בית בירם

בית הספר הריאלי העברי בחיפה, בית בירם
המבנה הראשון שהוקם בקמפוס בית בירם
המבנה הראשון שהוקם בקמפוס בית בירם
בית ספר תיכון
על שם ארתור בירם עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1947–הווה (כ־77 שנים)
שכבות לימוד ט – י"ב
מספר כיתות 60
קמפוס
  • החטיבה העליונה, 5 גני ילדים והפנימייה הצבאית לפיקוד.
בעלי תפקידים
מנהל מנדי רבינוביץ'
סגל 180 מורות ומורים
תלמידים
1,800
שונות
הון עצמי (כ-40%) מתקציב משרד החינוך והיתרה ממומנת מתשלומי ההורים
מיקום
מיקום שד' אבא חושי 15, חיפה
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°46′44″N 34°59′47″E / 32.7788°N 34.99651944°E / 32.7788; 34.99651944
https://www.reali.org.il/בית-בירם/
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שדרת הפרגולה ומרכז מחשבים משמאל
הכניסה לבניין פרת הידוע בכינויו ״בניין 3״

קמפוס בית בירם הוא סניף הדגל של בית הספר הריאלי העברי בחיפה. הקמפוס נמצא על הר הכרמל בין שדרות אבא חושי, רחוב איינשטיין ורחוב יערות באזור אחוזה העליונה. סניף זה משכן את החטיבה העליונה של בית הספר, את אשכול הגנים האקולוגיים (גילאי 3 עד 5) ואת הפנימייה הצבאית לפיקוד.

שטח הקמפוס משתרע על כ-50 דונם. בחטיבה העליונה לומדים כ-1850 תלמידים ב-4 שכבות (ט', י', י"א, י"ב) ובכ-20 מגמות לימוד שונות. הצוות החינוכי כולל כ-220 מורים ועובדי הנהלה. דורון אלוני מנהל את שכבות ט-י, ערן מקוב מפקד על הפנימייה הצבאית והגנים מנוהלים על ידי אילת אייזנברגר. מנדי רבינוביץ' מנהל את שכבות י"א-י"ב ואת כלל הקמפוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריף ששימש בעבר ככיתת לימוד. משמש כמוזיאון של בית בירם

בית בירם נקרא על שם ארתור בירם, מייסדו של בית הספר הריאלי ומנהלו הראשון. בשנת 1933 נרכש המגרש במעלה שכונת אחוזה שעליו עתיד להיבנות הקמפוס. על המגרש, בן 50 דונם, הוקם בניין שאמור היה לשמש כפנימייה אזרחית, אך הוחרם על ידי הצבא הבריטי והפך לבית ספר לצניחה בתקופת המנדט הבריטי. באחד מהבניינים הבריטיים שעומדים עד היום בפנימייה הצבאית לפיקוד למדו צניחה חביבה רייך וחנה סנש. לאחר הקמת המדינה הפך הקמפוס לבית ספר לצניחה של צה"ל, עם הקמתו בזמן מלחמת העצמאות.

בשנת 1952 רוכזו כל כיתות י"א-י"ב בבית בירם ורק לקראת שנת 2000 רוכזו כל כיתות י' בקמפוס, לאחר שהיו מחולקות בין סניף הכיתות התיכוניות בהדר לבין קמפוס בית בירם. בשנת 1966 הונהג לימוד מוגבר בחלק מתחומי הדעת העיקריים בחטיבה העליונה, בשנת 2022 רוכזו גם כל כיתות ט' בקמפוס.

בשנת 1953 נחנכה הפנימייה הצבאית לפיקוד, שבמסגרתה לומדים כיום בבית בירם 170 חניכי הפנימייה, כשבחלק מהימים הם מגיעים לבית הספר לבושים במדים. החניכים מחולקים בין הכיתות באופן שוויוני בדיוק כמו תלמידים אזרחים של בית הספר, אולם מחויבים ללמוד כמקצוע מוגבר את תחום הצבאיות, מגמת לימוד עיונית וייחודית לחניכים.

תיאור הקמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקמפוס בית בירם מספר רב של מבנים. בניין בירם - הראשון במבני הקמפוס - נבנה בשנות ה-40 בסגנון הבינלאומי. מספר בניינים אחרים בנויים בסגנון ברוטליסטי מודרני. אלה בנויים בטון בלתי מטוייח המעוטר בסמלים שונים. המבנים הייעודיים מעוטרים בהתאם לתחום הדעת שמאפיין אותם ובין המבנים השונים מצויות מדשאות רחבות. בניין הספרייה מוצל על ידי משטח בטון אופקי המחובר אליו ומונע חימום המבנה בימי הקיץ.

