ביקורי אפיפיורים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאז הקמתה של מדינת ישראל ביקרו במדינה ארבעה אפיפיורים. הביקור הראשון נערך בשנת 1964 על ידי האפיפיור פאולוס השישי. הביקור הרביעי התקיים במאי 2014.

ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל
הפסל בקצה המזרחי של רחבת האכסדרה שבבזיליקת הבשורה בנצרת, המנציח את מפגשו של פאולוס השישי עם אתינגורס

ב־5 בינואר 1964 ביקר האפיפיור פאולוס השישי בישראל. היה זה הביקור הראשון של ראש הכנסייה הקתולית במדינת ישראל והביקור הראשון של אפיפיור בארץ ישראל מאז גרגוריוס העשירי. הביקור נמשך כאחת עשרה שעות. לישראל הגיע האפיפיור מירדן, ובסיום הביקור שב אליה. את פניו של האפיפיור קיבלו נשיא מדינת ישראל זלמן שזר, ראש הממשלה לוי אשכול ובכירים נוספים בתל מגידו. הנשיא העניק לאפיפיור מדליון זהב שעליו מוטבעת מפת ישראל ומתחתיה נכתב בעברית ובלטינית "עלה לארץ הקודש". לאחר מכן ביקר האפיפיור באתרים הקדושים לנצרות בנצרת, טבחה, כפר נחום והר האושר. בירושלים התקבל בלחם ומלח על ידי ראש העירייה מרדכי איש-שלום. את ביקורו חתם האפיפיור בכנסיית הדורמיציון ועזב דרך שער מנדלבאום.

ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל

בשנת 2000, לרגל שנת המילניום, ביקר האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל, והיה לאפיפיור השני המבקר בארץ. מסעו של האפיפיור באזור כלל גם ביקור בירדן וברשות הפלסטינית. האפיפיור החל את הביקור בירדן ב-20 במרץ 2000, הגיע לישראל ב-21 במרץ 2000, ועזב לרומא ב-26 במרץ 2000.

בין היתר נפגש האפיפיור עם נשיא מדינת ישראל עזר ויצמן, וביקר ביד ושם ובכותל המערבי. הוא קיים מיסה פרטית בחדר הסעודה האחרונה בירושלים, ומיסות פתוחות בהר האושר, בבזיליקת הבשורה בנצרת ובכנסיית הקבר בירושלים. האפיפיור הקדיש יום אחד לביקור בבית לחם שם נפגש עם יושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, קיים מיסה בכיכר מאנגר וסייר במחנה הפליטים דהיישה.

ביקורו של האפיפיור הוגדר רשמית כ"מסע צליינות לארץ הקודש לרגל שנת המילניום" ("Jubilee Pilgrimage to the Holy Land"), וזאת בשונה מרוב יתר ביקוריו ברחבי העולם, המוגדרים כ"מסעות שליחות" ("Apostolic Voyages")[1]. האפיפיור נפגש עם בכירי הכנסיות הסרות למרות הכס הקדוש, עם בכירים מכנסיות אחרות ועם מנהיגים דתיים יהודים ומוסלמים. כראש מדינת הוותיקן הוא התקבל על פי כל כללי הטקס ונפגש עם ראשי המדינות שבהן ביקר.

ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל

האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ביקר בישראל ב־1115 במאי 2009. האפיפיור נפגש עם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא ביקר ביד ושם, בכיפת הסלע ובכותל המערבי. האפיפיור התפלל בחדר הסעודה האחרונה וקיים מיסה בעמק יהושפט. ברשות הפלסטינית ביקר בכנסיית המולד ובמחנה פליטים, ונפגש עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. כן ערך מיסה בהר הקפיצה וביקר בכנסיית הבשורה ובכנסיית הקבר. דברי האפיפיור בביקורו ביד ושם עוררו ביקורת, משום שלא היו נחרצים דיים בגנות השואה, אולם בנאום הפרידה בתום ביקורו הקפיד בנדיקטוס השישה עשר לומר דברים ברורים יותר בנושא.

ביקור האפיפיור פרנציסקוס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביקור האפיפיור פרנציסקוס בישראל

בשנת 2014 ביקר האפיפיור פרנציסקוס בישראל, והיה בכך לאפיפיור הרביעי המבקר במדינה. מסעו של האפיפיור באזור כלל גם ביקור בירדן וברשות הפלסטינית. האפיפיור החל בביקור בירדן ב-24 במאי 2014, הגיע לישראל ב-25 במאי 2014, ועזב לרומא ב-26 במאי 2014.

האפיפיור עמד על כך שמפגשו עם הפטריארך ברתולומאיוס מקונסטנטינופול, יעמוד במרכזו של הביקור[2]. לוגו הביקור המתאר שני גברים חבוקים בסירה אחת, והמוטו שנבחר לו - "למען יהיו אחד" (Ut unum sint / ῗνα ὢσιν ἒν) - מציינים את יובל החמישים למפגש ההיסטורי בין האפיפיור פאולוס השישי ופטריארך קונסטנטינופול אתינגורס, שנערך בכנסיית וירי-גלילאי בירושלים ב-1964, ואשר סיים 910 שנות חרם הדדי בין הנצרות המזרחית והמערבית, החל בסכיזמה הגדולה ב-1054. המוטו נבחר בהשראת דברי ישו בעת הסעודה האחרונה:

"אוּלָם לֹא לְבַד בְּעַד־אֵלֶּה אָנֹכִי מַעְתִּיר לָךְ כִּי אִם־גַּם־בְּעַד הַמַּאֲמִינִים בִּי עַל־פִּי דְבָרָם׃ לְמַעַן יִהְיוּ כֻלָּם אֶחָד כַּאֲשֶׁר אַתָּה אָבִי בִּי אַתָּה וַאֲנִי בָךְ וְהָיוּ גַם־הֵמָּה בָּנוּ כְּאֶחָד לְמַעַן יַאֲמִין הָעוֹלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתָּנִי׃ וַאֲנִי נָתַתִּי לָהֶם אֶת־הַכָּבוֹד אֲשֶׁר נָתַתָּ לִּי לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ אֶחָד׃ אֲנִי בָהֶם וְאַתָּה בִי לְמַעַן יִהְיוּ מֻשְׁלָמִים לְאֶחָד וּלְמַעַן יֵדַע הָעוֹלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתָּנִי וְאָהַבְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר אֲהַבְתָּנִי"[3].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסעות הצליינות האחרים שערך האפיפיור לרגל שנת המילניום נערכו בהר סיני וביוון, סוריה ומלטה.
  2. ^ MOTTO AND LOGO FOR POPE’S PILGRIMAGE
  3. ^ הבשורה על-פי יוחנן 17, 20-23.