בינון החולה
 בינון החולה
| |
|---|---|
בינון החולה (צילום עוז ריטנר)
באדיבות משכן אוספי הטבע הלאומיים ע"ש שטיינהרדט, אונ' ת"א | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | מקריני סנפיר |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | קרפיונאים |
| משפחה: | בינוניים |
| סוג: | Oxynoemacheilus |
| מין: | בינון החולה |
| שם מדעי | |
 Oxynoemacheilus galilaeusגינטר, 1864 | |
| שמות נוספים | |
|
Cobitis galilaea[1] | |
| |
בִּינוּן הַחוּלָה[6] המוכר גם כנון הגליל או נון החולה[7], שם מדעי: Oxynoemacheilus galilaeus) הוא מין של דג ממשפחת הבינוניים האנדמי לאגם החולה ולאזור פתחת הנחלים אשר הזינו אותו. תפוצתו העיקרית באגם הייתה באזור הקרקעית ובמים הרדודים בסמוך לחופים, וכן בינות לשורשי עצי הערבה[8].
המין נצפה לראשונה בשנת 1862 על ידי האסקווייר Th. W. Beddome אשר אף שלח דג אחד למוזיאון הבריטי[9]. שמו המדעי הראשון של המין - Cobitis galilaea, ניתן לו בשנת 1864 ואילו שמו המדעי השני - Nemachilus galilaeus, ניתן לו בשנת 1868. שניהם על ידי הזואולוג, האיכטיולוג וההרפטולוג Albert Günther[1][2].
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
.JPG)
ייחודו של דג בינון החולה בא לידי ביטוי בהיעדר מוחלט של קשקשים, בדומה לדג השפמנון. אורכו הגיע ל-8 ס"מ[10] והוא כוסה בנקודות חומות, אשר הקנו לו מראה מנומר. בנוסף לכך הכיל גוונו 4 פסים מוצלבים בקדמת- ומאחורי-סנפיר הגב[2].
גובהו של הדג היה קצר במידה ניכרת בהשוואה לאורך ראשו ועיניו היו קטנות ובעלות 3 עפעפים[2].
סנפיר הזנב שלו היה קטום והזכיר בצורתו את זה של דג הסלמון[1]. שוליו העליונים של סנפיר הגב היו אחידים ומשופעים והוא עצמו היה ממוקם קרוב יותר לקצה ראשו של הדג מאשר לשורש סנפיר זנבו. אורך כל אחד מסנפירי החזה היה שקול ל-1/2 מהמרחק שבין בסיס סנפיר החזה לבין בסיס סנפיר הגחון[2].
אורך ראשו הגיע לכדי 1/6 מאורכו הכללי[1].
שימור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינון החולה נכחד, ככל הנראה, בעת ייבוש אגם החולה בשנות ה-50 של המאה ה-20[7][11] והפעם האחרונה בה נצפה באגם הייתה בשנת 1953[12].
לאורך השנים היו שטענו כי הבחינו בדג בשני אגמים נוספים - הכנרת ומוזאייריב (Muzayrib) שבסוריה, שניהם נמצאים בתחום אגן הניקוז של נהר הירדן (מימי אגם מוזאייריב מתנקזים בסופו של הדבר לירמוך, אשר בתורו נשפך לירדן). מרבית האיכתיולוגים סברו כי מדובר בטעות בזיהוי, אולם בשנת 2013 אושרה הימצאותו של המין באגם מוזאייריב. עם זאת, מצויה אוכלוסיית המין באגם זה במגמת ירידה מתמשכת בעקבות צמצום וזיהום שטח האגם, דבר אשר מציב את אוכלוסיית נון הגליל בסכנת הכחדה חמורה[11].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בינון החולה, באתר NCBI (באנגלית)
- בינון החולה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- בינון החולה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- בינון החולה, באתר FishBase (באנגלית)
- בינון החולה, באתר GBIF (באנגלית)
- בינון החולה באתר הרשימה האדומה של IUCN
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 בינון החולה (Cobitis galilaea), מתוך Proceedings of the General Meetings for Scientific Business of the Zoological Society of London, לונדון, 12 בינואר 1864, עמ' 493
- ^ 1 2 3 4 5 Albert Günther, בינון החולה (Nemachilus galilaeus), מתוך Catalogue of the Fishes in the British Museum, לונדון, 1868, כרך 7, עמ' 355
- ^ בכרך 7 בספרו של Albert Günter, Catalogue of the Fishes in the British Museum שיצא לאור בשנת 1868, מקובל להשתמש בשמות Nemachilus ו-Nemacheilus לתיאור אותו סוג הדג
- ^ Proceedings of the General Meetings for Scientific Business of the Zoological Society of London, לונדון, 12 בינואר 1864, עמ' 164
- ^ בינון החולה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ האקדמיה ללשון, מילון בעלי חיים, תש"ס (2000), ראו במאגר המונחים
- ^ 1 2 נון החולה, מתוך אתר החברה להגנת הטבע
- ^ בינון החולה, מתוך האתר www.fishbase.org
- ^ בינון החולה (Cobitis galilaea), מתוך Proceedings of the General Meetings for Scientific Business of the Zoological Society of London, לונדון, 12 בינואר 1864, עמ' 488
- ^ כך מופיע באתר של החברה להגנת הטבע. ואילו אורכו של הפרט הבודד אותו שלח Th. W. Beddome למוזיאון הבריטי ואותו תיאר Albert Günther בספרו Catalogue of the Fishes in the British Museum, משנת 1868, כרך 7, עמ' 355 היה 3 אינץ' (7.62 ס"מ)
- ^ 1 2 בינון החולה, מתוך הרשימה האדומה של IUCN
- ^ מנחם גורן וראובן אורטל משנת 1999, Biogeography, diversity and conservation of the inland water fish communities in Israel