בית א-שער

מוזיאון המורשת הבדואית בנגב
بيت الشعر

מידע כללי
סוג	מוזיאון
כתובת	רהט
מיקום	רהט
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–2024
תאריך פתיחה רשמי	2024
קואורדינטות	31°22′54″N 34°45′43″E
אתר רשמי
(למפת מערב הנגב מוגדלת)   בית אלשער – מוזיאון המורשת הבדואית ברהט (למפת מערב הנגב רגילה)   בית אלשער – מוזיאון המורשת הבדואית ברהט (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית אלשער – מוזיאון המורשת הבדואית ברהט (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית אלשער – מוזיאון המורשת הבדואית ברהט

בית א־שער (בערבית: بيت الشعر) הוא מוזיאון למורשת ותרבות החברה הערבית-בדואית בנגב, ומוקדש לשימור ושיקום נכסי מורשת תרבותית מוחשית ובלתי מוחשית. המוזיאון ממוקם ברהט ומהווה מרכז תרבותי, חינוכי ותיירותי, ובו תצוגת קבע ותערוכות מתחלפות לצורכי חינוך, מחקר, לימוד והמסרה לקהל מכל רחבי הארץ והעולם.

רקע והקמה

המוזיאון נחנך בשנת 2024, והוקם ביוזמת עיריית רהט והחברה הכלכלית רהט, בשיתוף פעולה עם משרד הפנים, משרד התרבות והספורט, משרד המורשת, משרד התפוצות – האגף לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית, החברה הממשלתית לתיירות, אשכול רשויות נגב מערבי, קרנות פילנתרופיות (יד הנדיב, קרן ברכה) וגופים נוספים. תהליך ההקמה כלל צוותי תכנון, אדריכלות, עיצוב, מחקר ותוכן, לצד ועדה קהילתית רחבה, במטרה להבטיח ייצוג אותנטי של המורשת הבדואית.

חשיבות תרבותית וחברתית

בית א־שער (בעברית: בית השיער) מהווה גשר בין עבר להווה, ומאפשר שימור, תיעוד והנגשת נכסי מורשת תרבותית של חברה ייחודית המצויה בתהליכי שינוי מואצים. הקמת המוזיאון מדגישה את חשיבות שימור ושיקום נכסי תרבות של עם ילידי, תוך הנגשתם לקהל הרחב באמצעות הדרכה מקצועית, טכנולוגיות חינוכיות מגוונות והתנסויות אינטראקטיביות.

מראה תצוגה מהמוזיאון

מבנה ותצוגות

המוזיאון שוכן במבנה מודרני בקריית התרבות החדשה של רהט, בסמוך לספרייה העירונית ולהיכל התרבות. התצוגות במוזיאון משלבות תיעודים היסטוריים וחפצים מסורתיים, המתעדים את אורח החיים הבדואי, לצד תערוכות מתחלפות, מיצגים אינטראקטיביים, מדיה דיגיטלית, וסיפורים אישיים מצולמים של בני ובנות החברה הערבית-בדואית בנגב. עיצוב התערוכות והגרפיקה בוצעו על ידי צוות מקצועי, תוך שימת דגש על חוויית מבקר רב-חושית, בהתאם למגמות עכשוויות במוזיאונים בעולם. תערוכת הקבע ממחישה את התרבות והחיים הערביים-בדואיים בנגב, באמצעות שילוב בין מוצגים היסטוריים, מיצגים אינטראקטיביים וחוויות רב־חושיות:

• אולם ההיסטוריה – מיצג אור־קולי המוקרן על קירות החלל, המציג את התפתחות חיי הבדואים בנגב לאורך הדורות.
• נול האריגה – נול מסורתי ועליו שטיח בדואי מהנגב, מלווה במיצג מצולם והסברים חזותיים על שיטות האריגה המסורתיות.
• הבאר – באר מסורתית בשילוב משחק אינטראקטיבי לשאיבת מים, המדגים את מרכזיותה של הבאר במרחב החברתי והכלכלי ואת דרכי הובלת המים בנגב.
• החתונה – סרט תיעודי על מנהגי החתונה הבדואית בעבר ובהווה, לצד מוצגים וטקסטים המתארים את הטקסים הצבעוניים והמרגשים.
• האוהל – עמדות משחק וחוויות התנסות בתצורות אוהל מסורתי, מלוות במוצגים ותצלומים המדגימים את ייחודו של ה"בית אלשער" – מבנה נייד ופרקטי המתפרק ונישא על גב גמל.
• מוזיקה בדואית – עמדת צפייה והאזנה לכלי נגינה מסורתיים, המדגישה את תפקידה של המוזיקה כאמצעי תקשורת והעברת מסרים בין משפחות ואוהלים.
• אולם רהט – תצוגה היסטורית המתחקה אחר התפתחות העיר רהט מימי אברהם ועד ימינו, ומשקפת את סיפורו של הבדואי בן התקופה המודרנית.
• בית א-שער – אוהל מסורתי הממוקם בסמוך למבנה המוזיאון ומשמש מוקד לפעילויות תרבותיות וחינוכיות: סיפורי עם, מלאכות מסורתיות, טקסי קפה ותה, שיחות והרצאות.

מטרות ופעילות

המוזיאון פועל לשימור המורשת הערבית-בדואית, חיזוק הזהות התרבותית, קידום דיאלוג בין-תרבותי בישראל, תוך הנגשת הידע לציבור הרחב. במקום מתקיימות סדנאות, הרצאות, פעילויות חינוכיות לתלמידים, אירועים קהילתיים, ותוכניות ייחודיות לשימור מלאכות מסורתיות. המוזיאון משמש כמוקד תיירותי, ומושך מבקרים מהארץ ומהעולם, תוך שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים, גופי תרבות ותיירות.

צוותי ההקמה והתפעול

ייחודו של המוזיאון נעוץ בהקמתו ביוזמת ועדה קהילתית, שבה לקחו חלק אנשי ציבור, חוקרים ואנשי רוח מקרב החברה הערבית-בדואית. חברי הוועדה המכירים מקרוב את ההיסטוריה, התרבות והמנהגים, התוו את אופיו של המוזיאון ואת תכניו. בזכות גישה זו, המוזיאון הוא הראשון להציג מתוך נקודת המבט של החברה עצמה ולא כהצגה חיצונית של תרבותה, מה שמקנה לו חשיבות יוצאת דופן בהשוואה למוסדות אחרים העוסקים במורשת הבדואית.

ראו גם

• מרכז ג'ו אלון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית א-שער בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בית א-שער
• עמוד המוזיאון באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

• בית א-שער, ברשת החברתית פייסבוק
• בית א-שער, ברשת החברתית אינסטגרם