ביסטריצה (עיר)

**ביסטריצה**
**Bistrița**
סמל ביסטריצה סמל ביסטריצה	דגל ביסטריצה דגל ביסטריצה
	מראה העיר
	מראה העיר
מדינה	רומניה
מחוז	מחוז ביסטריצה-נסאוד
ראש העיר	Ioan Turc
בירת העיר	ביסטריצה
תאריך ייסוד	16 ביוני 1264
שטח	145.47 קמ"ר
גובה	356 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	78,877 (1 בדצמבר 2021)
קואורדינטות	47°08′00″N 24°30′00″E / 47.1333333333333°N 24.5°E
אזור זמן	UTC +2
	www.primariabistrita.ro
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רומניה רגילה) בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים; השחור; ביסטריצה

ערך זה עוסק בעיר ברומניה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ביסטריצה.

ביסטריצה (ברומנית: Bistrița, בהונגרית: Beszterce, בגרמנית: Bistritz) היא עיר הבירה של מחוז ביסטריצה-נסאוד, בחבל טרנסילבניה שברומניה.

העיר שוכנת בצפון מזרח הרמה הטרנסילבנית, על גדת הנהר ביסטריצה. בשנת 2002 גרו בה 86,109 תושבים.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1330 נוסדה ביסטריצה כעיר מלוכה, ובשנת 1353 הוענקה לה זכות לקיים ירידים שנתיים. במחצית הראשונה של המאה ה-19 פגעו בעיירה מספר שריפות.

עד שנת 1918 הייתה העיר בשליטת אוסטרו-הונגריה, ובדצמבר אותה השנה סופחה העיר לרומניה. בין השנים 1940 ו-1944 נכללה העיר בשטחי הונגריה.

יהודי ביסטריצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים החלו להתיישב בביסטריצה עם ביטול האיסור על ישיבת יהודים במקום בשנת 1848, ובקהילה פעלו חסידויות שונות. ארגון ציוני ראשון הוקם בעיר בשנת 1901 בידי ניסן כהן, ובין מלחמות העולם התגברה בה הפעילות הציונית. כמו כן, פעלו בעיר ישיבה, תלמוד תורה ובית ספר יהודי.

בינואר 1941 נמנו בעיר 2,370 יהודים, כשביעית מאוכלוסייתה. תחת שליטה הונגרית, הוחלו על יהודי העיר חוקי הגזע, ובקיץ 1941 גורשו מהעיר לשטחי אוקראינה כמה משפחות יהודיות ללא אזרחות הונגרית, שם נרצחו.

בשנת 1942 נשלחו יהודים מהעיר לעבודות כפייה בחזית האוקראינית, ורבים מהם נספו. עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרץ 1944, ערכו בעיר מפקד, וב-3 במאי 1944 הקימו בחווה סמוכה לעיר גטו, אליו הועברו כ-6,000 יהודים מהעיר ומכפרי הסביבה. בגטו סבלו היהודים מצפיפות רבה ומרעב. ב-2 וב-6 ביוני 1944 שולחו יושבי הגטו לאושוויץ.

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שלמה זלמן אולמן. נשיא הלשכה האורתודוקסית בזיבנברגן. נפטר בו' באלול, תרצ"א.
חתנו, הרב מאיר (בן ר' טוביה) שפיץ, מילא את מקום חותנו ברבנות העיר. נרצח בשואה, י"ז בסיוון, תש"ד.
בנו, הרב משה שפיץ. לאחר המלחמה, שב לביסטריצה, ומילא את מקום אביו ברבנות העיר. לאחר תקופה, היגר לארצות הברית והתיישב בשכונת בורו פארק, בה הקים בית מדרש "אהלי שם ביסטריץ" על שמה של העיר. חתנו הוא האדמו"ר מסאטמר.