ביתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביתא
بيتا
HawaraBeita3037.jpg
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה שכם
ראש העיר ערב אש-שוראפא
שטח 76 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 8,800 (2006)
קואורדינטות 32°08′38″N 35°17′09″E / 32.143787°N 35.285845°E / 32.143787; 35.285845
אזור זמן UTC +2

ביתא (ערבית: بيتا, "בית") הוא יישוב פלסטיני בנפת שכם בצפון יהודה ושומרון 13 ק"מ מדרום-מזרח לשכם. היישוב מורכב מחמש חמולות, המקיפות שלושים משפחות.

בית הספר הראשון נפתח בכפר בשנת 1952 (לפני כן, הילדים למדו במסגדים), והוא שימש גם את הכפרים מסביב. בשנת 1954 נפתח בכפר גם בית ספר לבנות.

היישוב נחשב למוקד כוח של תנועת הפת"ח, אך ראש העירייה הנוכחי, ערב אש-שוראפא, הוא איש חמאס.

תקריות בזמן האינתיפאדה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1988 אסף כח של חטיבת גבעתי צעירים מהיישובים ביתא וחווארה. בהוראת המג"ד, שברו החיילים את ידיהם ורגליהם של הפלסטינים הכפותים. לאחר חשיפת הפרשה לציבור במאי 1989, ובעקבות עתירה לבג"ץ, הועמד המג"ד לדין צבאי ובשנת 1991 הורד לדרגת טוראי.[1]

ב-6 באפריל 1988, חול המועד פסח תשמ"ח, יצאה קבוצה של כ- 20 נערות ונערים מאלון מורה בליווי של שני מבוגרים לטיול באזור, אחד מהם רומם אלדובי, צעיר שהורחק משכם בעקבות ירי ללא אזהרה[2] ומקים ישיבת 'עוד יוסף חי' בקבר יוסף.[3]

נסיבות האירוע שנויים במחלוקת אך עיקרם ברור. במהלך הטיול, אימאם הכפר קרא ברמקולים על מתנחלים המתקיפים את הכפר. בעקבות זאת הקיפו אותם מאות ערבים תושבי הכפרים באזור, ותקפו באבנים את קבוצת המטיילים, שישבה אותה עת בגיא הסמוך לארוחת הבוקר. אלדובי ירה בתת-מקלע עוזי שבידו לעבר התוקפים. לאחר ויכוח קצר עם המדריך השני החליפו השניים נשקים. עם התגברות ההתקפות ירה אלדובי לעבר קבוצה מהתוקפים והרג אחד מהם. הוא הצליח לחמוק מניסיון חטיפת נשקו ופצע את התוקף.

לאחר זמן מה קבוצת המטיילים אולצה להיכנס לתוך הכפר ביתא בהסכמה, לפיה ההתקפה על המטיילים תופסק, וכך גם היריות. המטיילים הובלו לכפר כשהם מוקפים המון זועם, והמדריכים מכוונים את נשקם כלפי מעלה.[2][4] בהגיעם לפאתי הכפר, אשה, אחותו של ההרוג הראשון שהיא גם אשת הפצוע שניסה לחטוף את נשקו של אלדובי הטיחה לבינה בראשו של אלדובי. בעקבות זאת נורה צרור מרובהו של אלדובי (יש הטוענים שירה באוויר אך רובהו נתפס והוטה) וכתוצאה מהירי נהרגה נערה יהודיה בת 14 בשם תרצה פורת, והחלה התקפה נמרצת על המטיילים. דקות אחדות לאחר מכן בעת חטיפת הנשק מידיו של אלדובי הלה ירה, צרור נוסף שבו נהרג אחד התוקפים ונפצעו אחדים מהם. במהלך האירוע נפצעו רוב המטיילים היהודים וכן חלק מתושבי הכפר, אחד מהם מת מפצעיו מאוחר יותר. מדריך ומארגן הטיול מנחם אילן איבד את הכרתו.[2] רומם אלדובי נותר צמח.[5]

סיפורי הנערות והנערים שודרו באותו ערב במהלך מבט לחדשות של הטלוויזיה הישראלית, אז בעלת ערוץ השידורים היחיד.

בתגובה לאירוע פוצצו חבלני צה"ל 16 מבנים בכפר, 14 מהם עקב פעולות בעלי בתים אלו בעת האירוע, ובאישור הפרקליטות הצבאית.[6] בין הבתים שנפגעו היו גם שני בתים שלא אושרו להריסה, וכן בתים של תושבים שהגנו על הנערות והנערים מפני הקהל הפורע.[7]

בעקבות האירועים נערך דיון בכנסת, אשר פירט את דו"ח צה"ל ולפיו התברר שהיו שלושה הרוגים תושבי הכפר בני 17, 18 ו-22.[2]

האגודה לזכויות האזרח התלוננה על פעולות צה"ל באירוע.[8] מאוחר יותר תושבי הכפר פוצו בידי צה"ל על הנזקים לבתיהם.[7]

ב-13 במרץ 1991 נעלם תושב ביתא, ג'מיל דויכאת, בן 50. גופתו נמצאה כעבור חודש. פנחס אסייג, תושב אלון מורה, הודה ברצח ושחזר אותו. הוא נשלח לאשפוז פסיכיאטרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביתא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך נולדה תרבות הכסת"ח ד"ר אורי מילשטיין, 15 בדצמבר 2015 (אתר מעריב)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 ישיבת הכנסת על דו"ח צה"ל בעניין אירועי הכפר ביתא (אתר הכנסת)
  3. ^ סרט של הלל ליברמן על קבר יוסף (יוטיוב). ליברמן נרצח ב-2001 בשבת שובה ה'תשס"א בדרכו רגלית לקבר יוסף לאחר שזו ננטשה בידי צה"ל לאחר פרשת מדחת יוסף ימים אחדים קודם לכן.
  4. ^ זכרונותיהם מנקודות מבט שונות של משתתפי הטיול בכפר ביתא וחיילים שפעלו שם בעקבות מאמר באתר המקוון של nrg יהדות
  5. ^ על דורון מהרטה מהרוגי הטבח בספריית מרכז הרב, וממטפליו של רומם אלדובי
  6. ^ דברי גדעון גיתאי, על ההיתר שניתן בידי אמנון שטרסנוב (באתר "הגדה השמאלית" בתגובה למאמר שם)
  7. ^ 7.0 7.1 'משרד הביטחון שילם פיצויים במסגרת הסכם פשרה פי חמישה ממה שהתכוון', 30 בספטמבר 1990, כתבת הארץ
  8. ^ פגיעות הומניטריות בכפר ביתא אתר הארגון לזכויות האזרח