay' Moment". The New York Times.
↑ Siegel, Tatiana (24 באוקטובר 2013). "Bill Condon to Rewrite Fox's P.T. Barnum Musical Starring Hugh Jackman". The Hollywood Reporter.
↑ Fleming, Mike Jr. (5 באוקטובר 2017). "Bride Of Frankenstein Back to the Lab As Pre-Production Is Postponed". Deadline Hollywood.
↑ Kroll, Justin (7 ביולי 2021). "'Guys And Dolls' Adaptation At TriStar Taps Bill Condon To Direct". Deadline Hollywood.
↑ "Filmed Version of 'Come from Away' Musical Set at Entertainment One". The Hollywood Reporter. 2 בפברואר 2021.
↑ "Jennifer Lopez Attached to Star in 'Kiss of the Spider Woman' Musical Film From 'Dreamgirls' Director Bill Condon". Variety. 7 בדצמבר 2023.
↑ Ferber, Lawrence. "Bill Condon – Gay and Lesbian Travel". Passport Magazine. אורכב מ-המקור ב-5 באפריל 2012.
↑ Kilday, Gregg (2 במרץ 2017). "'Beauty and the Beast' Director on How 'La La Land' Is Bringing Musicals Back". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-3 במרץ 2017. Condon and his longtime partner Jack Morrissey, who works with him as his co-producer, divide their time between New York (where Condon edits his films) and Los Angeles.
↑ Teeman, Tim (נובמבר 18, 2014). "Can Condon's Freak Show Win Broadway?". The Daily Beast. ארכיון מ-פברואר 10, 2018.

[CondonDisneylive-actionBeautyandtheBeast-1] "Disney taps Bill Condon to direct a live-action 'Beauty and the Beast'". Entertainment Weekly. 4 ביוני 2014.

[ibdb-2] "Bill Condon". Internet Broadway Database (The Broadway League). ארכיון מ-25 באוגוסט 2017.

[3] "Director Bill Condon is Ready For His Close-up on Broadway". The New York Observer. 14 בנובמבר 2014. ארכיון מ-4 בדצמבר 2014.

[columbiacollege-4] 1 2 3 Lui, Claire (במרץ–באפריל 2006). "The Outsider on the Inside". Columbia College Today. Columbia University. אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2008.

[5] Huttner, Jan Lisa (19 בנובמבר 2004). "Kinsey: The Really Good Films Interview with director and screenwriter Bill Condon". Films42.com. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2016.

[6] Elder, Robert K. (2011). The Film That Changed My Life. Chicago: Chicago Review Press. p. 44.

[7] Cieply, Michael (31 בדצמבר 2008). "A Hollywood Party, and You're Invited". The New York Times. ארכיון מ-26 בינואר 2018.

[sb-8] Maslin, Janet (16 באוקטובר 1981). "A Taste of the 50s in 'Strange Behavior'". The New York Times.

[9] Canby, Vincent (16 בספטמבר 1983). "Monster Power in 'Strange Invaders'". The New York Times.

[10] "Sister Sister DVD (1987)". BBC News. 28 באוקטובר 2014.

[mysterynet-11] "Best Mystery TV Episode Edgar Award Winners and Nominees – Complete Lists". Mystery.net. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2017.

[12] Terry, Clifford (10 במאי 1991). "Effects Aside, 'Fx 2' Isn't As Special As The First". Chicago Tribune.

[13] Jicha, Tom (28 במאי 1995). "'The Man Who Wouldn't Die' Should". Sun-Sentinel.

[14] "Candyman 2: Farewell to the Flesh". Time Out. Atrocious.

[15] Weinraub, Bernard (26 במרץ 1999). "At the Movies". The New York Times.

[16] "Complete list of Oscar winners". The Guardian. 24 במרץ 2003.

[17] "Celebrity Watch". The Palm Beach Post. West Palm Beach, Florida. 6 במאי 2003. p. 53. I had the extreme pleasure of presenting the Edgar Award for best motion picture screenplay to Chicago's Bill Condon at the Hyatt Thursday night.

[18] Scott, A.O. (12 בנובמבר 2004). "Where Darkness Ruled, He Shone a Bright Light". The New York Times.

