ביקור ראש הממשלה לוי אשכול בארצות הברית

ביקוריו של לוי אשכול בארצות הברית היו שני ביקורים ממלכתיים של ראש ממשלת ישראל לוי אשכול, בארצות הברית. ביקורו הראשון כראש ממשלה התקיים ביוני 1964, והוא הוזמן על ידי נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון. הוא היה ראש הממשלה הישראלי השני שביקר בארצות הברית, לאחר ביקורו של דוד בן-גוריון בשנת 1960, אך היה הראשון שהוזמן לביקור רשמי ולארוחת ערב ממלכתית בבית הלבן.

בינואר 1968 יצא אשכול לביקור ממלכתי שני בארצות הברית ונפגש עם הנשיא ג'ונסון בחוותו הפרטית בטקסס.

לאחר כ-8 שנים מאז מבצע קדש אשר יזמה ישראל, ישראל הייתה רגילה לייבא כלי נשק רק מאירופה, בעיקר מצרפת. עד למלחמת ששת הימים הייתה צרפת ספקית הנשק העיקרית של ישראל. ראש הממשלה לוי אשכול ניסה ליזום צעד כדי לייבא נשק לישראל מיעד חדש - ארצות הברית. עד למלחמת ששת הימים הייתה צרפת ספקית הנשק העיקרית של ישראל. עם זאת החל מראשית שנות ה-60 החלה ארצות הברית למכור לישראל נשק, תחילה הגנתי (כמו טילי הוק שנקנו בשנת 1962) ולאחר מכן גם התקפי (טנקי פטון שנקנו בשנת 1965). השניים חתמו על מזכר הבנות חשאי כשנה לאחר מכן ב-10 במרץ 1965. שנתיים לפני כן ב 1962 הכריז הנשיא קנדי על כך שלארצות הברית יש יחסים מיוחדים עם ישראל במזרח התיכון כמו שיש לה יחסים מיוחדים עם הממלכה המאוחדת. הוא ראה אותה שווה בין שווים, מה שלא ניתן היה לומר על יחסי ארצות הברית וישראל בשנים קודם לכן.

מטרות הביקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הביקור העיקרית הייתה מטרת סחר וייבוא נשק מארצות הברית בעיקר בהספקת הטנקים בזמן ביקורו של אשכול התנהלו בחירות בארצות הברית והנשיא ג'ונסון הפגין אהדה ותמיכה כלפי ישראל ופירט את עמדותיו לגבי ישראל:^[^{דרוש מקור]}

ארצות הברית תתמוך בחלוקת מי הירדן על פי תוכנית ג'ונסטון.
ארצות הברית תסייע לישראל לרכוש טנקים.
ארצות הברית מחויבת לביטחון ישראל, והנשיא עומד איתן מאחוריה בכל הנושאים הנוגעים לאינטרסים החיוניים לישראל.
ארצות הברית סבורה שישראל מודאגת שלא לצורך מטילי הקרקע קרקע של מצרים, (וזו הייתה דרך דיפלומטית למנוע מישראל לפתח טילים משל עצמה).
ארצות הברית מתנגדת להתפשטות הנשק הגרעיני, (וגם זו דרך דיפלומטית למנוע מישראל לפתח נשק גרעיני).
ארצות הברית מוכנה לסייע לישראל בכל האפשר בפיתוח מתקני ההתפלה בישראל - גם גרעיניים.

רשימה זו מתמצתת את הנושאים המרכזיים של יחסי ישראל - ארצות הברית בתקופה הזו, אך הדיונים המרכזיים עם הנשיא התמקדו בעיקר בהספקת הטנקים, ובנוסף, כדי להרחיב את אופקיה וממדיה של ישראל בעולם בתור מדינה ובתור סוחרת.

