ביתו של אוסאמה בן לאדן בח'רטום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביתו של אוסאמה בן לאדן בח'רטום
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג בית מגורים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סודאןסודאן  סודאן
בעלים אוסאמה בן לאדן
מידות
קומות 3
קואורדינטות 15°34′54″N 32°34′22″E / 15.581666666667°N 32.572777777778°E / 15.581666666667; 32.572777777778
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg


ביתו של אוסאמה בן לאדן בח'רטום הוא בית עשוי מלבנים וטיח בן שלוש קומות.

הבית שוכן ברובע אל-ריאד שבעיר ח'רטום, בירת סודאן ובין 1991 ל-1996 התגורר בו מנהיג אל-קאעדה, אוסאמה בן לאדן[1][2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסאמה בן לאדן, מנהיג ארגון הטרור אל-קאעדה הגיע לסודאן ב-1991, לאחר וויכוח עם משפחתו בערב הסעודית, בנוגע לתמיכה הסעודית בארצות הברית במהלך מלחמת המפרץ, בה נלחמה ארצות הברית נגד עיראק שפלשה (אנ') לכווית. הוא רכש בית בח'רטום, שהשקיף על גדות הנילוס הכחול[3] ובילה שם סופי שבוע רבים עם משפחתו. הוא אף התגורר תקופה במקום עם ארבע נשותיו, ארבעת בניו ובנותיו. איש הדת הסודאני-מוסלמי, חסן א-תוראבי התיר לבן לאדן לגור שם, בתמורה לכך שבן לאדן יסייע לממשלת סודאן בהשקעות בחברות הסחר והבנקאות בבניית כבישים ולהילחם בבדלנים הנוצרים והמתנגדים בדרום סודאן. על פי ההערכות, בן לאדן אכן קיים את הבטחתו, והשקיע כ-50 מיליון דולרים בפרויקטים בסודאן[4].

על אף שהבית היה מאובטח בכבדות, וכלל סוללת שמורים חמושים במקלעים בקומת הקרקע של הבית[5], ניצל בן לאדן פעם אחת מניסיון התנקשות של קבוצת תכפירית, שראתה בדרכו של בן לאדן כדרך שכופרת באסלאם. בעקבות זאת הוחלט למגן יותר טוב את הבית, ואף להוסיף יותר שומרים ומערכת תעלות, שנחפרה בקדמת הבית ובחלק האחורי שלו. בעקבות ההאבטחה המוגברת, רצו שכנים רבים שבן לאדן יעזוב את השכונה. לאחר שהתגורר בית כ-4 שנים, החליט בן לאדן לעזוב את סודאן במאי 1996, כאשר הוא עוזב מאוד מאוכזב מההתפתחויות הפולטיות במדינה בה הוא השקיע כסף רב[6]. דיווחים טענו כי השגרירות הסינית בסודאן השתלטה על הנכס לאחר עזיבתו של בן לאדן, אולם ב-2011, לאחר חיסולו של בן לאדן בבית המסתור שלו בפקיסטן פורסם כי הבית נשאר ריק, מאחר שדיירים חששו שהאמריקאים עלולים להפציץ את הבית, מאחר שהיה מקום מגוריו של בן לאדן .

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Laessing, Ulf; Abdelaziz, Khalid (2 במאי 2011). "Bin Laden's Sudan home left empty over attack fears". Reuters. בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2020. 
  2. ^ Reeve, Simon (27 ביוני 2002). The new jackals: Ramzi Yousef, Osama Bin Laden and the future of terrorism. UPNE. עמ' 172. ISBN 978-1-55553-509-4. בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2011. 
  3. ^ Reeve2002,p.175
  4. ^ Mark Weston (11 ביולי 2008). Prophets and princes: Saudi Arabia from Muhammad to the present. John Wiley and Sons. עמ' 334–. ISBN 978-0-470-18257-4. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2011. 
  5. ^ Bergen, Peter L. (8 באוגוסט 2006). The Osama Bin Laden I Know: An Oral History of Al Qaeda's Leader. Simon and Schuster. עמ' 133–136. ISBN 978-0-7432-7892-8. בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2011. 
  6. ^ Jacquard, Roland (ינואר 2002). In the name of Osama bin Laden: global terrorism & the bin Laden brotherhood. Duke University Press. עמ' 37. ISBN 978-0-8223-2991-6. בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2011.  Unknown parameter |url-access= ignored (עזרה)