מצפון-מזרח לבניין בירם מצויים הבניינים וולפסון, לנדס ופרת, וממערבה לו (לקראת הכניסה) מצויים בניין הספרייה, מרכזי מחשבים ותקשורת ומתחם המדעים. בצמוד להם אשכול הגנים של ריאליגן והקפיטריה. בקצהו הצפוני של הקמפוס מתחם הספורט ולידו המכלול הפדגוגי ובניין הרוח והרעות.

רוב הבניינים בקמפוס מקושרים על ידי שדרת הפרגולה, שמאפשרת מעבר מקורה ביניהם. הקמפוס מוקף חומת בטון המונעת מרעשי הכביש הסואן הנמצא בסמוך לקמפוס להיכנס אליו, ובכך מנתקת את מדשאות הקמפוס מרעש העיר שסביבו.

ממול לכניסה למתחם מתחיל נחל עובדיה שיוצא משכונת רמת גולדה שתלמידי בית בירם היו בין המעורבים לשיקום הנחל.

המבנים בקמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייני החטיבה העליונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב החדרים בבניינים המרכזיים משמשים כסביבות למידה מתקדמות המצוידות באמצעי מולטימדיה, ובצדן משרדי צוותים וחדרי שיחה המאפשרים מרחבי מפגש לתלמידים ולמורים.

בניין בירם
המבנה הראשי, שהוקם עוד בשנת 1939, נקרא על שמו של מייסד בית הספר ומנהלו הראשון, ארתור בירם. במשך שנים שימש הבניין את כיתות י' ולאחר מכן את כיתות י"ב של החטיבה העליונה, וכיום הוא מכיל את סביבות הלמידה בנושאי שפה ומתמטיקה, וכן את משרדי ההנהלה, חדר המורים והמרכז הלוגיסטי. בשנת 2002 נבנה חדר המורים מחדש ושופצו משרדי ההנהלה. בשנת 2010 שופצו רוב כיתות הלימוד ונוסף אגף חדש לבניין. בניין זה מסומן בתור בניין מספר 4.
בניין לנדס
המבנה השני שהוקם נקרא על שמה של איינדל לנדס. לנדס הייתה ניצולת שואה אשר איבדה את כל משפחתה ותרמה סכום כסף גדול לבית הספר במטרה להנציח את זיכרון משפחתה ואת זכרה שלה. במשך שנים שימש הבניין את כיתות י"א של החטיבה העליונה, וכיום הוא מכיל סביבות למידה בנושאי מדעי החברה ומדעי הרוח, אודיטוריום, אזורי להצגה של תוצרי תלמידים ומשרדים לצוותי המורים. הבניין עבר שיפוץ מקיף והרחבה משמעותית בשנת 2011. בניין זה מסומן בתור בניין מספר 1.
אולם פבזנר
המבנה השלישי שנבנה הוא אולם "בית פבזנר", שנחנך באופן רשמי בשנת 1962 כאולם גדול (כולל 650 מקומות ישיבה לקהל) לכינוסים ולאירועים של הקמפוס. הבניין ייחודי מבחינה אדריכלית בשל גגו התלוי והקעור. בית פבזנר נקרא על שמו של שמואל יוסף פבזנר שהיה מראשוני הישוב העברי בחיפה, ממקימי הטכניון ושכונת הדר הכרמל. בבניין זה מתקיימים כנסים רבים, הרצאות, מופעי תרבות ולעיתים מופעי סיום של שכבות גיל שונות. בשנת 2003, גם בגלל תקנות אש, עבר המבנה שיפוץ נרחב והוספה לו מבואה בעלת קירות זכוכית, שער אבן ורחבת חזית. במבואה זו הוטמנה באותה שנה "קפסולת זמן" במסגרת אירועי "90 וממשיכים" של בית הספר. "הקפסולה" היא תיבה בגודל 80X80 שהוחלט להכניס אליה פריטים המייצגים את בית הספר בשנתו ה-90, לאחר דיון שכלל נציגים מכל קהילת בית הספר. ההטמנה נעשתה במעמד ראש העיר חיפה, יונה יהב. כיום קבורה הקפסולה בבור מיוחד בעל כיסוי שקוף, והיא עתידה להיפתח בשנת 2033. בראש המבואה נמצא כותל מיוחד ועליו חקוקים, מצד ימין שמות הבוגרים והמורים שזכו לקבל את פרס ישראל, ומצד שמאל שמות הבוגרים שעוטרו בעיטורים או בצל"שים צבאיים.
בניין וולפסון
המבנה הרביעי שהוקם הוא בניין וולפסון שהוקם בשני שלבים במחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה ה-20. הבניין קרוי על שם משפחת הנדבנים היהודית וולפסון מאנגליה. היה זה ראש המשפחה – סר אייזק וולפסון שתרם את הכסף לבניית המבנה. על שם אותה משפחה נקרא גם מבנה נוסף בסניף מרכז הכרמל של בית הספר (מטו"ס). בעבר שימש המבנה את כיתות י"ב של החטיבה העליונה ולאחר מכן את כיתות י' של החטיבה העליונה. בשנת 2012 הסתיים השיפוץ המקיף של הבניין והרחבתו. החל בספטמבר 2022, עם המעבר של כיתות ט' לבית בירם, משמש הבניין כמשכנן של כיתות האם של שכבת כיתות ט', וכולל כיתות לימוד, משרדים לצוותים ולבעלי תפקידים בשכבה וחדרים לעבודה או לשיחה. בניין זה מסומן בתור בניין מספר 2.
בית הרוח והרעות
חמישי להיבנות היה בית הרוח והרעות, ששימש בעבר את חברת התלמידים של החטיבה העליונה, וכלל מזנון גדול וחדרי פעילויות שונים, אולם הצגות לתלמידים ופונקציות דומות. לאחר מכן הפך בניין זה למשכנה של האוניברסיטה הפתוחה באזור חיפה, ולכן נקרא כך בפי רבים. האוניברסיטה הפתוחה פעלה בבית בירם עד שנת 2021, שאז העתיקה את מרכז פעילותה בחיפה לקמפוס הנמל. ב 31.8.2022 נחנך בית הרוח והרעות, המהווה כיום את משכנם של הלימודים במדעי הרוח והחברה. בבניין זה נמצא גם חדר "אנחנו" המשמש כחדר זיכרון ל 306 החללים של בית הספר במערכות ישראל ובפעולות איבה, וכן כחדר הוקרה ל 45 מקבלי פרס ישראל מקרב הבוגרים ול 74 מקבלי עיטורי צה"ל השונים. כמו כן נמצאים בבניים זה משרדי המכלול הפדגוגי - מחלקת הפיתוח, המחקר וההערכה של בית הספר, וכן אולם הצגות וחדרים נלווים שמשמשים את ה"תאטריאלי" - מגמת התיאטרון של החטיבה העליונה. בין הבניין לשער שוכן "בית הגדנ"ע" בו פועלים מדריכי השל"ח הצעירים והבוגרים. בניין זה מסומן בתור בניין מספר 5.
בניין פרת
שישי להיבנות היה בניין פרת, אשר נקרא על שם בוגר בית הספר שמחה פרת – דיפלומט ואיש רב פעלים אשר תרם את הכסף להקמת המבנה שנחנך באופן רשמי בשנת 2002 וחובר לבניין בירם באמצעות גשרון מקורה. בעבר שירת הבניין את כיתות י"ב, וכיום משכן את סביבות הלמידה בשפות וסביבת הלמידה לרובוטיקה. בניין זה מסומן בתור בניין מספר 3.