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ מלחמת ששת הימים ניסתה ארצות הברית למנוע את פריצתה של המלחמה, אבל בגלל שארצות הברית לא הסירה את ההסגר מעל מצרי טיראן זה הקשה על התנגדותה לפעולה הישראלית. במהלך המלחמה הותקפה ספינת ביון של הצי האמריקני על ידי צה"ל, אירוע שנודע כתקרית ליברטי. לאחר המלחמה ארצות הברית ניסתה להתקרב לארצות ערב כדי לבלום את ההשפעה הסובייטית והביאה לקבלת החלטה 242 אבל בשל תוצאות המלחמה נטו מדינות ערב לצד הסובייטי שסייע להם להשתקם. מצב זה בצירוף ההידרדרות החמורה ביחסים בין צרפת וישראל והתקרבות של צרפת לברית המועצות הביא להידוק היחסים בין ישראל וארצות הברית, כאשר ארצות הברית הפכה לספקית הנשק העיקרית של ישראל.

1968[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בינואר 1968 יצא אשכול פעם נוספת לארצות הברית. לאחר ביקור בארגון האו"ם בניו יורק, יצא לטקסס ופגש את הנשיא ג'ונסון. טרם שובו לישראל ביקר אשכול בקנדה ובממלכה המאוחדת.

לאחר הביקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשובו לישראל ב-18 בינואר 1968 ציין אשכול: "הביקורים היו כדאיים, חשובים ומועילים ... בשיחותיי בארצות הברית מצאתי הבנה לעניינים ולצרכים שלנו".

לאחר הביקור והמלחמה יחסיה של ישראל וארצות הברית השתפרו והתהדקו מלבד האירוע של הצי האמריקני והבעיה ששגריר ארצות הברית באו"ם הודיע כי היא אינה מכירה בו וב-1 ביולי 1969 הודיע מחליפו כי ארצות הברית רואה במזרח ירושלים שטח כבוש. בשנת 1969 הייתה שותפה ארצות הברית (יחד עם הממלכה המאוחדת, צרפת וברית המועצות) לשיחות הארבע שנועדו לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי ולאחר מכן מזכיר המדינה ויליאם רוג'רס הציע בשנים 1969–1971 שלוש תוכניות לפתרון הסכסוך, במיוחד בהקשר למלחמת ההתשה. אבל מלבד בעיה זאת יחסיה של ארצות הברית הדוקים וטובים עד היום. אפשר לראות זאת לפי ביקורו האחרון של הנשיא דונלד טראמפ (הנשיא האמריקני הראשון שביקר בכותל בזמן כהונתו).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי אשכול בביקור ממלכתי בארצות הברית, מתקבל על ידי הנשיא ג'ונסון, יומני כרמל, ינואר 1968 (התחלה 0:25)
מדינאות חכמה: לוי אשכול והרכש הביטחוני בשנות ה-60, שאול ברונפלד, גיליון 437 של מערכות

לוי אשכול
אירועים מרכזיים בעת כהונתו כראש ממשלה	הממשלה ה-11: ביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל (1964) • קבורת זאב ז'בוטינסקי בישראל (1964) • חנוכת מוביל המים הארצי (1964) • ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל (1964) • הסכם הסחר בין ישראל והשוק האירופאי המשותף (1964) הממשלה ה-12: מזכר ההבנה בין ישראל וארצות הברית (1965) • פרשת בן ברכה (1965) • הבחירות לכנסת השישית הממשלה ה-13: מיתון 1966 בישראל • ביקור קונרד אדנאואר בישראל (1966) • ביקור לוי אשכול באפריקה (1966) • תקופת ההמתנה ומלחמת ששת הימים (1967) • הקמת מפלגת העבודה הישראלית (1968) • הוועידה הכלכלית היהודית העולמית (1968)
כללי	ביקורי לוי אשכול בארצות הברית • אזרחים תומכי אשכול • הנאום המגומגם • כל בדיחות אשכול • הלוויית לוי אשכול
הנצחת לוי אשכול	יד לוי אשכול ובית לוי אשכול • פרס היצירה לסופרים עבריים • חבל אשכול • מועצה אזורית אשכול • גן לאומי אשכול • מאגר אשכול • מגדל אשכול • שדרות לוי אשכול
משפחתו	בנות זוג: רבקה מהרשק (1927-1922) • אלישבע קפלן (1959-1930) • מרים אשכול (1969-1964) נועה אשכול (בתו) • תמה שוחט (בתו) • עפרה נבו (בתו) • אליעזר רפאלי (חתנו) • אברהם שוחט (חתנו) • ברוך נבו (חתנו) • שיזף רפאלי (נכדו) • אשכול נבו (נכדו)