[19] Gans, Andrew (19 באפריל 2005). "GLAAD to Honor Minnelli and Condon at Los Angeles Awards April 30". Playbill.

[20] Gans, Andrew (23 בינואר 2007). "Oscar Nominations Announced; "Dreamgirls" Receives Eight Noms, Excluding Best Picture". Playbill.

[21] Brown, Patricia Leigh (12 בפברואר 2009). "The Little Gold Man in a New Blue World". The New York Times.

[22] Crouch, Aaron (23 בפברואר 2013). "'Twilight' Wins 7 Razzie Awards Including Worst Picture". The Hollywood Reporter.

[23] "After 'Twilight,' WikiLeaks: Director Richard Condon on 'Fifth Estate.'". Star Tribune. 17 באוקטובר 2013.

[24] Herzfeld, Laura (1 בנובמבר 2013). "Bill Condon on 'Fifth Estate' disaster: Assange just 'wore out his welcome'". Entertainment Weekly.

[25] Isherwood, Charles (20 ביוני 2014). "A Grandeur That Eclipses the Grotesque". The New York Times.

[26] Healy, Patrick (12 בדצמבר 2014). "Theater Owner Pushes 'Side Show' to Close". The New York Times.

[27] Farber, Stephen (11 ביולי 2015). "The clues to 'Mr. Holmes' director Bill Condon's varied career". Los Angeles Times.

[28] Barnes, Brooks (1 במרץ 2017). "'Beauty and the Beast' Director Talks of 'Exclusively Gay' Moment". The New York Times.

[29] Siegel, Tatiana (24 באוקטובר 2013). "Bill Condon to Rewrite Fox's P.T. Barnum Musical Starring Hugh Jackman". The Hollywood Reporter.

[30] Fleming, Mike Jr. (5 באוקטובר 2017). "Bride Of Frankenstein Back to the Lab As Pre-Production Is Postponed". Deadline Hollywood.

[31] Kroll, Justin (7 ביולי 2021). "'Guys And Dolls' Adaptation At TriStar Taps Bill Condon To Direct". Deadline Hollywood.

[32] "Filmed Version of 'Come from Away' Musical Set at Entertainment One". The Hollywood Reporter. 2 בפברואר 2021.

[33] "Jennifer Lopez Attached to Star in 'Kiss of the Spider Woman' Musical Film From 'Dreamgirls' Director Bill Condon". Variety. 7 בדצמבר 2023.

[34] Ferber, Lawrence. "Bill Condon – Gay and Lesbian Travel". Passport Magazine. אורכב מ-המקור ב-5 באפריל 2012.

[budget-35] Kilday, Gregg (2 במרץ 2017). "'Beauty and the Beast' Director on How 'La La Land' Is Bringing Musicals Back". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-3 במרץ 2017. Condon and his longtime partner Jack Morrissey, who works with him as his co-producer, divide their time between New York (where Condon edits his films) and Los Angeles.

[36] Teeman, Tim (נובמבר 18, 2014). "Can Condon's Freak Show Win Broadway?". The Daily Beast. ארכיון מ-פברואר 10, 2018.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

