בית אברהם (חסידות)

חסידות בית אברהם הייתה חצר חסידית ייחודית שהוקמה בידי חסידים שהעריצו את הרב אברהם יצחק הכהן קוק והחליטו להכתירו כאדמו"ר עליהם.

הקמה והתפתחות

החסידות הוקמה בשנת ה'תר"ץ (1930) וכללה יהודים רבים, בהם רבני עיירות וקהילות, שנחשפו לדמותו והגותו של הראי"ה קוק והפכו למעריציו. הם התאגדו להקמת חצר חסידית מלאה, הכוללת בתי מדרשות של אנשיה, נסיעות מיוחדות אל האדמו"ר - הראי"ה, לימוד עקבי במשנתו, אימוץ מנהגיו, ועוד. אך על אף רצון החסידים, לא הסכים הרב קוק להיות להם לאדמו"ר.

בארבעה מקומות הוקמו בתי מדרשות מיוחדים של החצר: פאביאניץ, לודז', ולוצלאווק וז'ירארדוב. אלו התפתחו במהירות תוך מספר חודשים וכללו מאות מתפללים. חלק מאנשי החסידות היו אנשי הציונות הדתית בפולין אשר ראו בעצמם כחסידים לכל דבר וראו צורך במנהיג ואדמו"ר אשר ידריך אותם, ומצאו ברב קוק רב ששילב בין החסידות לבין תורת ארץ ישראל והציונות.

בשנת תרצ"ג מסרו בידיו החסידים מגילת קלף ובה בקשה רשמית שיקבל עליו להיות לאדמו"ר, אך שוב הוא סירב, כנראה מפני התנגדותו לעצם הרעיון והתנגדותו לאדמו"רות החסידית.

אופי הקהילות

בתי מדרשות אלו נהגו כמנהגי החסידות ולמדו הלכה ואגדה כמנהג שאר החסידים, ואף ארגנו נסיעות לרב קוק לכבוד החגים כמנהג שאר החסידויות. בנוסף, הם נהגו מנהגי חסידים לרב קוק בעליות לתורה, ברכו במי שברך את הראי"ה ואף שלחו לו פדיון נפש. אך הם התייחדו משאר החסידויות בלימוד כתבים ציוניים ואקטואליה.

קהל החסידים היה מגוון וכלל יהודים העובדים לפרנסתם ואף רבנים כמו רב העיירה ז'ירארדוב – הרב יחיאל מאיר קרימסקי, רבה של וולצלאווק – הרב יהודה ליב קובלסקי, ובנו של רבה של לודז' – הרב שמחה טרייסטמאן. רבנים אלו משכו רבים מבני העיר להצטרף לחסידות.

בכל אחד מבתי המדרשות הוקם וועד שהיה ממונה על ארגון הקבוצה ועל הקשר הישיר עם הרב. לאחר תקופה אף החליטו גבאי בתי המדרש לשלוח מכתב לרב קוק המתאר את אופי הקהילה ולבקש ממנו הסכמה רטרואקטיבית להקמת החסידות.

קישורים חיצוניים

• חסידות "בית אברהם" בפולין ופטירת הראי"ה זצ"ל, באתר www.shoresh.org.il
• חסידות "בית אברהם", באתר קרוב אליך
• גם רבי יש לנו: חסידות הרב קוק - פרק שנשכח / יוסי בן הרוש, באתר נאמני תורה ועבודה