בית-החלוצות (חיפה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית-החלוצות בחיפה היה בית החלוצות הראשון שהוקם בארץ ישראל במטרה להיות מקום מגורים ראשוני לנשים עולות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החלוצות בחיפה הוקמה ביוזמתן של קבוצת נשים ציוניות, בראשות גב' גוטהייל, שפרשו מההסתדרות הציונית הדסה ובקשו להקים מיזם משלהן בארץ ישראל. בהמלצתה של רחל ינאית בן צבי, שספרה להן על הקושי של נשים למצוא דיור במחיר סביר, החליטו להקים בית חלוצות ביוזמה משותפת של "ליגת הנשים למען ארץ ישראל באמריקה" וההסתדרות[1]. הן החלו באיסוף כספים בשנת 1926[2] ואספו 25,000 דולר לצורך הבנייה. פיק"א הקצתה להן מגרש ברחוב הרצל בחיפה. ב-19 באוגוסט 1930 הונחה אבן פינה לבניין[3]. את המבנה תכנן בנימין צ'ייקין. המבנה כלל 21 חדרים בשלוש קומות, שני אולמות: חדר אוכל וספרייה, 3 חדרי מלאכה ומכבסה על הגג[1]. בינואר 1931 הועבר סכום ראשוני לתחילת הבנייה שנוהלה על על ידי גוסטה רכב[4].

בתחילת 1932 הושלם הבניין והוחל ברישום דיירות[5], שנכנסו למגורים החל מ-10 בפברואר 1932[6]. בית החלוצות נחנך בפברואר 1932[7]. בבית התגוררו עולות חדשות למשך מספר חודשים עד התבססותן בעבודה. לצד המגורים התקיימו בו מספר יוזמות קואפרטיביות שכללו מסעדה, מכבסה, בית אריגה ומתפרה[8].

בשנים 1936-1937 התנהלה בבית החלוצות פעילות של האצ"ל[9].

בשנת 1961 הוקמה בבניין תחנת הסתכלות להשמת נכים בעבודה[10].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]