פרס פטל הזהב לבמאי הגרוע ביותר
1980–1999	רוברט גרינוולד (1980) ‏•‏‏ מייקל צ'ימינו (1981) ‏•‏‏ קן אנאקין / טרנס יאנג (1982) ‏•‏‏ פיטר סאדי (1983) ‏•‏‏ ג'ון דרק (1984) ‏•‏‏ סילבסטר סטאלון (1985) ‏•‏‏ פרינס (1986) ‏•‏‏ נורמן מיילר / איליין מיי (1987) ‏•‏‏ בלייק אדוארדס / סטיוארט רפיל (1988) ‏•‏‏ ויליאם שאטנר (1989) ‏•‏‏ ג'ון דרק (1990) ‏•‏‏ מייקל להמן (1991) ‏•‏‏ דייוויד סלצר (1992) ‏•‏‏ ג'ניפר לינץ' (1993) ‏•‏‏ סטיבן סיגל (1994) ‏•‏‏ פול ורהובן (1995) ‏•‏‏ אנדרו ברגמן (1996) ‏•‏‏ קווין קוסטנר (1997) ‏•‏‏ גאס ואן סנט (1998) ‏•‏‏ בארי זוננפלד (1999)
2000–2019	רוג'ר כריסטיאן (2000) ‏•‏‏ טום גרין (2001) ‏•‏‏ גאי ריצ'י (2002) ‏•‏‏ מרטין ברסט (2003) ‏•‏‏ פיטוף (2004) ‏•‏‏ ג'ון מלורי אשר (2005) ‏•‏‏ מ. נייט שאמלאן (2006) ‏•‏‏ כריס סיברסון (2007) ‏•‏‏ יובה בול (2008) ‏•‏‏ מייקל ביי (2009) ‏•‏‏ מ. נייט שאמלאן (2010) ‏•‏‏ דניס דוגן (2011) ‏•‏‏ ביל קונדון (2012) ‏•‏‏ אליזבת בנקס, סטיבן בריל, סטיב קאר, ראסטי קנדייף, ג'יימס דאפי, גריפין דאן, פיטר פארלי, פטריק פורסברג, וויל גרהם, ג'יימס גאן, בוב אודנקירק, ברט ראטנר וג'ונתן ואן טולקן (2013) ‏•‏‏ מייקל ביי (2014) ‏•‏‏ ג'וש טראנק (2015) ‏•‏‏ דינש ד'סוזה וברוס סקולי (2016) ‏•‏‏ טוני ליאונדיס (2017) ‏•‏‏ איתן כהן (2018) ‏•‏‏ טום הופר (2019)
2020–הווה	סיה (2020) ‏•‏‏ כריסטופר אשלי (2021) ‏•‏‏ משין גאן קלי ומוד סאן (2022) ‏•‏‏ רייס פרייק-ווטרפילד (2023) ‏•‏‏ פרנסיס פורד קופולה (2024) ‏•‏‏ ריץ' לי (2025)

פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר
1928–1950	בנג'מין גלזר (1928) ‏•‏‏ האנס קראלי (1929) ‏•‏‏ פרנסיס מריון (1930) ‏•‏‏ הווארד אסטברוק (1931) ‏•‏‏ אדווין בורק (1932) ‏•‏‏ ויקטור היירמן ושרה מייסון (1933) ‏•‏‏ רוברט ריסקין (1934) ‏•‏‏ דאדלי ניקולס (1935) ‏•‏‏ פייר קולינגס ושרידן גיבני (1936) ‏•‏‏ היינץ הראלד, גזה הרצג ונורמן ריילי ריין (1937) ‏•‏‏ איאן דאלרימפל, ססיל ארתור לואיס, וו. פ. ליפסקום וג'ורג' ברנרד שו (1938) ‏•‏‏ סידני האוורד (1939) ‏•‏‏ דונלד אוגדן סטיוארט (1940) ‏•‏‏ סידני בוכמן וסיטון מילר (1941) ‏•‏‏ ג'ורג' פרושל, ג'יימס הילטון, קלאודין וסט וארתור ווימפריס (1942) ‏•‏‏ פיליפ אפשטיין, ג'וליוס אפשטיין, והווארד קוץ' (1943) ‏•‏‏ פרנק באטלר ופרנק קאבט (1944) ‏•‏‏ צ'ארלס בראקט ובילי ויילדר (1945) ‏•‏‏ רוברט שרווד (1946) ‏•‏‏ ג'ורג' סיטון (1947) ‏•‏‏ ג'ון יוסטון (1948) ‏•‏‏ ג'וזף ל. מנקייביץ' (1949) ‏•‏‏ ג'וזף ל. מנקייביץ' (1950)
1951–1975	הארי בראון ומייקל וילסון (1951) ‏•‏‏ צ'ארלס שני (1952) ‏•‏‏ דניאל טראדש (1953) ‏•‏‏ ג'ורג' סיטון (1954) ‏•‏‏ פאדי צ'ייבסקי (1955) ‏•‏‏ ג'ון פארו, אס. ג'יי. פרלמן וג'יימס פו (1956) ‏•‏‏ פייר בול, קארל פורמן ומייקל וילסון (1957) ‏•‏‏ אלן ג'יי לרנר (1958) ‏•‏‏ ניל פטרסון (1959) ‏•‏‏ ריצ'רד ברוקס (1960) ‏•‏‏ אבי מאן (1961) ‏•‏‏ הורטון פוט (1962) ‏•‏‏ ג'ון אוסבורן (1963) ‏•‏‏ אדוארד אנהלט (1964) ‏•‏‏ רוברט בולט (1965) ‏•‏‏ רוברט בולט (1966) ‏•‏‏ סטרילינג סיליפנט (1967) ‏•‏‏ ג'יימס גולדמן (1968) ‏•‏‏ וולדו סולט (1969) ‏•‏‏ רינג לרדנר ג'וניור (1970) ‏•‏‏ ארנסט טידמן (1971) ‏•‏‏ פרנסיס פורד קופולה ומריו פוזו (1972) ‏•‏‏ ויליאם פיטר בלאטי (1973) ‏•‏‏ פרנסיס פורד קופולה ומריו פוזו (1974) ‏•‏‏ בו גולדמן ולורנס האובן (1975)
1976–2000	ויליאם גולדמן (1976) ‏•‏‏ אלווין סרג'נט (1977) ‏•‏‏ אוליבר סטון (1978) ‏•‏‏ רוברט בנטון (1979) ‏•‏‏ אלווין סרג'נט (1980) ‏•‏‏ ארנסט תומפסון (1981) ‏•‏‏ קוסטה גברס ודונלד סטיוארט (1982) ‏•‏‏ ג'יימס ל. ברוקס (1983) ‏•‏‏ פיטר שאפר (1984) ‏•‏‏ קורט לודטקה (1985) ‏•‏‏ רות פראוור-ג'אבוולה (1986) ‏•‏‏ ברנרדו ברטולוצ'י ומארק פפלו (1987) ‏•‏‏ כריסטופר המפטון (1988) ‏•‏‏ אלפרד אורי (1989) ‏•‏‏ מייקל בלייק (1990) ‏•‏‏ טד טלי (1991) ‏•‏‏ רות פראוור-ג'אבוולה (1992) ‏•‏‏ סטיבן זאיליאן (1993) ‏•‏‏ אריק רות' (1994) ‏•‏‏ אמה תומפסון (1995) ‏•‏‏ בילי בוב תורנטון (1996) ‏•‏‏ קרטיס הנסון ובריאן הלגלנד (1997) ‏•‏‏ ביל קונדון (1998) ‏•‏‏ ג'ון אירווינג (1999) ‏•‏‏ סטיבן גאגאן (2000)
2001–הווה	עקיבא גולדסמן (2001) ‏•‏‏ רונלד הארווד (2002) ‏•‏‏ פיליפה בוינס, פיטר ג'קסון ופראן וולש (2003) ‏•‏‏ אלכסנדר פיין וג'ים טיילור (2004) ‏•‏‏ לארי מק'מרטרי ודיאנה אוסנה (2005) ‏•‏‏ ויליאם מונהאן (2006) ‏•‏‏ ג'ואל ואית'ן כהן (2007) ‏•‏‏ סיימון בופוי (2008) ‏•‏‏ ג'פרי פלטשר (2009) ‏•‏‏ אהרן סורקין (2010) ‏•‏‏ אלכסנדר פיין, ג'ים ראש, ונט פקסון (2011) ‏•‏‏ כריס טריו (2012) ‏•‏‏ ג'ון רידלי (2013) ‏•‏‏ גרהם מור (2014) ‏•‏‏ אדם מקיי וצ'ארלס רנדולף (2015) ‏•‏‏ בארי ג'נקינס וטארל אלווין מקראני (2016) ‏•‏‏ ג'יימס אייבורי (2017) ‏•‏‏ צ'רלי וואכטל, דייוויד רבינוביץ, קווין וילמוט וספייק לי (2018) ‏•‏‏ טאיקה ואיטיטי (2019) ‏•‏‏ כריסטופר המפטון ופלוריאן זלר (2020) ‏•‏‏ שאן הדר (2021) ‏•‏‏ שרה פולי (2022) ‏•‏‏ קורד ג'פרסון (2023) ‏•‏‏ פיטר סטרוגהן (2024) ‏•‏‏ פול תומאס אנדרסון (2025)