מבנים ומתחמים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרייה על שם מנחם (מלמל) רייך, לוח הנצחה בכניסה לספרייה
ספריית בית בירם ב-2017

בניין הספרייה ע"ש מנחם (מלמל) רייך[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחנך בשנת 1967 וכלל ספרייה, חדר גאוגרפיה, חדר היסטוריה ואולם כינוסים קטן. כיום הוא כולל את הספרייה המרכזית של בית בירם, מעבדות מחשבים וחדרי צוות וכן את אולם כנסים על שם יואל אנג'ל. בכניסה לספרייה המרכזית נמצא קיר הנצחה לנופלים. בשנת 2017 שופצה הספרייה בעזרת תרומה נדיבה של גיל אגמון שתרם את השיפוץ לזכר חברו לחדר בתקופת הפנימייה הצבאית, מנחם (מלמל) שנהרג במלחמת לבנון הראשונה באפריל 1983. בצמוד לבניין זה נחנכה בשנת 2012 גינת ספורט שקטה - "גינת אלעד" - לזכרו של אלעד ריבן, צופה האש ותלמיד כיתה י"א בבית הספר שנספה באסון הכרמל.

ספריית בית הספר

מרכז מחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחנך בשנת 1955 והכיל בעבר את מעבדות הפיזיקה של החטיבה העליונה. כיום, מכיל מעבדות מחשבים ואודיטוריום.

מתחם המדעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמפוס

נחנך בשנת 1955 והכיל בעבר את מעבדות הכימיה של החטיבה העליונה. כיום זהו בניין שהורחב ושודרג בשנת 2009 מתרומות משפחתה של ד"ר דליה גרידינגר, בוגרת בית הספר שעל שמה קרוי המתחם המחודש (בנה, מוקי גרידינגר, הוא יושב ראש חבר הנאמנים של בית הספר). במתחם מעבדות מולטימדיה (לפיזיקה, כימיה וביולוגיה) וחדרי הכנה - בכולם ציוד מעבדות חדיש ומתקדם, לצד אמצעי הדגמה משוכללים. המתחם מכיל גם חדר פרויקטים, חדר ישיבות, חדר מורים, אודיטוריום מדעים, רחבות לתערוכות וחדרי תלמידים למנוחה, לימודים ושיחות אישיות. במתחם פזורים עשרות מחשבים עם אינטרנט לשימוש חופשי ולימודי. הרצאת הפתיחה שחנכה את הבניין ניתנה על ידי פרופ' עדה יונת, שזכתה באותה שנה בפרס נובל. המבנה שם דגש על האחדות שבין המדעים, וכולל חדרי עבודה משותפים, חדר מורים גדול ומשותף וחללי תצוגה משותפים, אך חדרי הכנה ומעבדות נפרדות בשל הצרכים השונים וכן חדרי צוות לכל תחום.

מרכז תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין נבנה בשנת 1955 עבור מעבדות הביולוגיה של החטיבה העליונה. בשנת 2000 שופץ וייעודו הוסב למעבדות תקשורת. כיום מכיל אודיטוריום לוועידות מקוונות, חדרי עריכה מתקדמים, חדרי מדריכים וחדרים לעבודה עבור צוותי תלמידים.

מתחם הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגרש הכדורגל בקמפוס

מתחם הספורט נחנך בשנת 1955 וכולל עד היום אצטדיון כדורגל ומסדרים, מגרשי כדורסל, אולם הספורט, בריכת שחייה המקורה, חדר כושר ומשרדו של מרכז הספורט הבית ספרי.

ארכיון בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקם בשנת 1995 ביוזמת פרופ' ישעיהו תדמור, והוא המשך לעבודתו של המורה גבריאל קנולר[1] שהחל בהקמת ארכיון ומוזיאון לבית הספר שנים קודם לכן.

אשכול גנים ירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם "ריאלי-גן": אשכול גנים ירוק, כולל שלושה גנים שנבנו בשנת 2010 באזור ששימש בעבר כגן הבוטני של בית הספר - גן לימודי לתלמידי הביולוגיה. אשכול הגנים בנוי על טהרת האקולוגיה מבחינת הבינוי, האוורור, האבזור והגינון. האשכול בנוי מגן ניצנים לגילאי 4-3 ומהגנים חורש והדרים לגילאי 4–5.

מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הקמפוס בית קפה / קפיטריה, וליד בית הרוח והרעות נמצא פודטראק.

הפנימיה הצבאית לפיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפנימייה הצבאית היא מוסד חינוכי צבאי, אשר הוקם בשנת 1953 על ידי ד"ר ארתור בירם ודוד בן-גוריון. הפנימייה היא מיזם משותף של בית הספר הריאלי וצה"ל ותפקידה הוא להכשיר נערים ונערות מכיתה י' ועד כיתה י"ב לפיקוד על יחידות השדה הלוחמות בצה"ל. חניכי הפנימייה לומדים בחטיבה העליונה של בית הספר.

אנדרטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצידו הצפון מזרחי של קמפוס בית בירם, דרומית לפנימייה הצבאית מצוי אתר ההנצחה המרכזי של בית הספר. אתר זה בנוי בצורת חפירות של מוצב צבאי, ועליו חקוקים שמות הנופלים מבין בוגרי בית הספר ומוריו. מקורו באובליסק שהוצב בכניסה לבניין בית בירם בעת הקמת הקמפוס, ולאחר מכן הועבר למקום. כשרב מספר הנופלים וצר המקום על עמוד ההנצחה, נבנה אתר ההנצחה שבו נערכו טקסים לזכר הנופלים. האנדרטה מזכירה בעיצובה את אנדרטת מלחמת וייטנאם האמריקאית וכוללת במה מיוחדת לטקסים ומקום להדלקת לפיד.

בשנת 1996 הוחלט על בניין חדר הנצחה בסמוך לאולם הספרייה בנוסף לאנדרטה, וזאת כדי לאפשר איסוף חומר תיעודי על כל אחד ואחד מהנופלים. כמו כן מחוץ לספרייה ישנו קיר זיכרון שעליו לוחיות מתכת עם שמות הנופלים וכן מסך דיגיטלי לקבלת פרטים רבים על אודות הנופלים, סיפור חייהם ופועלם.

בנוסף להללו פזורות בקמפוס פינות הנצחה רבות. ביניהן: "גן אלעד" לזכרו של אלעד ריבן, פינות ישיבה לזכרם של אביגיל לייטל ויובל מנדלביץ, פינה מוצלת לזכרו של גל קורן, "פסל הגיטרה" ופינת ישיבה לזכרו של דגי מור (מררו) ופינת ישיבה לזכרה של מיכל מנור, עובדת בבית הספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית בירם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]